אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על אהבה ואי הבנה: ג'יין פונדה מעצבנת, אליזבת אולסן מלבבת

הסיבה היחידה ללכת לחדש של ברוס ברספורד היא האחות המאוזנת של מרי-קייט ואשלי, שעושה בית ספר לשחקניות עם שם וקילומטראז'. חוץ מזה, "על אהבה ואי הבנה" בנאלי באופן מקומם וסטריאוטיפי עד כדי גיחוך

תגובות

לפתוח סרט בסצנה של שגרה זוגית המופרת לפתע, על ידי פצצה שמטיל אחד מבני הזוג, זה מהלך מרתק למדי. כשאחד המשפטים הראשונים שנאמרים על המסך הוא "אני רוצה להתגרש", הסרט אוטומטית מעורר עניין ולוכד את תשומת ליבו של הצופה, שעדיין לא הספיק להתאושש מהטריילרים או להניח את כוס המשקה ודלי הפופקורן. כלומר, בהנחה שלא ראיתם את הטריק הזה בדיוק בסרט אחר. לצערו של על אהבה ואי הבנה, הקומדיה הרומנטית טיפש, מטורף, מאוהב השתמשה בשטיק הזה בדיוק לפני שנה, ואז זה היה מקורי ומרענן למדי. ולצערו הרב עוד יותר של הסרט הטרי מבין השניים, הסרט הראשון גם עולה עליו בכל פרמטר אפשרי. ואם במהלך הצפייה ב"על אהבה ואי הבנה" מתגנבים זיכרונות ונרקמות פנטזיות על סרט סביר פלוס כמו "טיפש, מטורף, מאוהב" – הצופה יודע שהוא בבעיה רצינית.על אהבה ואי הבנה - הפרטים המלאים

הזוג המתגרש מן הסצנה הראשונה מורכב מעורכת דין ניו יורקית קפוצת ישבן בשם דיאן (קתרין קינר), ומבעלה (קייל מקלכלן, טווין פיקס לנצח), שאין לו איפיון מיוחד והוא גם לא זקוק לאחד - לא תראו אותו הרבה בסרט, אם בכלל. זאת משום שאחרי שהבעל מבקש גט אשתו אורזת את שני ילדיה המתבגרים ונוסעת לצפון הירוק של מדינת ניו יורק, שם מתגוררת אמא שלה גרייס (ג'יין פונדה). החלטה מתבקשת, לולא העובדה שדיאן וגרייס לא דיברו או התראו במשך עשרים שנה, בגלל שהבת זועמת על האם שמנהלת את חייה על טהרת הסקס-סמים-ותפילות לירח, כאילו הסיקסטיז עדיין כאן. בשלב מוקדם מתבהר כי היגיון עלילתי או צידוקים לפעולותיהן של הדמויות הם אופציונליים במקרה של "על אהבה ואי הבנה", אלמנט שסודק שוב ושוב את יחסי האמון בין הסרט ובין הצופה.ורנר הרצוג מתהפך באולפנו אבל העלילה רק החלה. במשך תקופת השיקום של דיאן מן הבשורה שמשפחתה מתפרקת, היא תאלץ להתמודד עם גרייס ההיפית המזדקנת, על דרכיה המשוחררות וחבריה המחופפים. זאת בזמן שגבר חביב למדי (ג'פרי דין מורגן) מתחיל לחזר אחריה, כמובן למורת רוחה. גם ילדיה יעברו הרפתקאות רומנטיות מחשלות: זואי (אליזבת אולסן המופלאה), הבכורה, היא אינטלקטואלית צמחונית וצדקנית שתמצא חן בעיניו של שוליית הקצב המקומי (צ'ייס קרופורד הלוהט). ג'ייק (נאט וולף) הצעיר, יגלה עניין בטארה (מאריסה אודונל) הדעתנית והחמודה, וינסה לצוד את תשומת ליבה בעזרת מצלמת וידאו וחינניות מגושמת. כולם יטעמו הן מהאהבה והן מאי-ההבנה המרכיבות את שם הסרט, ששמו המקורי הוא פראפרזה על השיר "Peace, Love and Understanding”.את התסריט כתבו במשותף ג'וזף מוסינסקי וכריסטינה מנגרט. זוהי עבודת הביכורים של השניים ואין לי ספק שהקריירה שלהם תשתפר בהמשך, כי מכאן אפשר רק לעלות. לא רק שהדמויות סטריאוטיפיות עד גיחוך, אלא שכל מאפייני האישיות שלהן נמסרים לקהל בעזרת דיאלוגים. איך אני יודע שדיאן היא טיפוס לחוץ? כי מקפידים להזכיר לי את זה בכל משפט שלישי בסרט. האם סך הפעולות שלה מעידות על כך? ממש לא בטוח, אולי להיפך. ולא רק שהעלילה צפויה ובנאלית אלא שהיא מדגישה זאת על-ידי עיסוק בנושא "מה עובד ומה לא עובד בסרטי קולנוע" באמצעות ג'ייק הצעיר, קולנוען בשאיפה. לו הייתי ורנר הרצוג, הייתי תובע את הסרט הזה על אזכור שמו שלא במקומו.במאי הסרט – זה שאמור להרים אותו מנקודת המוצא הלא מבטיחה שתוארה לעיל – הוא ברוס ברספורד העייף והארכאי. הפעם האחרונה שהוא ביים סרט ראוי לציון הייתה "הנהג של מיס דייזי" בשנת 1989, וגם הוא מוערך יתר על המידה. וזה לא שהוא לא ניסה, להיפך – ברספורד חתום על לא פחות מחמישה עשר סרטים מאז ועד היום. האחרון שבהם, “הרקדן האחרון של מאו", דווקא התקבל בחיוב כאן בישראל. האחות הנכונה והקצב שיודע. אליזבת אולסן וצ'ייס קרופורד (צילום: מתוך הסרט)

אולסן, אחותן הצעירה של התאומות המפורסמות אשלי ומרי-קייט, היממה את חובבי הקולנוע בשנה שעברה עם הופעת הבכורה הקולנועית שלה – תפקיד ראשי בדרמה המוערכת מרתה מרסי מיי מרלין. בניגוד לאחיותיה הבוגרות שהפכו לסלבריטאיות קלישאתיות לפני שהייתה להן הזדמנות להפגין כשרון משחק, אליזבת היא קודם כל שחקנית סופר-כשרונית. היופי שלה, שרחוק מאוד מהפלסטיקיות או הרזון המחרידים של האולסניות הידועות יותר, מגיע רק אחרי הסגולות הדרמתיות הניכרות שלה. להיות בולטת כל כך בסרט עם שחקניות דגולות היה יכול להיחשב להישג בפני עצמו, אבל אולסן לא מסתפקת בכך ומצליחה לא רק לצאת בשלום עם דמות בעייתית ודי מעצבנת, אלא לשאת את הסרט אל שיאיו הדרמטיים. וכל מה שהיא צריכה לעשות זה להצטלם בוהה אל האופק ומהרהרת - פשוט כי היא שחקנית אמיתית שבניגוד למבוגרות ממנה, עדיין לא התעייפה משטויות שעושים רק בשביל המשכורת. נאחל לה, וגם לנו, סרטים טובים מזה בהמשך.על אהבה ואי הבנה - מועדי הקרנה

כתבות שאולי פספסתם

*#