אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"זיכרון גורלי": נחשפה התחבולה של הוליווד

מצד אחד, בזכות התפאורה והגימיקים של "זיכרון גורלי" כמעט ואפשר לשכוח שהסרט בינוני למדי. מצד שני, אין אף אלמנט עלילתי שמצדיק את הרימייק בגרוש שנעשה למותחן המד"ב ששם בפה של ארנולד שוורצנגר שאלות כמו "מי אני?"

תגובות

סוף סוף נחשפה המזימה של הוליווד. שנים תוהים צופי הקולנוע למה אין יותר שום דבר מקורי, מה ההבדל בין רימייק לריבוט או פשוט חושבים לעצמם: “רגע, לא היינו כבר בסרט הזה”? כעת, מגיע הסרט שעלילתו היא פתרון אפשרי לתעלומה ולקושיה זו. מה שמנסים לעשות לנו שם בהוליווד, כך מסתבר, הוא להשתיל לנו זיכרונות חדשים. קברניטי תעשיית הקולנוע רוצים שכאשר מישהו יגיד שם של סרט, נניח זיכרון גורלי, במקום שנחשוב על כוכבים כמו ארנולד שוורצנגר, שרון סטון ומאדים, ניזכר מעתה בקולין פארל בזמן שהוא מנסה להיראות טיפש מספיק בשביל התפקיד ובקרב החתולות בין קייט בקינסייל וג'סיקה ביל. הם מעוניינים שהתשובה לשאלה מי ביים את הסרט הנ"ל לא תהיה יותר פול ורהובן, שכבר שנים מדשדש ולא מצליח לשחזר את ימי תהילתו, אלא לן וייסמן, אחד מבמאי האקשן העולים והמבטיחים בעיר הסרטים, זה שחתום על "מלחמת האופל" ו”מת לחיות 4.0”.

האנשים האלה מבקשים למחוק את העבר כמו שבימי הוידאו, בעל לא אחראי היה מקליט בשגגה איזה משחק כדורגל אקראי על קלטת החתונה שלו. כלומר, בימי הממירים המקליטים, הרי אין יותר וידאו. בעצם, אף פעם לא היה. מבחינת הוליווד, תוחלת החיים של צופה הקולנוע הממוצע היא כנראה משהו כמו 15-20 שנה, ואחרי שהוא מגיע לגילאים המופלגים האלה הוא פשוט מתאדה. או משהו דומה. אחרת קשה להסביר את הדחף הבלתי נשלט לצלם מחדש סרטים שבקושי הספיקו להתיישן, כמו "זיכרון גורלי".» זיכרון גורלי - כל הפרטים ומועדי הקרנה

בגרסה הנוכחית, העלילה מתרחשת כולה בעתיד ודיסוטופי. אפוקליפסה כלשהי הותירה מעט מאוד שטחי מחייה למין האנושי, המרוכז בשני קצוות תבל – הפדרציה המאוחדת של בריטניה (אירופה) והקולוניה (אוסטרליה). מדי יום מועברים פועלים רבים מן הקולוניה אל הפדרציה, באמצעי תחבורה עתידני שטס דרך מרכז כדור הארץ כדי לחסוך זמן. אחד הפועלים הללו הוא דאגלס קווייד (קולין פארל), העובד במפעל לייצור שוטרים רובוטיים. הוא מתגורר עם אשתו (קייט בקינסייל) בדירה רעועה וחולם על חיים לא שלו. פרסומת למכון בשם "ריקול" מבטיחה לסדר לו זכרונות של אחרים. דאגלס מחליט לנסות את מזלו ומבקש להשתיל לו זכרונות של סוכן חשאי, כמו בחלומות המוזרים שרודפים אותו. אך באמצע התהליך של החדרת הזכרון הסינתטי, ארמדה של שוטרים פורצת פנימה ובאינסטינקט פתאומי גיבורנו מחסל אותם בזה אחר זה. מכאן מתחיל רצף של אירועים משונים, במהלכם אשת חלומותיו של קוויד (ג'סיקה ביל) הופכת לממשית, אשתו האמיתית הופכת למשהו אחר לגמרי והוא עצמו מגלה שחצי מהפלנטה דולקת בעקבותיו ושחלומו להיות מרגל-על התגשם בצורה המוחשית ביותר. או שאולי הוא עדיין חולם?בזיכרון הזה כבר היינו. זיכרון גורלי - טריילר:

לוותר על הטראש, לשמור על הציצי הרעיונות המזינים את הסרט אינם חדשים או חדשניים במיוחד, גם אם חלקם סוטים עד מאוד מן הנתיבים של הסרט המקורי, שמצידו התבסס על סיפור קצר של גאון ספרות המדע הבדיוני פיליפ קיי דיק. התסריטאים מארק בומבק וקורט ווימר, יחד עם אנשי האפקטים והעיצוב האמנותי, חתומים על בניית עולם מד"ב מהמרשימים שנראו בקולנוע בשנים האחרונות. משהו בטריטוריה של “בלייד ראנר”, "האלמנט החמישי", או האבא הרוחני של כל סרטי הז'אנר הזה – "מטרופוליס". מעין שילוב בין סלאמס ודלות כללית, טכנולוגיות מגניבות, בניינים צמודים-צמודים שכמעט קורסים אחד על השני, מוזוריות רבות המהלכות ברחוב, אורות ניאון צבעוניים ואמצעי תחבורה בדיוניים כמו מכוניות מרחפות. למעשה, ניתן להנות מהתפאורה והגימיקים עד כדי כך שהיותו של הסרט בינוני למדי נשכחת כליל.

כלומר, העלילה העיקרית בהחלט מותחת, עד גבול מסויים, והאקשן נע בין הסביר למעולה, גם אם חסרים בו קטעים שמוציאים מן הצופה שאגות "וואו!”. אבל הסרט מוותר על לחבק את הטראשיות והצ'יזיות של קודמו, למרות שימור מוטיבים מסויימים, כמו למשל ההיא עם שלושת הציצים, מסימניו המובהקים של המקור. במקום גישה קלילה, "זכירון גורלי" מסגל לעצמו ארשת רצינות שאינה מסתדרת עם ההתרחשויות. יותר מדי סצנות לא עובדות ברמה הבסיסית ביותר וכמה מן הבחירות של הבמאי פשוט מקוממות. ניקח לדוגמה את הצילום המרגיז. לנצח יהיה ארור ג'יי ג'יי אברהמס אשר הביא את הפלרים - אותם ריצודים אופקיים של אור הנקלטים בעדשת המצלמה כשהיא פונה אל מקור אור - לכדי גיחוך. אבל במקרה הנוכחי, כמחצית מהשוטים בסרט מעוטרים באפקט הילדותי, שמוציא מריכוז, וללא ספק הוספו מאוחר יותר על ידי מחשב. אם ניסו יוצרי הסרט להוסיף לו מגניבות וייחוד, הרי שהושגה התוצאה ההפוכה – הזיעה שלהם ניכרת בכל פריים שני, ואין דבר פחות מגניב ממאמץ יתר להיות מגניב.

באשר לשחקנים, אין מנוס אלא להשוותם לקודמיהם. הסרט הבכור היה אקשיונר קווזי-פילוסופי המתרחש בנבכי המוח והתודעה, מעלה שאלות כמו "מי אני?" אבל שם אותם בפה של ארנולד שוורצנגר. במילים אחרות, זהו סרט על פלאי המוח האנושי, בכיכובו של אדם שעשה קריירה מלהיראות נטול מוח. פארל אינו שוורצנגר ולכן אין סיבה לכעוס על כך שאינו משגר באותה יעילות את שורות המחץ, אבל רוב הזמן הוא מצליח לצייר גיבור מותחן אקשן שכמעט-מעניין את הצופה. גם בקינסייל אינה שרון סטון מודל 1990, אבל היא עושה את מירב המאמצים להיראות סקסית וקשוחה (הרבה פעלולים, בגדים צמודים, שפתיים פסוקות באופן תמידי), לעיתים בהגזמה שיוצרת אפקט מעט קומי. ביל מצדה ממשיכה להוכיח שלמרות שכשרון המשחק שלה מוטל בספק, הפנים הייחודיות שלה ימשיכו לקנות לה תפקידים בסרטים, לפחות עד שתגיע הדמות שתוציא ממנה יכולות דרמתיות אמיתיות. "זיכרון גורלי" מבקש מהצופים שלו: מהיום אל תגידו רימייק, ריבוט או ריסייקל. אמרו ריקול. זה מה שמנסים לעשות לנו בהוליווד. הפעם זה לא הלך והתחבולה נחשפה, אבל מי יודע מה מתוכנן בעתיד.זיכרון גורלי - מועדי הקרנה

*#