13: בימוי מבריק של רולטה רצחנית

הרולטה הרוסית של "13" ממשיכה להדהד הרבה אחרי שמסיימים לראות את הסרט. אם בא לכם להרגיש חלק מזירת דמים אכזרית בה החיים זולים והכסף יקר סורו לבתי הקולנוע, רק שהפעם מומלץ לוותר על הפופקורן

זהר וגנר, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
זהר וגנר, עכבר העיר

וינס (סם ריילי), חשמלאי שעובד בביתו של אסיר משוחרר, מגלה שבעל הבית מוזמן לבצע עבודת פשע מסתורית. ממעקב אחר בעל הבית ומציתות לשיחותיו, וינס מבין שהוא מתכנן להרוויח ביום אחד סכום עתק. למרבה ההפתעה, אותו בעל בית מת ממנת יתר בטרם יצא לבצע את "העבודה", ווינס מחליט להתייצב במקומו. 13 מציג מניע להחלטתו של וינס להסתבך בהרפתקה: משפחתו חסרת האמצעים מתעתדת למכור את ביתה כדי לממן ניתוח לאביו החולה. לכאורה זהו תירוץ מתחסד שאינו נחוץ לעלילה, אבל הוא מסייע לבמאי הגרוזיני גלה בבלואני לתעתע בצופה. "13", שנראה בתחילה כמו סרט הולמרק שחוק - משפחה טובה שמתרסקת כלכלית בעקבות מחלת האב - מתהפך על הצופה והולם בו בחוזקה. » 13 - כל הפרטים ומועדי הקרנהמיד כשוינס מגיע לכתובת שנמסרה לו, הוא מבין שנקלע לזירת דמים שהסיכוי לצאת ממנה חי הוא אפסי. הסרט, אם כך, הופך ללא אזהרה מוקדמת לאחד הסרטים החולניים והמזוויעים שראיתי, לא רק משום שהסיפור אכזרי כל כך אלא גם משום שהוא מבוים במיומנות מרשימה, עד כי חשתי בחילה איומה לכל אורכו, ובסופו רצתי אל הלילה הקריר כדי לנשום אוויר, פן אקיא את נשמתי. זירת הדמים היא משחק רולטה רוסית ווינס, לרוע מזלו, הוא אחד השחקנים. מרגע שצעד לתוך הזירה, בלא יודעין כמובן, אין לו אפשרות להתחרט.כצאן לטבח, עדיף לנצח

כך, אומללים וחלכאים שהובלו לזירה במרמה או תחת איומים, עומדים במעגל במרכזה, כשכל אחד מצמיד אקדח לראשו של האדם שלפניו. בהינתן האות על ידי הכרוז הפסיכופט (מייקל שאנון המצוין), כולם יורים בו זמנית. מי שנשאר חי עולה לסיבוב הבא. המשחק מסתיים כשנשאר שורד אחד, עיקרון דומה לזה שבמרכזו של משחקי רעב, שהוצג כאן לאחרונה. המהמרים מקיפים את הזירה בעיניים בוערות ובדומיית מוות בהמתנה לאות. מתברר שכשמדובר בלקיחת חיי אדם, האדרלנין בגוף משתולל. לעומת מיצג טבח שכזה, הנחת ז'יטונים על רולטה באמת נשמעת משעממת. אדרנלין בצבטי הרולטה. 13 - טריילר:זכורה כמובן סצנת הרולטה הרוסית ב"צייד הצבאים", שבה הווייטקונג משחקים בחייהם של השבויים האמריקאים. חלק מהשבויים מסוממים או מחורפנים מכדי להתנגד, והווייטקונג משתוללים עם רוביהם וחובטים בשחקנים כדי לגרום להם ללחוץ על ההדק. כריסטופר ווקן ורוברט דה נירו מצליחים בסופו של דבר להפנות את האקדחים לעבר שוביהם ולהיחלץ, אבל ב"13" השבויים מובלים כצאן לטבח. הם אינם מנסים להתנגד, אולי כי הם מבינים שזה בלתי אפשרי ושעדיף לנסות לנצח במשחק. המשחק הנורא משתרע על פני הסרט כולו, סיבוב אחר סיבוב. אלו שנותרו בחיים מהסיבוב הקודם עולים לזירה, ומנעד הרגשות עצום: מהפחד הנורא רגע לפני הירייה, ההזעה המוגברת, הצורך להקיא, הרעידות, האימה בעיניים, ועד ההקלה המופרעת, הצחוק המטורף, תחושת האופוריה והשחרור שחש השחקן כשהוא מגלה שנשאר בחיים. עד לסיבוב הבא.אסתטיקה של בית משוגעים הבימוי של "משחק" הרולטה הוא מבריק. רגע לפני הינתן האות, המצלמה מטיילת על פרצופי המתמודדים ואז מטיילת סביב הנורה שבמרכז התקרה - פני השחקנים מופנים לעברה משום שכשהיא נדלקת זה הרגע שבו צריך לירות. לפעמים מישהו יורה בך לפני שאתה מספיק לירות, ואם הכדור שבאקדח שלך התמקם מול הנוקר, חייו של האדם שלפניך ניצלו. האסתטיקה נפלאה: שחקני הזירה לבושים בחולצות שחורות שעליהן מספרים לבנים (הגיבור קיבל את המספר 13); התאורה ירוקה וחולנית כמו בבית משוגעים; ברקע מוזיקת טכנו תעשייתית; וצלילי נקישת המחסניות שהשחקנים מתבקשים לסובב באקדחי התופי שלהם מחרישי אוזניים.אחת הדמויות המצוינות הוא נון־אקטור אפרו־אמריקאי שמן מאוד, שחולצתו רטובה לגמרי מזיעה והוא כבר לא מסוגל לעמוד על הרגליים, עד כי בסיבובים המתקדמים הוא יושב על כיסא. גם מיקי רורק, שמגלם את הדמות האהובה עליו - שיכור מחוספס קשה ויום - מתמודד בזירה, אבל המשחק הקולני שלו דווקא פחות עיניין אותי ממשחקו של הגיבור, שהיה גם הוא מצוין. הראפר פיפטי סנט שמגלם מהמר הוא אכזבה של ממש, הופעתו מלוקקת ופלקטית ועדיף שישיר במקום לשחק.הסרט הוא רימייק לסרט צרפתי־גיאורגי, "13 זאמטי", סרט הביכורים של אותו בבלואני, שהפעם פשוט נשכר כדי לביים את אותו סרט באנגלית. חוץ מההחלטה ששפת הסרט תהיה אנגלית ושהעיבוד הנוכחי יהיה בצבע במקום בשחור־לבן, הסרטים די דומים. כאמור, זהו סרט קשה מאוד לצפייה ולכן ההמלצה לגביו היא בעירבון מוגבל. ייאמר לזכותו שהוא נשאר איתך זמן רב ושהוא חד ומדויק באמירה שלו: חיי אדם זולים, כסף הוא יקר ערך.13 - מועדי הקרנה

13. בימוי: גלה בבלואני. ארה"ב 2012, 97 דקות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ