בלו ולנטיין: כמה מדכא להתאהב - ביקורת סרטים - הארץ

בלו ולנטיין: כמה מדכא להתאהב

מישל וויליאמס וראיין גוסלינג מייצרים ב"בלו ולנטיין" רגעים אינטימיים וחשופים, מהסוג שלא רואים בכל יום על המסך הגדול. עדיין, אם אתם רוצים אהבה, לא בטוח שכדאי שתראו את הסרט

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ישי קיצ'לס, עכבר העיר אונליין

"הקומדיה הרומנטית של השנה", "סרט הדייטים המושלם", "סיפור האהבה שיחזיר את האמון שלכם במוסד הנישואים" – בלו ולנטיין הוא לא אף אחד מהדברים האלה. למעשה, "בלו ולנטיין" הוא ההפך המוחלט של הדברים האלה. "המסור 6" הוא סרט דייטים מוצלח ממנו, ו"הבחירה של סופי" הוא "משתגעים על מרי" על ידו. לכן, אם נחמד לכם בחיים כרגע, ואתם מוצאים את עצמכם מחייכים ללא סיבה נראית לעין, והעתיד נראה מבטיח, ובדיוק אתמול הוא אמר לך בפעם הראשונה שהוא אוהב אותך, באמת עדיף שלא תיגעו בסרט הזה עם מקל. וגם לא עם מקל שמחובר למקל. כי למה לקלקל? בלו ולנטיין - מועדי הקרנה

"בלו ולנטיין" הוא סרט על שני אנשים שהיו פעם מאוד מאוהבים. היום הם כבר לא. היום הם לא סובלים זה את זה. היום האהבה שלהם היא פגר מרקיב ומושך זבובים שמוטל לצד הכביש המהיר. רק מה? השניים נשואים, והם מגדלים יחד ילדה. ולא כל כך פשוט לקום ולעזוב, ודי נורא לפרק משפחה, ואולי בכל זאת יש סיכוי. ואולי אין. 

"בלו ולנטיין", שבויים בכישרון בידי דרק סיאנפראנס, לוקח את הצופה למקומות שלא מאוד נעים להיות בהם - לא כמשתתף פעיל, ולא כצופה מהצד. אבל מישל וויליאמס וראיין גוסלינג, שני השחקנים המצויינים שמגלמים את הזוג הנשוי, גורמים למאמץ להיות שווה. הם נכנסים עמוק אל מתחת לעור של הדמויות התקועות שלהם, ומייצרים כמה רגעים אינטימיים, חשופים ומאוד לא מחמיאים, מהסוג שלא רואים בכל יום על המסך הגדול.  אהבה זה כואב: "בלו ולנטיין"

נטלי פורטמןבלו ולנטיין

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ