שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בורלסק: כמו שידור חוזר של האירוויזיון

עלילה קלושה, דמויות קריקטוריסטיות והרבה קיטש הופכים את "בורלסק" למיוזיקל חסר מעוף וגלאם

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חן חדד, עכבר העיר אונליין

בסרטה החדש בורלסק, מצטרפת כריסטינה אגילרה לשורת הזמרות שניסו את כוחן במשחק, ובהן ג'ניפר הדסון, ביונסה, ג'ניפר לופז ומריה קארי. בעוד שחלקן הפרידו בין הקריירה המוזיקלית לקולנועית, אחרות בחרו בסרטים מוזיקלים, שידגימו את כישורי המשחק, השירה והריקוד שלהן בכרטיס אחד. אגילרה מציגה את השילוש הנחשק בסרט החדש, תוך כדי החלפת תלבושות ססגוניות בקצב מסחרר. כשלכל אלה מתווספת גם הדיווה הוותיקה שר, התוצאה היא פחות סרט קולנוע ויותר שידור חוזר של האירוויזיון.בורלסק - מועדי הקרנה

בורלסק, מגולל את סיפורה של אלי רוז (אגילרה), נערה נאיבית מעיירה קטנה בארצות הברית החולמת להיות זמרת. אלי מתפטרת מעבודת המלצרות ויוצאת לכבוש את הוליווד. שיטוט בלוס אנג'לס מוביל אותה אל מועדון בורלסק, בו מוצגים מדי ערב מופעים המשלבים בין חשפנות וקברט. העלילה, ששורטטה בהשראת המיוזיקל "קברט", מתאמצת להוות מחווה לסרט המצליח. בעוד האחרון נושא מורכבות חברתית, על ידי תיאור השינויים שחלו בגרמניה עם עליית המפלגה הנאצית, המחווה של "בורלסק" נותרת חלולה ופקלטית.

בעידן בו תוכניות ריאליטי כמו "אמריקן איידול" וסדרות כמו "glee" זוכות להצלחת ענק, נראה כי אין סיבה שלא להסתפק בסרט שכולו קאברים ושירים. אולם בניגוד לגיוון המוזיקלי שהתוכניות הללו מציעות, כל מה ש"בורלסק" מציע הוא מרתון ארוך בכיכובה של אגילרה, כשמדי פעם גם שר מפציעה על הבמה. אין ספק כי שיתוף הפעולה בין שתי הדיוות טמן בחובו פוטנציאל קאמפי כה גדול, שעשוי היה להפוך את "בורלסק" מסרט כל כך רע, להברקה בעלת מעמד של קאלט. אבל הסרט נותר ברובד הראשון, ומתקדם בכבדות עם עלילה בלתי נראית, וביצועים חסרי ברק. קולה המרשים של אגילרה אינו מסיט את תשומת הלב מחוסר המורכבות של התסריט, השוזר כל קלישאה אפשרית מעולם השואו ביז. הוליווד מתוארת  כמקום בו מאחורי כל ברמן מסתתר מלחין מבריק, ומאחורי כל מלצרית זמרת אדירה.

עבור שר, המגלמת את מנהלת המועדון, מהווה "בורלסק" קאמבק קולנועי, לאחר שבע שנים בהן נעלמה מהמסך הגדול. ברגעים המעטים בסרט בהם היא מככבת על הבמה, מזכירה שר לעולם שהיא עדיין כאן עם בלדה מלודרמטית, שמילותיה מכריזות "עוד לא ראיתם את המילה האחרונה ממני". השיר אף  זכה לאחרונה בפרס גלובוס הזהב, בספק הערכה אמיתית וספק מחווה לקאמבק של הזמרת. לעומת הסיבות האפשריות להצלחתו של השיר, אין שמץ של הצדקה למועמדתו של "בורלסק" באותו הטקס. במילים אחרות הסרט לא ראוי היה להיכלל באותה רשימה עם סרטים כדוגמת "אליס בארץ הפלאות" ו"הילדים בסדר". לא לקאמבק הקולנועי הזה פיללנו. שר ב"בורלסק"

מופעי הבורלסק עליהם מתבסס הסרט אמנם מפורסמים בעירום המוצג בהם, אבל זהו רק פן אחד ממופע המשלב תיאטרון, סאטירה והומור גרוטסקי. אותם מופעים הציגו פארודיות על דרמות שייקספיריות, אופרה ובלט, תוך הפגנת בוז לגינונים התרבותים של המעמדות הגבוהים באותה התקופה. הסרט מתעלם מכל הרבדים הללו, ואינו עושה מאמץ להעניק נפח לעלילה עם אלמנטים סאטירים. במקום, מדגיש "בורסלק" אך ורק את האווירה האירוטית שאופפת את המופעים, תוך שיוצריו נזהרים שלא להציג עירום פרובוקטיבי מדי בכדי שלא לפגוע בסיווג הצפייה הידידותי (PG-13).

ההתפתחויות העלילתיות הקלושות לצד הדמויות הקריקטוריסטיות, הופכות את הסרט לקיטשי וריק מתוכן. "בורלסק" הוא מיוזיקל חסר מעוף וגלאם, שהבידור המונוטוני שהוא מציע מחוויר בקלות מול סרטים דומים. אלה, סיפרו בדיוק את אותו הסיפור, רק עשו זאת הרבה יותר טוב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ