"עותק נאמן למקור": הסרט שילמד אתכם שיעור חשוב על זוגיות - ביקורת סרטים - הארץ

"עותק נאמן למקור": הסרט שילמד אתכם שיעור חשוב על זוגיות

סיפור פשוט, משחק מדויק וג'ולייט בינוש אחת - הבמאי האיראני עבאס קיאוסטמי מציג יצירה מקסימה, אלגנטית, ועם זאת ביזארית ולא שגרתית

זהר וגנר, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
זהר וגנר, עכבר העיר

מאוד הופתעתי כשראיתי את סרטו החדש של עבאס קיארוסטמי, עותק נאמן למקור. הוא שונה לגמרי מכל סרטיו עד כה, אך מצליח לשמר משהו מהסגנון הכל כך ייחודי וחד פעמי של אחד מגדולי הבמאים בהיסטוריה של הקולנוע בעיני. קיארוסטמי משתייך לזרם הקולנוע האיראני המודרני (עם מוחסן מחמלבאף ובנותיו, ומג'יד מג'ידי, למשל) שהחל להתהוות אחרי המהפכה החומייניסטית והגיע לשיא פריחתו בשנות ה־90. אמרו על הקולנוע הזה שהוא מושפע מהקולנוע הניאו־ריאליסטי האיטלקי ומהגל החדש הצרפתי, אמרו שהוא מטשטש הבחנות בין קולנוע דוקומנטרי לעלילתי - כך או אחרת, יש לקולנוע הזה שפה מובחנת משלו. עותק נאמן למקור - מועדי הקרנהלכן כשבמאי איראני, שכל עבודותיו צולמו באיראן, שגיבוריו הם איראנים ובדרך כלל מגולמים על ידי שחקנים לא מקצועיים, בוחר לצלם בטוסקנה וללהק לתפקיד הראשי את  ג'ולייט בינוש - זה מפתיע. אבל לא מאכזב. נהפוך הוא, "עותק נאמן למקור" הוא יצירה מקסימה, אלגנטית, ועם זאת ביזארית ולא שגרתית. יצירה שלדעתי מתכתבת עם  יצירת מופת אחרת, "מסע לאיטליה" של רוברטו רוסולינו, שבה אינגריד ברגמן, כמו ג'ולייט בינוש של קיארוסטמי, מגלמת אשה התוהה על חיי זוגיות מתוך עצב גדול. כמי שהצהיר בראיונות לא פעם שהוא מעריץ של הניאו־ריאליזם האיטלקי, אני בטוחה שהסרט מוכר לו היטב.

אַל (ג'ולייט בינוש היפהפייה והמשתבחת) היא צרפתייה בת כ־40 פלוס, בעלת חנות עתיקות. אל נוכחת בהרצאה של פרופסור אנגלי לאמנות, ג'יימס, שמגיע לאיטליה במסגרת מסע לקידום מכירות ספרו החדש "עזוב אותך מהמקור, לך תשיג עותק מוצלח". בסיום ההרצאה מתחילה אל עם הפרופסור בדרך לא מאוד מקורית: היא רוכשת כמות נכבדה של עותקים מספרו ומזמינה אותו לבקר בגלריה שלה. ג'יימס נעתר להזמנתה. אבל לא העתיקות הן שמעניינות אותו, כמובן, אלא האשה היפה. הוא מציע לה להמשיך לבית קפה, והשניים מתגלגלים לסיבוב שמתחיל בקפה של בוקר ומסתיים בבית מלון בערוב השמש. הולכים בסמטאות הכפר ומשוחחים, והמצלמה מלווה אותם בריאליזם נונשלנטי. לא ייאמן כמה פשוט וכמה יפהפה.אל מספרת לפרופסור על אחותה הפשוטה מארי. מארי קרוב לוודאי תהיה תומכת נלהבת של ג'יימס, שכן מאז ומעולם החזיקה בדעה שתכשיטים מזויפים טובים ממקוריים - אין חשש שייגנבו או ייאבדו. האחות מארי, מספרת אל, נשואה לאיש מגמגם ולא חכם במיוחד, אבל הגמגום שלו הוא שירה לאוזניה. עד כדי כך שכששואלים אותה איך קוראים לה, היא אומרת: "ממ... מממ... ממ... מארי". "חבל שאני לא אדם פשוט כאחותך", מעיד על עצמו הפרופסור, "אדם שפשוט מאמין וזהו. אני הייתי צריך לכתוב ספר שלם כדי לשכנע את עצמי ברעיון שלי".גם אל היא לא בחורה פשוטה בכלל. היא ביקורתית, נוירוטית, חסרת סבלנות ועונה בקלות לתואר "גרושה ממורמרת": אשה שמגדלת את בנה יחידה לבד וכועסת על כל העולם. לא עוברות דקות ספורות מתחילת הדייט, והיא רבה בקולי קולות עם בנה בטלפון, וכשהיא מנתקת את השיחה היא אומרת לג'יימס ההמום "בא לי להרוג את הילד שלי".מהי הזוגיות המושלמת? ג'ולייט בינוש ו-וויליאם שימל ב"עותק נאמן למקור"זהו סרט כל כך פשוט, אך יכולתי גם לכתוב עליו מגילה, כי הוא מתעתע ומקורי ומעורר מחשבה. אבל אני פוחדת להרוס. באמת שאת הסרט הזה חבל לי להרוס. כי הדיווח יהרוג את המוזרוּת ויחשוף את מעשה הקוסמות. לכן לא נותר לי אלא לסיים בהתייחסות פילוסופית. נדמה לי שהוויכוח המתעורר בין שני החכמולגים באחת הפיאצות הוא דוגמה מוצלחת לדיון הכללי שמעלה הסרט. השניים מתבוננים בפסל: אשה משעינה ראשה על כתפיו הרחבות של גבר, ושלווה נסוכה על פניה. זוהי זוגיות מושלמת בעיניה של אל. זהו בעל מושלם. בעיניו של ג'יימס, על פניו של הגבר נסוכה אומללות וזהו פסל על זוגיות פגומה: לגבר אין מה לעשות בחיים חוץ מלשבת בבית עם אשתו, וכנראה הוא לוזר. גברים ונשים לא יגיעו לעמק השווה בתפיסת הזוגיות, ולכן זוגיות קשה כל כך. על זה הסרט, זה ברור. ומה הקשר בין העתק ומקור לזוגיות? נראה לי שהמקור הוא החיפוש אחר השלמות. ההעתק הוא לכאורה פגום ומייצג חולשה. החיפוש אחר שלמות וחוסר סובלנות לחולשות של האחר - הם הבעיה בזוגיות. אם תשכחו מהפנטזיה, תישארו נשואים. משהו כזה. אה. ומובן שהבעיה שלנו כבני אדם היא הסיבוך. אנחנו פשוט מתעקשים לסבך לעצמנו את החיים.

עותק נאמן למקור - בימוי: עבאס קיארוסטמי, איטליה 2010, 106 דקות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ