מהיר ועצבני 4: גל גדות מביאה לנו כבוד

הישראלית מפלרטטת עם וין דיזל, שחוזר יחד עם כל הכוכבים מהסרט הראשון לשעה וארבעים וחמש דקות מעולות ומהולות באדרנלין ובנזין, במה שעשוי להיזכר כפרק הטוב בסדרת סרטי המירוצים

אורון שמיר, עכבר העיר און ליין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורון שמיר, עכבר העיר און ליין

יש לי תיאוריה, לפיה כולם חנונים של משהו. הרי לכל אחד תחום עניין מרכזי הגוזל חלק ניכר מזמנו ובו הוא משקיע ממרצו ללא גבול. זה המכונה "ערס" על-ידי החברה, מתאים וראוי יותר שיקרא "חנון מכוניות". ממש כפי שיש חנון מחשבים. הרי אין הרבה הבדל ביניהם. התשוקה והלהט שהם מפגינים כלפי עניינים  שלא חשובים לאדם אחר באותה המידה. ההקצאה של שעות על-גבי שעות המוקדשות ללמידת וחקר הפרטים הקטנטנים וההתעמקות במונחים מקצועיים שאין להם שימוש בחיים האמיתיים. אני, לדוגמה, חנון סרטים. בשבילי, ספויילר הוא חשיפת פרט עלילה שמקלקל את חוויית הצפייה. עבורם, חנוני המכוניות, זוהי כנף המותקנת על אחוריו של האוטו כדי לשוות לו פוזה מאגניבה. הכי כיף, זה כשאנחנו מסתדרים, חנוני הסרטים והמנועים כאחד. סרט נוסף, רביעי במספר, בסדרת "מהיר ועצבני", הוא מאורע שכזה.

בתחילת שנות ה-2000 היה זה במאי האקשן רוב כהן שהתניע בשאגת מנוע אדירה את מה שעתידה להיות סדרת המירוצים של העשור. ההמשכון להצלחה של 2001 הגיע כעבור שנתיים, אך שלושה מן השחקנים הראשיים הוחלפו. הסרט השלישי כבר הכיל אפס קשר למקורותיו, מלבד הכותרת. כעת, על קו הזינוק של "מהיר ועצבני 4” חונות גם חדשות רעות וגם חדשות טובות.

הרעות, לכאורה, הן שהבמאי (ג'סטין לין) והתסריטאי (כריס מורגן) מהסרט הקודם (טוקיו דריפט) חוזרים אל מושבי הנהג והנווט. הטובות, הן שכך גם כל הכוכבים שעשו את הסרט הראשון ושהיעדרותם העלתה למעריצים את הטורים אחרי שרוקנו להם את הדיזל מהמיכל והמסך. בנוסף, יש גם חדשות מעולות –  ההיתוך המחודש נראה ונשמע פיצוץ.

הסרט החדש מתמקם בעצם במשבצת החלק השלישי, שכן עלילתו מתרחשת מיד לאחר “2 מהיר 2 עצבני”. כזכור, את דום טורטו (וין דיזל) גיבורנו מהסרט הבכור, ראינו לאחרונה חוצה את הגבול למקסיקו. מסתבר שעסקיו במקום נוגעים לחטיפת מיכליות דלק תוך כדי הענקת משמעות חדשה לביטוי “נהג שודים”. הכל במהירות ועצבנות כמובן. ובמשותף עם חברתו, לטי (מישל רודריגז). אירוע טרגי מחזיר את דום אל בית אחותו מיה (ג'ורדנה ברוסטר) בלוס-אנג'לס. במהרה יצטלב נתיבו בשנית בזה של הסוכן בריאן אוקונר (פול ווקר) והשניים יאלצו לשתף פעולה בכדי להפיל ברון סמים, המבריח את סחורתו ממקסיקו לארה"ב בעזרת מכוניות מהירות ומנהרות סודיות.

שורת המחץ המוצמדת לסרט - מודל חדש, חלקים מקוריים – קולעת בול. לאור חזרתם של כל השמות המוכרים מהסרט שהתחיל את הכל, היה על הצוות לחדש ולהתעלות. החבורה החליטה לנסות ולהמציא מחדש את הגלגל ואז להרכיב עליו טסה מנצנצת. כבר בסצינת הפתיחה המטורפת למדי, מוצג שכלול רציני – הפעם לא רק נוסעים מהר, אלא מהר וברוורס!

הסרט מתחיל טוב ומאיץ בזריזות, עם סצינת אקשן בלתי אפשרית שמתגלה כאחת מיני רבות. או אז, הוא מצמיד את הדוושה לרצפה עד לסיום. וזה כל מה שאפשר לצפות מסרט שמתיימר לספק לצופיו הנאה אחורית, כלומר כוסיות ומכוניות מחוטבות ישבן, או שילוב קטלני המתרחש כאשר העכוזים הנשיים מתחככים בעכוזי הפח. אחת הבחורות היא גל גדות, נציגתינו בניכר, שלא רק שזוכה לדקלם שורות במבטא ספק ישראלי ספק מקסיקני, אלא מחזיקה בעצמה שתיים-שלוש סצינות ואף מפלרטטת עם דיזל.

חידוש נוסף, עליו יעידו קמטי המחשבה של וין דיזל, הוא עלילה שכיף לעקוב אחריה. מבלי לגרוע ממירוצי הרחוב שקנו לסדרה את שמה או מוזיקת המועדונים עם הנגיעות הלטיניות, התווספו הפעם מרדף רגלי א-לה ג'ייסון בורן, מהלכים עלילתיים מפתיעים וסיפור מסגרת ששומר על 107 הדקות בתאוצה קבועה. האם זהו הסרט הטוב בסדרה? רק ימים (ומעריצים) יגידו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ