שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

חורבה: הבטחה קולנועית שמתממשת

סרטו העלילתי של עמיר מנור על רצח אסף שטיירמן מצליח להפתיע בבגרות, במשחק ובצילום המשובחים. הערב הוא יוקרן ב"אוזן השלישית" בת"א

נועם בוקסבאום, עכבר העיר און ליין
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נועם בוקסבאום, עכבר העיר און ליין

לעתים רחוקות מצליח סרט קצר להיות יותר מהבטחה ליצירה הבאה, הארוכה, ולהוות מכלול שלם בפני עצמו. "חורבה", סרטו של עמיר מנור שיוקרן הערב ב-19.30 ב"אוזן השלישית" בת"א ויגיע בהמשך להקרנות בסינמטקים, עוסק בפרשת הרצח השרירותי והשערורייתי של אסף שטיירמן על ידי שלושה צעירים שבקושי הכירו אותו, ועומד באתגר הגדול של עיצוב עלילה דרמטית באמצעים מצומצמים, בזמן ובמקום.

מנור (שזכה לפני שנה בפרס הדרמה בפסטיבל ירושלים על סרטו הקודם "אדומים") מגיש יצירה שמתמודדת באופן מרשים עם הקושי להציג את האירוע הסנסציוני, ועושה זאת מבלי להיגרר לפשטנות. הסרט, שברגעי הפתיחה שלו מציג את תגובת ההלם של הרוצחים כמה רגעים לאחר הרצח, אינו מוותר על הברוטליות המדממת של האירועים. עם זאת, הסרט לא מתיימר להציע להם פתרון מלא, אלא שומר על תחושת חוסר הפשר שמתלווה למחשבה על הפרשה הזו.

דאנה איבגי (מימין) ואפרת אביב. משחק מצוין

השחקנים מיכאל אלוני, דאנה איבגי ואפרת אביב מרכיבים אנסמבל מצוין. זהו משולש כוחות לא מאוזן, שהדינמיקה הרומנטית והפסיכולוגית שבו, בין מנהיג כריזמטי ואניגמטי לסגניתו הנאיבית ולבחורה הפסיבית שנגררת אחריהם, מעניקה הקשר ורקע אמינים לרצח השרירותי.

הסרט בנוי מסדרה של שוטים ארוכים, עם פריימים מצולמים להפליא על ידי גיא רז. השימוש בחלל האפל, בחורבה שבה מסתתרת השלישייה, ממקם את הסרט על קו התפר שבין דרמה נטורליסטית אירופית לסרט אימה אמריקאי. פס הקול הרוקנרולי של ברי סחרוף משרת את השניות הזאת, שלעתים נדמית כמעט קומית, אך יוצרת לבסוף אפקט שמגביר את תחושת הבהלה שמלווה את הצפייה בסרט.  

ברגעים מסוימים נדמה שההתחייבות של "חורבה" לסגנון המוקפד מכבידה על התקדמותו, במיוחד כאשר האירועים מתקשים למלא את זמן המסך הארוך של כל שוט והמשחק נע אל הקצה הדרמטי מדי. אך בשיאו (ובמיוחד בשוט המורכב שבו הרוצח פושט את בגדיו ושורף אותם במדורה) המיזנסצינות הארוכות ממחישות בעוצמה את מצבם הפיזי והנפשי של הדמויות. "חורבה" נע במעברים חדים בין תנועות אטיות לאירועים אינטנסיביים וקצביים במיוחד, שמאפשרים לו לממש בזמן קצר יחסית מטען קולנועי נפיץ ומשמעותי.

תגובות