מונגול: סרט מלחמה או סרט טבע?

האפוס ההיסטורי על ג'ינגיס חאן מציג אותו כילד חמוד ויפה-נפש. דיקטטור? עריץ? מי צריך להצמד לעובדות כשאפשר לצלם מרדפי סוסים?

אבנר שביט, עכבר העיר תל אביב
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אבנר שביט, עכבר העיר תל אביב

בדומה ל"המומיה 3", גם האפוס המלחמתי "מונגול", שהיה מועמד השנה לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר, מעמיד במרכזו שליט אסייתי אגדי ואכזר - ג'ינג'יס חאן. אבל בעוד הבלוקבסטר ההוליוודי מוכיח כיצד ניתן לשאוב הנאה מקשקוש היסטורי, הרי ש"מונגול" אינו מלהיב יותר מתוצר ממוצע של "נשיונל ג'יאוגרפיק" - יש בו המון סוסים והמון נופים, אבל כשהגרמנים שרו על ג'ינג'יס חאן באירוויזיון 79' הם עשו זאת בצורה סוחפת בהרבה.

הסרט מצטרף ל"הנפילה", "מרי אנטואנט" וביוגרפיות קולנועיות רבות מהשנים האחרונות, הבאות לטהר את שמם של עריצים ידועים לשמצה. סיפרו לכם שג'ינג'יס היה עובר מכפר לכפר וזורע בו הרס? עזבו אתכם משטויות, "מונגול" מציג לנו את פרצופו האמיתי - ילד מתוק בשם טמוצ'ין, שפועל אך ורק מתוך מאהבתו לשכנתו לאוהל, בורטה. ברבות הימים הוא נמכר לעבדות והיא נחטפת בידי שבטי אויב, מה שמוביל את השניים למסע עתיר דהרות וקרבות בחזרה זה לזרועותיו של זה.

הבמאי סרגיי בודרוב הרים כאן הפקה מכובדת ביותר, וההישגים הקופתיים הכבירים שלה בכמה ממדינות חבר העמים מוכיחה שהקהל המקומי אכן היה זקוק לבנייה המחודשת של המיתוס הזה. אבל בודרוב אינו מצליח להלהיב את מי שלא גדל על ברכיו של ג'ינג'יס - העלילה אינה קוהרנטית מספיק כדי להבהיר לנו מי נגד מי בקלחת השבטים המונגוליים; והבימוי אינו די ייחודי כדי להבדיל את הסרט מאפוסים דומים אחרים שנעשו בשנים האחרונות, ובראשם "נומאד" (שבודרוב היה מעורב גם ביצירתו).

כמה ימים לאחר הצפייה ב"מונגול" נתקלתי במקרה ב"ראן" של אקירה קורוסוואה, וסצנה אחת מתוכו היתה מסעירה אלפי מונים מכל מרדפי הסוסים שיש לבודרוב להציע.

"המומיה 3" מסתיים בהבטחה לפרק רביעי בסדרה, ולאור התענוג העצום שהסב לי החלק השלישי, אני לא יכול לחכות לראותו; לעומת זאת, עברה בי צמרמורת למשמע הבשורה כי "מונגול" הוא בסך הכל פרק ראשון בטרילוגיה. אוף, למה ג'ינגיס לא חנט את עצמו?

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ