"אליס" יאלץ אותך להסתכל במראה ולעצום עיניים

סרטה של דנה גולדברג מדבר על זה שהחיים זה לא מה שהבטיחו לנו, רק בלי ה"אבל" המקובל בסוף. דווקא בגלל זה כדאי להישאב אל המסע של אליס אל ארץ התלאות

איילה פנייבסקי, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איילה פנייבסקי, עכבר העיר

קצת מתבקש לדבר על "אליס" כעל סרט "נשים". נשים חזקות, נשים עוצמתיות, נשים בתעשייה, נשים שנראות ככה, סרטים של נשים, סרטים על נשים – כל העניינים האלה שמדברים עליהם כשיש יום אישה בינלאומי או מקומי, או יום האם, או כשמישהי לוקחת לראשונה בהיסטוריה אוסקר. זה מבאס שבמאית אישה וסרט בלי אף דמות משמעותית של גבר הם עוד עניין לחשוב עליו ב-2013, והשחקניות של "אליס" (אילנית בן יעקב, דריה שיזף, נטע ברפאל) אכן עושות עבודה רגישה ומרגשת, אבל הגדולה של הסרט הרבה יותר כללית מזה.» "אליס" - למועדי ההקרנה

אליס (אילנית בן יעקב), בת 30 והרבה, עובדת לילות בפנימייה שיקומית לבנות, חיה חיים בינוניים ומטה, בעולם שרחוק מלהיות ארץ הפלאות. יש לה משפחה שהיא לא אוהבת, ועבודה שהיא לא אוהבת, וכדורים שכאילו עוזרים לה אבל לא באמת, ורומן שאמור להיות הבריחה מכל זה, אבל לא עוזר לשום דבר להיראות טוב יותר. זה לא קשור לזה שהיא אישה, כלומר קשור, אבל לא תלוי בזה בכלל: עם או בלי זין, כל מי שרצה פעם למות יכול להזדהות עם הרגע הזה, שבו אליס מרימה את השמיכה מעל לראש ומסרבת לצאת מהמיטה, אפילו כשהבן שלה (הבן שלה!) קורא לה.אי אפשר לברוח. הפרומו ל"אליס":

"אליס" הוא סרט על זה שהחיים זה לא מה שהבטיחו לנו, רק בלי ה"אבל" המקובל בסוף. בלי "אבל יהיה בסדר", "אבל בכל רע יש גם טוב", "אבל אם רק תאהבי את עצמך הכל ייראה אחרת" או "אבל האמת מנצחת". החיים מציעים לאליס מכסה סטנדרטית של מסלולי בריחה, שאף אחד מהם לא מוביל אותה למקום טוב יותר. היא נשארת כאן, וכאן נראה כמו שהוא נראה, והיא נראית כמו שהיא נראית, והיא קמה בבוקר, וכאן עוד כאן, והיא עוד כאן, עד שהלילה מגיע.הרבה יותר מ"אליס בארץ הפלאות", "אליס" מזכיר את "אליס בארץ המראות" – עם גיבורות שמתבוננות על עצמן במראה, רגע לפני או אחרי שהן לוקחות כדור הרגעה, וכל כך קשה לסבול את מה שהן רואות שם, שהן פשוט עוצמות עיניים ומחכות שזה יעבור. להסתכל על אליס זה קצת כמו להסתכל במראה – רק שבקולנוע הרבה פחות פשוט להסיט את המבט, ובגלל שהסרט עשוי היטב, גם אין כל כך חשק. אז מסתכלים, וזה כנראה לא ישפר את מחר, אבל בינתיים, בכל זאת, משהו זז בלב.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ