"איש הפלדה": סופרמן החדש חסר מעוף

מעט מדי אקשן, יותר מדי דרמה ושום זכר להומור. "איש הפלדה", הסרט החדש בסדרת סופרמן, פשוט לא מצליח להתרומם ומעורר געגועים לגרסה של שנת 78'

אור סיגולי, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור סיגולי, עכבר העיר

זה נשמע מוזר, אבל דווקא גיבור העל המפורסם ביותר בכל הזמנים הוא אחת הדמויות שהכי קשה לעבד את סיפורן לקולנוע. סופרמן, חוצן שנולד בכוכב אחר והוברח לכדור הארץ רגע לפני אפוקליפסה, הוא בלתי מנוצח. לכן קשה לתפור עלילה שתתאים למידותיו כי איזה מכשולים וקשיים ניתן להערים על מישהו חסין כדורים שיכול לטוס אל מחוץ לאטמוספירה תוך כמה שניות?» "סופרמן: איש הפלדה" - מועדי ההקרנה

את האתגר הזה ביקשו יוצרי ״איש הפלדה״ לפתור באופן שרווח בתחום עיבודי הקומיקס לאחרונה: בניית הפרנצ׳ייז מחדש על ידי התרכזות לאו דווקא בשיא כוחו של הגיבור, אלא ב״סיפור המקור״ (origin story, בשפה המקצועית). במילים אחרות הם החליטו לתת דגש על האירועים המוקדמים בהתבגרותו שעיצבו את זהותו. כך מקבל הסרט והגיבור שבמרכזו הלך רוח פסיכולוגי דקדקני. גם ספיידרמן וחברי האקס-מן זכו לטיפול דומה לאחרונה.

המכשול העיקרית של דרך הסיפור הזו היא שהעלילה המרכזית שבה גיבור העל צריך להכניע את האויב, נדחקת לסופו והסרט מאבד את האיזון בין הדרמה הפסיכולוגית לבין סרט אקשן. הקונספט הזה ודאי נשמע לכם מוכר. זה הכיוון בו בחרו התסריטאי דיויד ס. גוייר והבמאי כריסטופר נולאן כאשר אתחלו את הגרסה הקולנועית של איש העטלף ב״באטמן מתחיל״, שפתח את טרילוגיית האביר האפל הפופולארית. לא מפתיע, אם כך, שזה הכיוון בו בחרו השניים להוביל את קל-אל, או בכינויו ״סופרמן״, כאשר הוטל עליהם להחיות אותו בפרוייקט המצופה ביותר של קיץ 2013. הפעם נולאן הסתפק רק בתפקיד המפיק ומשימת הבימוי הופקדה בידיו של זאק סניידר ("300"). על פניו אין כל רע בכך, בהנחה שהסצנות הדרמטיות פועלות היטב ועומדות בפני עצמן, ושם נעוצה המהמורה הראשונה של ״איש הפלדה״: הדרמה לא באמת עובדת. או מעניינת. פחות עמוק מהגלימה של סופרמן. הטריילר לסרט:הסרט נפתח בעשר דקות סוחפות המתארות את הרגעים האחרונים של כוכב הלכת קריפטון ואת המהלך שגרם להוריו של קל-אל להבריח אותו אל כדור הארץ, שם אומץ על ידי זוג חוואים בקנזס וקיבל את השם קלארק קנט. לאחר מכן הסרט קופץ קדימה ואחורה בין קנט הבוגר המחפש את דרכו ובין ילדותו הלא פשוטה לאחר שגילה שהוא איננו כמו שאר הילדים.הסצנות של קנט הצעיר נטולות כל ייחוד והן מזכירות סרט התבגרות צולע. מה גם שההחלטה ללכת קדימה ואחורה על ציר הזמן מונעת מהסרט להתרומם ומותחת אותו לאורך בלתי נסבל. יותר מכך, מכיוון שהפסיכולוגיה של קנט לא עובדת, הדמות עצמה הופכת למשעממת למדי ולא מצליחה לייצר שום הזדהות רגשית. לזה מתווספת הופעתו המאכזבת של הנרי קאביל בתפקיד הראשי. קאביל הנאה אולי מתאים להפליא מבחינה פיזית לתפקיד אבל הפתוס הטמוע בסופרמן הופך אצלו למגוחך. קאביל, שדווקא הפגין תצוגת משחק מרשימה ב"בני אלמוות", לא הצליח לסחוט איזושהי אמינות בעזרת אלמנטים מהפכניים כמו הבעות פנים. סופרמן של "איש הפלדה" עמוק ועמוס רבדים פחות מהגלימה האדומה שמתנפנפת מאחוריו.

זאק סניידר הוא במאי עם עין ויזואלית נפלאה שבולטת גם בסרטיו הפחות טובים (ולמרבה הצער נכון לעכשיו הוא עשה יותר סרטים לא טובים מאשר מוצלחים) ובאיזור הזה דווקא ״איש הפלדה״ מספק את הסחורה. עם זאת, סניידר נטש כל זכר להומור כבר אחרי סרטו הראשון והמעולה ״שחר המתים״ משנת 2004, וסרטו החדש סובל מכך ממש כמו סרטיו הקודמים ״סאקר פאנץ׳״ ו״השומרים״. סרט הסופרמן החדש רציני מדי, דרמטי עד גיחוך וחסר מודעות. זה ממש לא מקל על הצפייה ב-140 דקותיו.

בנוגע לסצנות האקשן המצב מתסכל אפילו יותר. לאחר הפתיחה המצוינת, חובבי האקשן ייאלצו לחכות כמעל 100 דקות לסצנת האקשן הבאה, שאולי מרשימה ועשויה נפלא, אבל מגיעה בשלב שבו כבר קשה להתרכז בעלילה הרדודה ונטולת הברק שרקח גוייר. אפילו שחקנים מצויינים כמו איימי אדמס (״המאסטר״), קווין קוסטנר (״רוקד עם זאבים״), דיאן ליין (״תחת שמש טוסקנה״), לורנס פישבורן (״מטריקס״) וראסל קרואו (״גלדיאטור״) לא מצליחים להציל את העניינים. קוסטנר נותן את התפקיד הטוב בסרט ומשמש כעוגן הרגשי שלו. לתפקיד האנטגוניסט, גנרל זוד, הובא מייקל שאנון שמתמחה בגילום דמויות הנוגעות בטירוף (״חלון פנורמי״, ״סערת רוחות״) וגם הוא עושה את תפקידו נאמנה על אף שנדמה שלא התסריטאי, לא הבמאי ולא המפיק, השקיעו בו יותר מדי מחשבה. כדאי להזכיר גם את תפקידה הקצר אך המשמעותי של השחקנית הישראלית איילת זורר בתפקיד אמו של סופרמן. פניה של זורר פותחות את הסרט והיא לוקחת חלק חשוב בתחילת העלילה. היא כבר השחקנית הישראלית השלישית השנה שעושה חיל בסרט עטור כוכבים אחרי גל גדות ב״מהיר ועצבני 6״ ואלונה טל ב״עיר שבורה״ שהוקרן בתחילת השנה.

״איש הפלדה״ הוא נסיון לא מוצלח לרענן את סופרמן, ולזכותו ייאמר רק שהוא פחות משעמם מהניסיון הקודם לעשות זאת ב״סופרמן חוזר״ משנת 2006. נדמה שהוא דורך בבטחה על כל מוקש שהחומר המקורי טומן לו ומתעלם בכוונה מכל מורכבות שהיה אפשר למצוא בו. כל שנותר לעשות הוא לקוות הוא שסרטי ההמשך - שוודאי עוד יבואו – יהיו טובים יותר ולהתגעגע ל״סופרמן: הסרט״ של ריצ׳רד דונר משנת 1978, עדיין הגרסה הקולנועית הטובה ביותר שנעשתה לקומיקס.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ