"מקום בתוך היער": מרוב עצים לא רואים את היער

הסרט החדש של דרק סיאנפרנס מרשים מהמון בחינות, אם זה המשחק של ריאן גוסלינג וברדלי קופר, הצילום המופלא ובכלל איכותו הקולנועית. ובכל זאת, אור סיגולי מתקשה להמליץ עליו. ביקורת

אור סיגולי, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור סיגולי, עכבר העיר

לפני שלוש שנים סומן הבמאי דרק סיאנפרנס כאחת ההבטחות הגדולות של הקולנוע האמריקאי בזכות סרטו ״בלו ולנטיין״. הסרט, בכיכובם של ריאן גוסלינג ומישל וויליאמס, הוצג לראשונה בפסטיבל סאנדנס וזכה לביקורות מהללות ואף סידר לשחקניתו הראשית מועמדות לאוסקר. סרטו החדש ״מקום בתוך היער״ הוקרן לראשונה בפסטיבל טורונטו ונחשב לאחד הפרויקטים המדוברים ביותר שם. בסרט סיאנפרנס משתף פעולה בשנית עם ריאן גוסלינג - איך שלא מסתכלים על זה, עדיין אחד השחקנים הלוהטים ביותר כיום - ואליו צירף את ברדלי קופר ואווה מנדז לדרמה כמעט אפית במהותה, הנפרשת על פני 16 שנה וחוקרת נושאים עמוקים כמו גבריות, אבהות, מורשת ומוסר, כל זה על רקע נופיה הפראיים של מדינת ניו יורק.

"מקום בתוך היער" - מועדי הקרנה

״מקום בתוך היער״ נקרא באנגלית ״המקום שמעבר לאורנים״ שזהו שמה האינדיאני של העיירה הניו-יורקית סקנקטדי בה מתרחש הסרט. הוא מתחיל עם ״לוק הנאה״ (גוסלינג), אופנוען פעלולים, שמגלה כי הוא אב לתינוק בן שנה, המנסה להוכיח את עצמו כראוי לתפקיד זה מול אימו (מנדז) שכבר בחרה לעצמה גבר אחר. חלקו השני של הסרט מתרכז בשוטר צעיר וחדור מוטיבציה (קופר) המתמודד עם אירוע מצלק שעבר במהלך תפקידו ועם פרשיית שחיתות במשטרה המקומית. החלק השלישי של הסרט פונה לדמות שלישית שמחמת הספויילרים לא אזכיר את הקשרה.

הסרט מצולם להפליא על ידי שון בוביט, אחד הצלמים הטובים יותר שפועלים כיום, הידוע בעיקר בזכות עבודותיו המרשימות בסרטיו של סטיב מקווין ״רעב״ ו״בושה״. בנוסף לכך הסרט מגובה בהופעות מצוינות של כל שחקניו. בראש ובראשונה כמובן גוסלינג שתמיד כיף לפגוש על המסך, אם כי דמותו פה מזכירה מדי את דמותו ב״דרייב״. ליהוקו של ברדלי קופר לתפקיד הראשי השני הוא הברקה אמיתית בעיקר בהתחשב בעובדה שהתפקיד ניתן לו עוד בזמן שהיה מוכר בזכות תפקידים סבירים בלבד בקומדיות מטופשות כגון ״בדרך לחתונה עוצרים בווגאס״, ולפני ״אופטימיות היא שם המשחק״ שחשף את כישוריו הדרמטיים והעניק לו מועמדות לאוסקר האחרון. קופר מצדיק את ההימור ואת גודל התפקיד. הצלע הנשית היא, כאמור, אווה מנדז, שמשילה מעצמה את תדמית הלטינית המפתה והופכת לשחקנית דרמטית לגיטימית. מעבר לשלושת אלה משובצים שחקני משנה נפלאים כגון ריי ליוטה (״החבר׳ה הטובים״), רוז ביירן (״מסיבת רווקות״), ברוס גרינווד (״הטיסה״), דיין דיהאן הצעיר (״כרוניקה בזמן אמת״) ובעיקר השחקן האוסטרלי בן מנדלסון הבלתי נלאה (״הורג אותם ברכות״, ״אמהות מושלמות״, ״עלייתו של האביר האפל״). 

חלקו הראשון והמצוין מתמסמס כאשר חלקו השני מתגלגל. מקום בתוך היער":

עם זאת, קשה להמליץ על הסרט בפה מלא מכיוון שחולשותיו בולטות ממש כמו יתרונותיו. נדמה שסיאנפרנס מנסה לטפל ביותר מדי תמות בסרט, עובדה שמכבידה על יצירתו ומייצרת התפזרות רעיונית שקשה לעקוב אחריה. הסרט גם לא לגמרי מצדיק את אורכו המוגזם (כשעתיים ועשרים) והוא סובל מחוסר אחידות, כך שחלקו הראשון והמצוין מתמסמס כאשר חלקו השני, והפחות מרשים מבחינת התסריט והבימוי, מתגלגל ומתפתל. בעקבות כך קשה להמשיך באותה רמת עניין לחלקו השלישי שמשמש כמו עונת סיום של סדרת טלוויזיה ובו נחתמים כל הרעיונות והתיאוריות אותן חקרו במהלך הפרקים הקודמים. למעשה, על אף האיכות הקולנועית הגבוהה של הסרט, העומס בו היה משתלב טוב יותר במתכונת של סדרה איכותית.

סיאנפרנס הוא במאי רגיש וחכם שכבר בפעם השנייה נדמה שלא לחלוטין מצליח להעביר את המורכבות של נושאיו. אין לי ספק שמתישהו בקרוב יביא לנו יצירת מופת קולנועית שתישאר בדברי ימי הקולנוע, אך לא הפעם. אפשר אפילו לטעון, וסלחו לי על משחק המילים, שבסרטו החדש מרוב עצים כבר לא רואים את היער.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ