"ספרינג ברייקרס": גם היפסטרים אוהבים ציצים

לכאורה, הזדמנות מצויינת לצפות בכוכבות נוער כמו ונסה גומז וסלינה גומז מתרוצצות בביקיני וחושפות צד פרוע ומשוחרר. בפועל, זוהי יצירה יומרנית ומנוכרת המבקשת להגיד משהו על תרבות המין החופשי של בני הנוער באמריקה

אורון שמיר, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורון שמיר, עכבר העיר

מדהים מה שקורה אצל חברת ההפצה "יונייטד קינג", אשר מצדיקה בחודשים האחרונים את מיקומו של מעוזה הראשי כמוזיאון ת"א. מי שהיו מזוהים בעיקר עם סרטים מסחריים, הפיצו רק השנה יצירת אמנות מופתית כמו "חלודה ועצם", התפרעות קולנועית מופלאה בדמות "מנועים קדושים", והכל לצד בי-מוביז איכותיים כמו "עיר שבורה". אבל בשביל להפיץ בבתי הקולנוע סרט כמו "ספרינג ברייקרס" באמת שצריך אומץ ברמה שעלולה לגרור ניסיונות להעריך את גודלם של האשכים המטפוריים של סרטי יונייטד. אני דווקא לא מחבב את הדימוי הזה, אז אוותר עליו ופשוט אפרגן.» ספרינג ברייקרס - כל הפרטים

לכאורה, אין קל יותר משיווק של סרט אשר בפוסטר שלו ארבע נערות, חלקן כוכבות ילדים ידועות, לבושות בביקיני. אפילו ג'יימס פרנקו בתחפושת של גנגסטה-ראפר, לא מקלקל את התמונה. הוסיפו לכך תקציר המספר על חבורת בנות שחושפות צד פראי ומשתרללות בזמן חופשת האביב המסורתית ותקבלו תור לא קטן בקופות הכרטיסים. אבל, וכאן נכנס הקאץ', התור הזה גם עלול להיות כמות האנשים שיתרתחו כאשר יצפו בסרט עצמו. ניתן לנחש כי כמות הצופים אשר ידרשו את כספם בחזרה, כיוון שלא שרדו את הסרט עד תומו, תהיה שקולה לכל אותם מסכנים ומסכנות שרצו לבלות ולנטיינז דיי רומנטי ומצאו עצמם מול שעמומון בכיכובם של זוג זקנים ששמו "אהבה".ישבנים מענטזים, גרסת לא מה שחשבתם. "ספרינג ברייקרס" - הטריילר:

לפיכך, תיאום ציפיות הינו הכרחי במקרה של "ספרינג ברייקרס". הדבר הראשון שיש לדעת על הסרט הכלל לא קליל הזה, הוא זהות הבמאי. תמשיכו לבחור סרטים לפי שחקנים (סלינה גומז, ונסה הדג'נס ואשלי בנסון במקרה הזה) ותמשיכו לא להבין מדוע הם לא תאמו את ציפיותיכם. אחסוך לכם את הגיגול ואגלה שהיחידה מבין הבנות שחושפת את גופה במלואה היא רייצ'ל קורין, הצלע הרביעית ואשתו של הבמאי, בעוד השאר בעיקר מתמזמזות זו עם זו ואף אחת לא ממש שוברת תדמית כפי שהובטח. על פרנקו חבל לבזבז את הדיבור, כי פשוט אין לו מושג מה לעשות מול מצלמה, להוציא היציאה החד-פעמית ששמה "פיינאפל אקספרס". בקיצור, אם לראות את סלינה גומז עירומה זו סיבה מספקת לרכישת כרטיס קולנוע עבורכם – מצאו אחת אחרת, או שהיכונו להתאכזב.קצת כמו GIF באורך סרט

במאים, לעומת זאת, נוטים לחזור על עצמם מבחינת סגנון או נושאים, לטוב ולרע. ולמרות שמדובר כנראה בסרטו הקופצני והנגיש ביותר של הרמוני קורין, בכל זאת עסקינן ביוצר אינדי שנוי במחלוקת, שמעריץ טראש אבל נגוע בהיפסטריות מתקדמת. סרטו הקודם עסק בסוציופטים מקשישים מנשוויל, הנוהגים לקיים יחסי מין עם אשפה. "Gummo", יצירת הביכורים שלו כבמאי, עוקבת אחר דמויות משונות למראה (כמו התאומים המלווים את דמותו של פרנקו בסרט זה), המעבירות את זמנן בארץ ישימון של אוהיו מוכת הוריקן. האם זה הבחור שאתם רוצים שיצלם עבורכם מסיבות פרועות של תיכוניסטים?

כצפוי, "ספרינג ברייקרס" הוא הכל חוץ מסרט שבאים להעביר מולו ערב כיפי ושטוף זימה. יכול להיות שהבעיה היא אצלי, אבל מנקודת זמן מסויימת שלא רחוקה בהרבה מתחילת הסרט, כל הציצים המקפצים בעולם מתנתקים לגמרי ממשמעות מינית ורק מצטרפים לקליפיות המנוכרת שהיא הסגנון הקולנועי של קורין. יוצאת מן הכלל היא סצנה בודדה במרכז הסרט, שלא אסגיר מחמת ספוילרים, אבל רק אומר שהייתה זו הפעם הראשונה בה התרגשתי עד עמקי נשמתי משיר של בריטני ספירס. כיוון שהסרט לא חוסך בעירום ותכנים מיניים, כל הבשר הרוטט הזה הופך בשלב מסויים לסתם בשר רוטט, וסקס נראה כמו כלי להשגת כוח, או כחלק ממאבק על כוח ותו לא. בכך מצטרף הסרט ליצירות כמו "בושה" ו"הנותנת" מהתקופה הנוכחית, אשר משאירות את החרמנים למיניהם עם חצי תאוותם בידם אבל עם הרבה חומר למחשבה על והחומרים שמגרים אותם ואופן צריכתם.

רק אחת הולכת עד הסוף, ולא זאת שרציתם. "ספרינג ברייקרס" (צילום: מתוך הסרט)

למרות, או אולי בגלל היומרנות, מדובר בסרט מאוד לא פשוט ונוח לצפייה. מבחינת עלילה, לא רק שיש מעט מאוד ממנה, אלא שהדגש הוא כמעט אף פעם לא על התוכן הסיפורי. קורין ממשיך באסתטיקה הויזואלית הקיצונית שלו, שמתעכבת הפעם על פיקסליזציה של סיטואציות ועשירה בגווני ניאון בוהקים. המצלמה שלו תמיד חופשית ופס הקול לא מסונכרן, במכוון, עם המתרחש על המסך ברבים מרגעי הדיאלוג. סוג של קולנוע אמנותי יותר, המנסה להגיד משהו על הרגעים המרכיבים אותו, על מסורת חופשות האביב המופרכות שאמריקאים צעירים בהחלט חווים, על יחסי הורים-ילדים בדור הנוכחי, על הקורבנות מחד והעוצמה מאידך שמחזיקות נשים בגופן, על תרבות הצריכה, על הקשר בין פורנוגרפיה לאלימות ועוד. כמסמך תיעודי, הוא היה יכול להיות מטלטל בהגדרה, אך גם שגרתי ולכן לא באמת אפקטיבי. כקומדיה קיצית ויותר מסודרת נראטיבית, הוא היה מפספס את הפואנטה. קורין בחר בדרך שמתאימה לו, ואם תבחרו לצעוד איתו צפויה לכם חוויה מאוד לא פשוטה ובהחלט מוזרה להדהים.» ספרינג ברייקרס - מועדי הקרנה

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ