"מחפשים את שוגרמן": דוקומנטרי שווה אוסקר

עם כל הכבוד ל"שומרי הסף" ול"חמש מצלמות שבורות" הישראלים והעוסקים בנושאים חשובים, "Searching for Sugar Man" הוא המועמד הבטוח לאוסקר בקטגוריה הדוקומנטרית מפני שהוא פונה אל הלב והרגש. החיפוש אחר מוזיקאי אבוד שהפך לסרט חובה

אורון שמיר, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורון שמיר, עכבר העיר

בשנה שעברה, לקראת טקס האוסקר ובהתייחס ל"הערת שוליים" מול "פרידה" האיראני, התנבאתי כאן במדור: "אם כבר להפסיד באוסקר, אז לסרט כזה". שנה חלפה, ואנחנו ניצבים בנקודה דומה: ישראל כשלה אמנם בלהתברג לחמישיית המועמדים בקטגוריית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה, אבל כיפרה על כך עם שני מועמדים מתוך חמישה בקטגוריה הדוקומנטרית. אלא שגם הפעם אני נאלץ להמר נגד ישראל - ולקוות שאני טועה. ובכל זאת אדבק בהימור שלי, מפני שסרטים חשובים כמו "שומרי הסף" ו"חמש מצלמות שבורות" כמעט ולא מנצחים באוסקרים סרט כמו "Searching for Sugar Man". זה פשוט לא כוחות. לא מפני ש"שוגרמן" גרף פרס אחר פרס בתחרויות המקדימות, אלא בעיקר משום שאיכותו היא בכמויות הרגש שנשפכות מן המסך ומפעפעות גם בצופים בו. ובאוסקר לא כדאי להמר על נושא חשוב, אלא על סיפור בלתי ייאמן עם סוף טוב.» אוסקר 2013 - כל הפרטיםהסרט מתחיל כדיוקן ביוגרפי־מוזיקלי של אגדה שהיתה ואיננה – סיקסטו רודריגז, אמן שהספיק להקליט שני אלבומים בראשית שנות ה־70 לפני שנעלם בערפל. שמועות טענו שהתאבד על הבמה, אבל לא המוזיקה המחשמלת ולא הסיפור הטרגי הובילו להכרה בו במולדתו דטרויט, מישיגן. בדרום אפריקה, לעומת זאת, הוא היה גדול כמו אלביס או הביטלס. האלבומים שלו הפכו להמנוני מחאה נגד האפרטהייד ונמכרו או שוכפלו במיליוני עותקים בזמן שכל מאזיניו חשבו שמת. כל זאת עד שבעל חנות תקליטים ומוזיקולוג/עיתונאי חוקר החליטו להתחקות אחר מקורותיו של אלילם המסתורי. לא רק שהם גילו כי הוא חי, אלא גם שאין לו מושג על הצלחתו מעבר לים. מכאן מתחיל מסע החיפושים שלהם בניסיון להביא את רודריגז למדינה שכה אוהבת אותו ואת יצירתו.חיפשו זמר, מצאו מלוכה. "מחפשים את שוגרמן" - הטריילר:הרבה לפני ששופטים את הסרט הזה באופן קולנועי, מדובר בחוויה מוזיקלית עילאית. המפגש הראשון של האוזניים עם קולו של רודריגז הוא אירוע מכונן. אם היה לכם יום קשה, תפסו פוזה מרגיעה והאזינו לאיש הזה, בעל הקול המרפא, המזכך. רק זכרו כי עם כל העדינות והרוך שלו הוא יכול גם לתפוס את לבכם בשתי ידיים ולשבור אותו משל היה עיפרון או זרד – במיוחד באלבום השני. יש משהו תמים בשיריו של רודריגז, בפשטות שלהם, בכנות הדוקרת, בישירות הכובשת. לא לחינם הוא הושווה במהלך הסרט לבוב דילן. לפחות מבחינה סגנונית, ההשוואה עושה עמו צדק. השירים שלו, המשובצים לאורך הסרט וזוכים לכבוד המגיע להם בדמות קליפים קצרים ויפים, מתפקדים כמתאבנים מעוררי חשק. נראה אתכם לא רצים לשמוע את שתי היצירות במלואן בתום הסרט הזה, שהוא קודם כל סרט חובה לאוהבי מוזיקה.מאליק בנדילול, הבמאי ממוצא שבדי אשר חתום על רוב נדבכי העשייה (בימוי, הפקה, צילום, עריכה ועוד), מיטיב להשתמש בחומרים העומדים לרשותו כדי לבנות סיפור רב תפניות, המתעצם אט אט עד שהוא מתנפץ בשיא רגשי כביר. חלקו הראשון של הסרט עורך הקבלה חכמה בין חוסר ההצלחה של רודריגז במולדתו והבחירה שלו בחיי שגרה אפורים ובין המעמד המיתי שאליו הוא הגיע - ללא ידיעתו, כאמור - בדרום אפריקה. במערכה הבאה מוצג לנו מעין מותחן בלשי, ללא ספק הבטן הרכה של הסרט, שאינו עומד ברף שהציבה הפתיחה ובוודאי שאינו מאמיר לפסגות שבהן שוכנת המערכה השלישית והנועלת. כמכלול, מדובר בשעה וחצי שחובבי קולנוע מוכרחים לעצמם.עם 18 פרסים לזכותו בכל תחרות ומסגרת אפשרית ומספר זהה של מועמדויות נטולות זכייה, נראה כאילו "שוגרמן" ישלים את הקפת הניצחון האחרונה שלו באוסקרים בלילה שבין ראשון לשני. אני, באופן אישי, אמשיך להחזיק אצבעות לנציגי ישראל, שאולי יביאו סוף סוף את הפסלון המיוחל למדינה שהפכה למפסידנית אוסקרים ידועה. אבל אם וכאשר יוכרז שמו של "מחפשים את שוגרמן" כזוכה בפרס הסרט התיעודי הטוב של השנה, לא תהיה לי שום בעיה לקום ואף להריע - בעיקר לרודריגז, אבל גם לסרט המעולה ומעורר ההשראה הזה.

"Searching for Sugar Man". בימוי: מאליק בנדילול. שבדיה/בריטניה 2012, 86 דקות. אנגלית ללא כתוביות.הסרט נצפה באדיבות האוזן השלישית.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ