"קוורטט": קומדיה דלוחה על זיקנה ומוזיקה

סרטו הראשון של דסטין הופמן כבמאי, היה יכול להיות קומדיה בריטית משעשעת על חבורת זקנים מוזיקליים שמתאחדים לצורך קונצרט אופראי. אבל בדרך הוא ביצע כמעט כל טעות אפשרית וסיים ככישלון ומפח נפש

זהר וגנר, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
זהר וגנר, עכבר העיר

"קוורטט" הוא סרט משעמם ודל, הסובל כמעט מכל מחלה אפשרית. האלמנט היחיד שלא חורק בו לגמרי הוא המשחק, אולי בזכות העובדה שהבמאי הוא דסטין הופמן (זהו סרטו הראשון כבמאי), שבחר לעבוד עם הטובים שבשחקנים, כמובן מתוך המבחר הקיים בטווח גילאי הזהב: מגי סמית, טום קורטני, מייקל גמבון, בילי קונולי ופאולין קולינס. אבל שחקנים טובים, כידוע, לא מטשטשים תסריט כושל, דיאלוגים צפויים ומטופשים ובימוי בנאלי וחסר תנופה.» קוורטט - כל הפרטיםהסיפור, המבוסס על עיבוד של רונלד הווארד למחזה שלו "קוורטט", מתרחש בבית אבות. חיים בו פנסיונרים, כולם בעברם מוזיקאים מוכרים, שהתמזל מזלם לעת זקנה לשחות בשמנת. הם חיים באחוזה מלכותית עתיקה ומשומרת היטב, מוקפת גנים בריטיים פסטורליים ומזג אוויר נפלא. חדריהם מהודרים ומרווחים כסוויטות במלון חמישה כוכבים, וחשוב מכל - חייהם מלאים תוכן: הם רוקדים, מנגנים, שרים ומתכוננים לערב הגאלה המסורתי.אופרה אחרת. "קוורטט" - הטריילר:דקות ספורות לאחר האקספוזיציה המתארת את חייהם הטובים נופל הסרט לתוך קלישאה תסריטאית צפויה, ניסיון עילג לייצר מסגרת עלילתית ברורה: המוסד, שמתקיים בעיקר מתרומות, נקלע לקשיים תקציבים, ואולי בעזרת ערב הגאלה יצליחו הקשישים לגייס את הכסף החסר ולהציל את המקום. החבורה עובדת בחריצות על המופע בניצוחו של סדריק (מייקל גאמבון), מפיק הלבוש בגלביות וכובעים בסגנון מרוקאי, שחושב על רעיונות נהדרים אבל שוכח אותם בטרם עלו על דל שפתיו (בעיה שמייצרת כמה פעמים את אותה בדיחת הקרש). או אז מגיעה למלון דיירת חדשה, דיווה ושמה ג'ין הורטון (מגי סמית, שאף שיחקה לאחרונה בסרט דומה מדי, "מלון מריגולד האקזוטי", שהיה חביב ומקורי בהרבה), שעדיין לא הפנימה שגיל הזהב הוא גם מנת חלקה. בפרצוף חמוץ היא דורשת דרישות לא מקובלות, כמו למשל שארוחותיה יוגשו ישירות לחדרה, בניגוד להליכות המקום. ולמרות שהורטון היא בלתי נסבלת, בכל זאת היתה זמרת אגדית. במוחו של סדריק האמרגן מבזיק רעיון: לצרפה לשלושה זמרים אחרים השוהים בבית, שאיתם הופיעה בעבר, כדי לשחזר קוורטט בלתי נשכח. הניסיון לשכנעה להצטרף למופע והתנגדותה העזה לשיר בגילה, יחד עם הבוז שהיא רוחשת לאלו שמוכנים לעמוד על במה במצבם, אמורים היו להניע את העלילה, אבל הדיווה נשברת מהר תחת הלחץ שמפעילים עליה שלושת חברי הקוורטט האחרים.זו לא ילדותי השניה  נוסף למהירות ולקלות שבהן הסכימה, זו אינה הפתעה גדולה, משום ששם הסרט והפוסטר המייצג אותו מעידים מראש שהקוורטט יתאחד. ומכיוון שהסיפור, אם כך, ממוצה חיש קל, אנחנו נאלצים לראות הרבה מאוד שיעורי נגינה ומחול, חזרות שמבוצעות על ידי חבורת שחקנים חביבים שאינם מוזיקאים מוכשרים במיוחד, הרבה מאוד נופים ירוקים, וכמובן גם את מופע הגאלה כולו (לא רק את הנאמבר של חברי הקוורטט), שנערך באולם קטן מול קהל שאינו מגיע ל־20 איש.הדבר הטוב היחיד הם השחקנים. הקאסט של "הקוורטט" (צילום: יח"צ)מצופה היה שנצא עם תובנה מעניינת על אודות הזקנה, אבל שאלות שעולות בדיאלוג בין הקשישים - כמו "למה אנחנו חייבים להזדקן?" - אינן מקבלות מענה מקורי, ודיונים שחוקים כמו האם הראפ כאן כדי להישאר נחתמים בקלישאה "אבל זה מה שאמרו גם על הביטלס". משום מה "קוורטט" מתעקש להציג את החבורה הנ"ל כרפת שכל, או כפי שהורטון הדיווה מטיחה בד"ר לוסי, כשזו מדברת אליה במתיקות יתר: "סליחה, אבל אני עוד לא נכנסתי לילדות השנייה שלי".» קוורטט - מועדי הקרנה

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ