"לרדת מהעץ": פיטר פן והמחאה החברתית

סרטו החדש של גור בנטביץ' הוא יצירה אישית וחיננית שבה הוא נפרד מחיי החופש הפרועים לטובת התבגרות נוגעת ללב. בדרך הוא מחווה את דעתו על מחאת האוהלים, על ישראליות וגם סוגר מעגל עם יצירותיו הקודמות "הכוכב הכחול" ו"משהו טוטאלי"

זהר וגנר, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
זהר וגנר, עכבר העיר

"לרדת מהעץ", סרטו החדש של גור בנטביץ', קטן בהיקפו מיצירותיו הקודמות: העלילה מתרחשת פחות או יותר בלוקיישן אחד – סביב פיסת אדמה נטושה שבה צומח עץ שגזעו עבה כעץ הבאובב, וסביב מספר מצומצם של דמויות החיות בסמוך לאדמה עירונית צחיחה שאולי תהפוך יום אחד לפארק, כך הם מקווים. ניצ (גל תורן) חוזר לשכונה ממסעותיו בחו"ל ומגלה שאהובתו לשעבר (שרה אדלר) התקדמה הלאה בחייה. ברגע נואש של ניסיון אחרון להחזירה אליו, הוא מטפס על עץ הגדל בדיוק מול חלון דירתה ונשבע שהוא לא יורד משם עד שתאהב אותו בחזרה.» לרדת מהעץ - כל הפרטים» הסרטים האהובים על גור בנטביץ'» גל תורן: "לא אשרוד בלי המוזיקה"ניצ שבוי ב"תסמונת פיטר פן", שבה לוקים גברים אגואיסטים, נרקיסיסטים, התלויים בנשים אך ורק כדי לספק את צורכיהם ומסרבים להתבגר ולקחת אחריות, למשל על משפחה. בנטביץ' לא מרחם על גיבורו, ויחד עם תורן הם מצליחים לייצר מפלצת: גבר גס רוח, אגרסיבי, בהמה. יש רגעים שבהם הוא אפילו מעורר גועל (נזכרתי בדמות המרתיעה שגילם תורן בסדרה "תעשה לי ילד", הדומה מאוד לאותו ניצ). כבסרטיו האחרים של בנטביץ', גם כאן הגיבור מסתובב בחולצה צעקנית ומרצדת (כמו חולצתו של שושן ב"משהו טוטאלי"), המעידה עליו שהוא מחופף; לצדה "מככבות" גם הבירות שהוא שותה באובססיה וכמובן שפתו של ניצ, שפה ייחודית בנטביצ'ית, שמסמנת לצופה באיזו ממלכה הוא נמצא. א' אוהל, ב' זה בית על העץ. "לרדת מהעץ" - הטריילר:טיפוס על עץ, כמו גם בניית בית על עץ, שייכים למחוזות הילדות, לבריחה מעולמם של המבוגרים, למקום שאליו לא יוכלו להגיע משום שהם גדולים מכדי לטפס. אבל ניצ שלנו נאלץ לרדת מהעץ כשהוא רעב, כדי לאכול שקשוקה או סביח, ולרוע מזלו הוא תקוע על אותו העץ היחיד בשכונה, שגם אותו מאיימת לעקור חברת החניונים שרכשה את האדמה. לכן הקימו התושבים את התנועה "קום יקום הפארק", בתקווה שיצליחו לשנות את רוע הגזירה: תדי (מאיה קניג, בת זוגו של בנטביץ', שליהקה אותו לתפקיד ראשי נפלא בסרט הביכורים שלה "אורחים לרגע", שם גילם בעצמו גבר פיטר פני) היא אחת הפעילות שמצלמת לבלוג שלה סרטונים מלבבים על אודות המאבק, ואלו שזורים בסרט כמעין יומני השכונה. וכך ניצ, שלא עשה כלום למען אף אחד כל חייו, משרת פתאום, מבלי שהתכוון, מאבק של אחרים. אבל בשבילו זו סתם סיבה למסיבה.הוא יודע מה עשיתם בקיץ האחרון ככל סרטיו של בנטביץ', זוהי יצירה אישית, וטביעת ידו הייחודית והמוכרת מורגשת בה לכל אורכה. כאמור, זהו סרט התבגרות קטן על פרידה מהחיים הקודמים לטובת חיים בוגרים יותר, ונראה שזהו גם סרט התבגרות של במאי שנפרד מחיי החופש הפרועים של ה"כוכב הכחול" ו"משהו טוטאלי" לטובת משהו אחר, שאנחנו עוד לא יודעים מהו, ולכן נצטרך לחכות לסרט הבא.כשחקן לקח על עצמו בנטביץ' הפעם תפקיד צדדי - הוא מגלם את להב, איש משפחה למופת שמנהיג את המאבק - אבל אי אפשר לנתק את בנטביץ' האדם מהסרט, משום שסרטיו מזמינים את הערבוביה הזו: חייו, חבריו, בני משפחתו, וכמובן מחוזות הדמיון שלו מתכנסים בכל סרטיו. וכיוון שאלו הם סיפורים מחייו של אותו אדם, הסרט החדש מכיל הרבה אזכורים של סרטיו הקודמים. זהר דינר, שהיה שותף לכתיבה ב"כוכב הכחול" ושיחק בכל הסרטים, מגלם כאן את שומר החניון שמייצג במובהק את החיים הפרועים של פעם; הכלב הקרוי זורבה הוא אותו הכלב מ"הכוכב הכחול", שחיבר בין מולי לאשה שפגש; אחותו של בנטביץ', טליה, שגילמה תמהונית ב"הכוכב הכחול", מקבלת כאן תפקיד גדול יותר ונהדר של תמהונית ושמה טליה שקוראת בגלגולים ומגלה לניצ שעד שלא "יסדר עניינים" עם אביו המת יישאר תקוע על העץ. בתפקיד משנה הפעם, אבל נוכחותו מורגשת בכל. גור בנטביץ' ב"לרדת מהעץ" (צילום: יח"צ)חנו של הסרט נובע מהשפה שבה הוא כתוב ומההמצאות הקטנות, הכמו־ילדותיות, האופייניות לבנטביץ'. הוא מרבה להשתמש בנקודת מבטו של הכלב זורבה על העולם, בפלשבקים שבהם הפריים שרוף במתכוון, בפסקול חיצוני למתרחש בתמונה ובנוכחות כה ישראלית (שקשוקה וסביח בפיתה אחת, מטקות על חוף הים וחוסר פורמליות מובהק). עם זאת, ובניגוד לסרטיו הקודמים של בנטביץ', ניתן למצוא פה נושא "חשוב" - מהפכות - המתבטא במאבקה של התנועה למען הפארק. יהיו מי שימצאו כאן רמיזה לכישלונה של המהפכה החברתית של הקיץ שעבר.ייתכן שמקומו של בנטביץ' כבמאי מרכזי בקולנוע הישראלי התפספס משום שסרטיו עסקו בסמים ובאנשי שוליים, ויהיו מי שייפלו גם בסרט הזה לאותו הבור, אבל הצלחתו של "לרדת מהעץ" טמונה בכך שהוא חסר יומרה, נונשלנטי ואותנטי לחלוטין. אין בו טיפת ניסיון לשאת חן, ומצד שני הוא נגיש ומשעשע, ומקיים יפה את המשפט "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים".

» לרדת מהעץ - מועדי הקרנה

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ