די.וי.די: ההשפלות המיניות של "Compliance"

למרות שהוא מבוסס על סיפור אמיתי, שבו מטורף ביצע מתיחה טלפונית על מנהלת סניף רשת מזון מהיר באמריקה וגרם לה ולעובדים למעשים פליליים, הסרט המדובר של קרייג זובל שובר שיאים של מופרכות וחוסר אמינות

אורון שמיר, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורון שמיר, עכבר העיר

בשבוע שעבר כתבתי על הסרט התיעודי עוצר הנשימה "The Imposter", ששיחזר סיפור אמיתי ובלתי ייאמן על גבר צרפתי שהתחזה לנער אובד של משפחה אמריקאית. מה שהיה עוד פחות סביר הוא הסכמתם של ההורים לאמץ אותו, למרות חוסר הדמיון בינו ובין ילדם. הסרט אמנם היה מדובר למדי בשנה שעברה, אבל לא עשה את הרעש הרצוי או אפילו קיבל את הכבוד שהגיע לו, לפחות לדעתי. לעומת זאת, סרט אחר על מתחזה פסיכוטי, עלילתי דווקא, הכה גלים וקטף שבחים, והשחקנית הראשית אף הוזכרה כמועמדת פוטנציאלית לאוסקר. זהו "Compliance", סרטו של קרייג זובל, גם הוא מבוסס על אירועים אמיתיים ואף דואג לציין זאת באותיות ענק שנמרחות על כל המסך בפתיחה. ואולי יש לכך סיבה טובה – מאוד קשה להאמין שכך בני אדם מתנהגים במציאות.» הסרטים הכי טובים שלא הגיעו לארץהסרט מתרחש רובו ככולו במסעדת מזון מהיר כל אמריקאית בסגנון קנטאקי פרייד צ'יקן. מנהלת הסניף (אן דוד המצוינת) מגלה עוד טרום תחילת יום העבודה שמישהו השאיר את דלת המקרר פתוחה ושהמקום עומד בפני חוסר חמור בבייקון ובחמוצים. אבל הצרות הללו עומדות להפוך לעוד פחות מטופשות ממה שהן נשמעו בתחילה, ובאמצע שעת השיא מתקבלת במשרדה שיחת טלפון מאדם המציג עצמו כשוטר (פט הילי), ובשורות רעות בפיו – אחת מעובדות הדלפק (דרימה ווקר) גנבה כסף מלקוח. השוטר מתדרך את אנשי הסניף כיצד יש לנהוג בסיטואציה, ובמהרה מתפתח מצב קריפי במיוחד, שמתחיל בבקשה לבצע חיפוש על גופה של העובדת החשודה ומסתיים הרבה יותר רע ממה שאתם יכולים לדמיין.שיחת טלפון מפתיעה. "ציות" - הטריילר:הסיבה שבגינה הדמיון לא יעזור לכם לנחש את ההתפתחות העלילתית בסרט הזה היא מחסור חמור בהיגיון בריא או שכל ישר של הדמויות בסרט. אני מסרב לקבל את העובדה שכך מגיבים אנשים, אפילו אמריקאים, לסדרת בקשות סוטות של זר המזדהה כשוטר בטלפון מבלי לעצור לשאול שאלות. לא ישכנעו אותי שום כתוביות "מבוסס על סיפור אמיתי", גדולות ככל שיהיו. לא בסרט הזה, לכל הפחות. זובל, שגם כתב את התסריט, היה רוצה להאמין שהוא יצר מותחן פסיכולוגי מחניק ופתלתל, אבל ההוצאה שלו לפועל היא שהפילה את הרעיון הראוי כשלעצמו.מופרך מכדי להטריד באמת ראשית, ההופעות מקפיאות הדם של רוב השחקנים אינן עולות בקנה אחד עם רמת וטיב הדיאלוגים. הדמויות אמינות, אבל המשפטים שיוצאים להן מהפה ממש לא. הקורבנות מגיבים אל קולו ואל מילותיו של המטלפן כאילו מדובר באדם כריזמטי ומשכנע במיוחד, אך התחושה לא ממש עוברת לצופה, והטיעונים שלו, שמצליחים לשכנע אותם לבצע מעשים שלא ייעשו, פשוט קלושים. הפער שנוצר מקשה מאוד על בניית אמון בין הצופה לסרט, מה שמתגלה כאקוטי בהתחשב במופרכות הרבה של העניינים המתרחשים בו. מה שמתחיל כמו מתיחה טלפונית הופך למותחן מטריד כאשר הקורבנות של המטרידן משתפים פעולה קצת יותר מדי ומשחקים לידיו מבלי לפקפק בזהותו, לא משנה כמה בלתי מתקבלות על הדעת הן הבקשות שלו או כמה זמן עבר מאז שהבטיח שניידת מיד מגיעה למקום. הבחירה של זובל לכלוא את הדמויות במסעדת הפאסט פוד ובפריימים שסוגרים עליהן בהחלט יוצרת את האווירה הנחוצה, אבל לנוכח כמה רגעים מגוחכים למדי אין ברירה אלא לנענע בראש בשלילה ולצקצק בלשון.המשחק שאותו מבקש זובל לשחק עם צופיו הוא "הזדהו עם פסיכופט". הכל מבוים, במיוחד הקטעים שכוללים השפלות מיניות, באופן שמשווה בין הרצון של המטלפן להפשיט את הקורבן שלו לצורך חיפוש גופני ובין הפנטזיה של צופי הקולנוע לראות שחקנית עירומה. באופן לא מפתיע, העירום שנראה בסרט מגיע רק עד המותניים, כמקובל בקולנוע האמריקאי העצמאי והיענו חתרני. ובאופן אישי, סירבתי לחפש יחד עם הסרט את הפינות האפלות בנפשי שאמורות ליהנות מן המתחולל על המסך ונשארתי באזור ה"לנוע באי נוחות בכיסא" - הישג לא מבוטל שייזקף לזכותו של הבמאי.האינטרס המשותף של הפסיכופט והצופים. דרימה ווקר ב"ציות" (צילום: מתוך הסרט)כאשר המשטרה מנסה לפענח את המקרה הופך הסרט למעניין פי כמה. חבל שזה קורה רק במערכה הנועלת, שמעניקה לפתע את העומק הדרוש לדמויות ומעמתת אותן עם דילמות ממשיות, סוף כל סוף. או אז מתגלה שלסרט היו עוד כמה קלפים בשרוול - חלקם אפילו אסים - שאותם בחר לחשוף ממש בסיום. מה שהופך את כל הדקות שקדמו לאותו סוף להרבה פחות חזקות, ויש להזכיר שכוחן הדרמטי היה מוטל בספק מלכתחילה. "ציות", אם לתרגם את שמו לעברית, הוא סרט שמבקש שתצייתו לו, אבל לא מתגמל כראוי את נתיניו. קצת כמו הדינמיקה בין המתחזה לעובדי המזללה, גם הצופה עשוי להרגיש בסוף קצת מנוצל על ידי הסרט שבו נתן אמון כמעט עיוור, אלא אם עשה את המעשה הנכון ועצר מדי פעם כדי להטיל ספק.

"Compliance". בימוי: קרייג זובל. ארה"ב 2012, 90 דקות. אנגלית עם כתוביות באנגליתהסרט נצפה באדיבות האוזן השלישית.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ