"עלובי החיים": כמו "The Voice" רק בקולנוע

אחרי "נאום המלך" כולם ציפו לפרויקט הבא של הבמאי טום הופר. הניסיון של "עלובי החיים" להתבסס על המחזמר ראוי להערכה, אבל את התוצאה הסופית יאהבו רק חובבי קיטש ותוכניות כשרונות, למרות הופעה שוות אוסקר של אן התאוויי

זהר וגנר, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
זהר וגנר, עכבר העיר

כמו "אנה קרנינה", שעלה למסכים לאחרונה, גם "עלובי החיים" הוא עיבוד קולנועי לקלאסיקה ספרותית. וכמו ב"אנה קרנינה", נראה שגם כאן בחר הבמאי - טום הופר במקרה הזה - לזנוח את העלילה ואת הדמויות לטובת חזון עיצובי. "עלובי החיים", אם כך, מאופיין בתיאטרליות יתרה, והופר ("נאום המלך") הגדיל לעשות ובחר לבסס את הסרט על עיבוד המחזמר שלו, הנחשב לאחד המצליחים בכל הזמנים. בשל כך, הסרט רצוף שירה, אין בו דיאלוגים - למעט משפטים בודדים - וליתר דיוק ניתן להגדירו כאופרת פופ, לפי הנוסחה הבאה: כל שיר מכסה תפנית עקרונית בעלילה, וכך ניתן לדחוס את ספרו רחב היריעה של ויקטור הוגו ליצירה קולנועית אחת. אם להסיק על פי שני הסרטים הנ"ל, נדמה שמסובך מדי לעבד קלאסיקות ספרותיות רחבות יריעה לקולנוע, וייתכן שסדרות טלוויזיה יעשו את המלאכה טוב יותר.» "עלובי החיים" - כל הפרטים» הכוכבים שניסו כוחם בשירה» למה אנחנו אוהבים סרטי תלבושותעם זאת, כאמור, החלטות העיצוב מעניינות ובלתי צפויות. ב"עלובי החיים" מוצגים סטים גדולים ומרשימים, בעיקר כאלו המדמים את סמטאות העניים בפריז של המאה ה־19 בצבעוניות מונוכרומטית של חום־כחול־שחור; וכשסטודנטים צעירים יניפו באותם רחובות את דגל המהפכה החברתית האדום, שבעקבותיו יישפך דם רב - גם הוא אדום - ייווצר קונטרסט חזק ומושך לעין. מאידך, יש סטים קטנים יותר, המשרתים שירה של חיבוטי נפש, ובהם מצולמים השחקנים־זמרים בקלוז־אפ ללא תנועת מצלמה כמעט, כשמאחוריהם קיר שחור - בחירה צנועה מאוד, נזירית.שרים את השורות. "עלובי החיים" - הטריילר:עלילת "עלובי החיים" סובבת סביב טוב לבו ותמימותו של ז'אן ולז'אן (יו ג'קמן), הפועל להצלת זולתו אפילו במחיר חייו הוא. בצעירותו נשפט ל־15 שנות מאסר לאחר שגנב כיכר לחם כדי להאכיל את ילדיה הרעבים של אחותו, ומאז הוא נרדף על ידי שוטר רע ושמו ז'אבר (ראסל קרואו). אותו ז'אבר לא משתחרר מהאיבה העצומה לוולז'אן, למרות שהשתקם והפך לראש עיר בצרפת, ואפילו הציל ילדה קטנה, קוזט (אמנדה סייפריד), שאמה פנטין (אן התאוויי) הידרדרה לזנות.לא תדעו אם לצחוק או לבכות  השירים בסרט בוצעו לייב על הסט - לא בפלייבק, כמקובל במחזות זמר קולנועיים - כשלשחקנים הושמעה מוזיקה באוזניות. חלק מהביצועים אף צולמו בשוט אחד רציף, ללא חיתוך של עריכה. ניתן להתרשם כי השחקנים - האתוויי, ג'קמן, קרואו ועוד גלריית שמות מכובדת - נהנו מאוד, אבל אם לשפוט על פי הקהל שנכח בהקרנה, התגובות חצויות לשניים. ראיתי אנשים שהזילו דמעה ואחרים שלאורך כל הסרט ציחקקו בלעג בכל פעם שאחת הדמויות פצחה בזמר. נראה ש"עלובי החיים" של הופר מיועד לקהל של תוכניות "כוכב נולד" ו"דה וויס" למיניהן, בפורמטים הבינלאומיים השונים. אנשים אוהבים לראות ביצועים נוצצים וגדולים מהחיים של קלאסיקות מוכרות. וכאן, כשמדובר בשחקנים מקצועיים וכשהביצועים נוטפים רגש וכאב - אוהבי הז'אנר יתמוגגו. מנגד, התוצאה מונוטונית למדי, משום שכל הביצועים קורעי לב ואמביציוזיים, כאילו הגמר הגדול מונח ברגע זה על כתפי הזמרים. ולמרות צחקוקי הלעג שליוו את הרצינות התהומית של ראסל קרואו ויו ג'קמן, העדפתי אותה על פני החוכא ואטלולא שמביא עמו סשה ברון כהן, המגלם נוכל ושמו דון תנרדייה. משחקו של ברון כהן גרוטסקי ומוגזם לעומת זה של קרואו וג'קמן המאופקים וחסרי ההומור, מה שיוצר חוסר אחידות. אבל ללא ספק, הופעת המפתח של הסרט היא של האתוויי, המועמדת העיקרית לפרס שחקנית המשנה בטקס האוסקר הקרוב. כמי שמגלמת בדרך כלל בחורה־נסיכה אמריקאית מהאגדות, היא מגלמת את פנטין הזונה ומבצעת את "I Dreamed a Dream" (כמו סוזן בויל, אגב תוכניות ריאליטי מוזיקליות) כשהיא חיוורת, מגולחת ראש ומזת רעב, ופניה מעוותים מכאב. זוהי אחת מהופעות המשחק הדרמטיות ביותר שנראו על מסך הקולנוע השנה, ובמהלכו של שיר אחד בלבד היא הופכת מבחורה חסודה לזונה אומללה ומנוצלת.סטים מרשימים ועיצוב גדול מהחיים. "עלובי החיים" (צילום: יח"צ)כמי שגדלה על ברכי הספר, הסתייגתי מהרפרוף המהיר על עיקרי העלילה ועל המסרים החברתיים שניסה ויקטור הוגו להעביר, על מערכת השפיטה הצרפתית שנטפלת לעניים וחסרי הישע, מענישה אותם בחוסר רחמים ואינה מאפשרת לעבריינים להשתקם. ובכל זאת אני ממליצה לאוהבי הקיטש ללכת לסרט, משום שיש לי תחושה שהם ייהנו עד עמקי נשמתם. לציניים שבכם מומלץ לא להתקרב.

» "עלובי החיים" - מועדי הקרנה

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ