"שבעה פסיכופטים": תסריטאי הולך לאיבוד

סרטו השני והמצופה של במאי "ברוז'", מרטין מקדונה, מנסה להציג צדדים קומיים באופל ובמחסום יצירה ומהלך במחוזות הקומדיה השחורה של קודמו, אבל גם גלריית השחקנים המפוארת לא מצילה את התסריט המפוזר שמפספס לגמרי

זהר וגנר, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
זהר וגנר, עכבר העיר

תסריטאי אלכוהוליסט מקליפורניה ושמו מרטי (קולין פארל, שהפך הפעם לגבר תלותי ולא כריזמטי בעליל) שרוי זמן מה במחסום כתיבה, בניסיונו ליצור תסריט לסרט שבינתיים הצליח למצוא לו רק שם: "שבעה פסיכופטים". ולמרות השם, ברור לו שהוא רוצה שהסרט יישא מסר בודהיסטי שוחר שלום. זו כבר נשמעת כמו בעיה חמורה, הן של מרטי והן של מרטין מקדונה, הבמאי והכותב של "שבעה פסיכופטים" (האמיתי, כלומר הסרט שאנחנו צופים בו).» שבעה פסיכופטים - כל הפרטיםחברו הטוב של מרטי, בילי (סם רוקוול), רוצה לעזור לו. הוא מציע ללוות אותו בדרך לתסריט גמור. הוא ממציא רעיונות משלו ומעניק לו אותם בנדיבות מסויגת ("אפשר לומר שיש פה בעיית זכויות יוצרים"), ואפילו מכניס בשבילו מודעה לעיתון הפונה לכל הפסיכופטים בעלי הסיפור המעניין ומזמינה אותם לבוא ולספר את סיפורם, ובכך לעזור לתסריטאי חסום. לרוע המזל מתברר למרטי שחברו הטוב ביל הוא פסיכופט בעצמו, שהסתבך מאוד משום שחטף יחד עם שותפו האנס (כריסטופר ווקן) את כלבו של צ'רלי (וודי הרלסון), גנגסטר אכזר במיוחד שנחוש בדעתו להרוג את כל מי שהיה מעורב בחטיפת כלבו. גם טום ווייטס מגיח להופעת אורח חלשה ומיותרת, שלא מכבדת אותו, כפסיכופט מזדקן שנענה למודעה ומגיע כדי לספר (בריחוק גדול מדי) כיצד הוא ואהובתו הפכו לרוצחים הסדרתיים הגדולים בעולם.תסריטאי במשבר ודמויות מטורללות. "שבעה פסיכופטים" - הטריילר:הסרט בנוי כך שלא ברור האם ההסתבכות של ביל והאנס היא פרי דמיונו הקודח של מרטי, התסריטאי השיכור; או שההסתבכות היא מציאות וחייו בסכנה בגלל חבריו הפושעים, אבל אז לפחות הרוויח חומר משובח לתסריט; או - וזו האופציה האחרונה והגרועה מכולן מבחינתו - שחברו הטוב ביל השתלט לחלוטין על התסריט והוא מכתיב לו את הדמויות ואת מהלכיהן בעוד שקולו של מרטי המיואש הולך לאיבוד.ספייק ג'ונז פינת טרנטינו מקדונה בוחר בצדדים הקומיים של האופל (בדומה לסרטו הקודם "ברוז'", שגולל את סיפורם של שני רוצחים שכירים), כך שמרטי הוא בטח לא התסריטאי האובדני והאומלל בן מ"לעזוב את לאס וגאס", וגם לא העיתונאי ראול מ"פחד ותיעוב בלאס וגאס", שאינו בוחל בשום סם, פסיכדלי ככל שיהיה, בדרך לכתיבה בלתי נשכחת. אם כבר, "שבעה פסיכופטים" מזכיר במידת מה את "אדפטיישן" של ספייק ג'ונז (שכתב צ'רלי קאופמן), על תסריטאי המתקשה לכתוב בעוד שאחיו התאום מתחיל לכתוב תסריטים בעצמו, במקומו. גם שם התעורר הרושם שתסריטאי השקוע במחסום יצירה הוא לא רעיון מוצלח לסרט.אז מה עכשיו? כריסטופר ווקן, סם רוקוול וקולין פארל ב"שבעה פסיכופטים" (צילום: יח"צ)הצלילות של מרטי לתהומות הייאוש הן, אם כך, חומר לסרט קליל מאוד, מצחיק לפעמים, מצולם בצורה חיננית ועטור כמובן בשחקנים גדולים, כך שוודאי יהיו רבים שייהנו מהצפייה בו. אני דווקא מצאתי אותו כסרט מבולבל, שלא ברור לאן הוא מוביל, ושדמויותיו מופרכות ולא אמינות. האמירה המעניינת שכן מצאתי בו לא נראית לי מכוונת: דמיון פרוע הוא לא בהכרח תסריטאות טובה; מרטי שוקע בהזיות ובהמצאות שונות ומשונות שאינן נובעות מאפיון טוב של הדמויות, אלא כי סתם כך התחשק לו, בדיוק כפי שלמקדונה התחשק להשתמש בדמיונו הפרוע גרידא. ובכן, ניתן לשייך את "שבעה פסיכופטים" לז'אנר הסיפורי המדמם שהמציא טרנטינו, אבל אם מחפשים יצירה מהז'אנר הזה, עדיף כנראה ללכת למקור, שמוצג בימים אלו בבתי הקולנוע.

» שבעה פסיכופטים - מועדי הקרנה

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ