"כוננות עם שחר": קתרין ביגלו עושה זאת שוב

אחרי "מטען הכאב" חוזרים הבמאית זוכת האוסקר והתסריטאי מארק בול לשתף פעולה בעוד סיפור צבאי אמריקאי, הפעם זה של לכידת הארכי-טרוריסט אוסמה בין לאדן. האקשן סוחף, השאלות המוסריות נוקבות וג'סיקה צ'סטיין פשוט מצוינת בתפקיד הראשי

זהר וגנר, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
זהר וגנר, עכבר העיר

"כוננות עם שחר" הוא סרט סוחף ומרתק המבוסס על פעילות המודיעין והצבא האמריקאיים במבצע ללכידת אוסמה בן לאדן, כפי שהתרחש במציאות. האותנטיות המרשימה שלו נובעת כמובן מהבסיס העובדתי, אבל גם בזכות אופן העשייה שלו: שחזור מתקני הכליאה לחשודים בהשתייכות לאל קאעידה; בנייתה של האחוזה המבוצרת שבה הסתתר בן לאדן (שנראית בדיוק כמו הבית שראינו במהדורות החדשות שסיקרו את תפיסתו); הצילומים שנערכו בפקיסטן עצמה, בלוקיישנים אמיתיים, ברחובות ובשווקים, חלקם "נגנבו" בין המון אמיתי שלא מודע לעובדה שהוא מצטלם לסרט; וכמובן צילום הכתף הכמו־דוקומנטרי, העריכה האינטנסיבית, השוטים שמוגשים כרסיסים, הצבעים החומים של המדבר, שהודגשו בצילום, והקלטות קול של התפילות במסגדים, התנועה הכאוטית בכבישים והמולת השוק, שמלוות את הסרט כפסקול.» כוננות עם שחר - כל הפרטיםבמרכז הסרט ניצבת סוכנת ה־CIA מאיה (ג'סיקה צ'סטיין המצוינת, אחת השחקניות המובילות כיום בהוליווד, שרק בשנה שעברה בלטה בשלושה סרטים טובים - "עץ החיים", "סערת רוחות" ו"העזרה" - והשנה ב"ארץ יבשה"). אילולא המאבק הנחוש של הסוכנת הצעירה הזו, ייתכן שהיה לוקח לאתר את בן לאדן עוד שנים ארוכות. מאיה פשוט האמינה שהיא מספיק חכמה כדי לגבור על בן לאדן, ושאם תעבוד קשה - תתפוס אותו. "תתחילו להפנים שאתם המחלקה היחידה שעובדת על תפיסתו של בן לאדן", אומר להם המפקד שלהם באחד מרגעי המשבר, "זה לא שכל ה־CIA עסוק עכשיו בלחפש אותו".אובססיה של אשה אחת. "כוננות עם שחר" - הטריילר:קתרין ביגלו היא אחת הנשים הבודדות בקרב השורה הראשונה של הבמאים שפועלים כיום באמריקה. סרטיה עוסקים בדרך כלל בגבריות ובדבקות במטרה. האחרון שבהם, "מטען הכאב" המצוין (זוכה פרס האוסקר לסרט הטוב ביותר ב־2009) - שנכתב, כמו במקרה הנוכחי, על ידי התסריטאי מארק בול - עסק בשגרת היום של יחידת חבלנים של צבא ארצות הברית בזמן פעילות מבצעית בעיראק. הפעם היא עובדת עם גיבורה נשית בעולם של גברים, ונראה שקיימת הזדהות עמוקה של ביגלו עם מאיה.כוח המוח תחילתו של "כוננות" קשה מאוד לצפייה. ביגלו מתעכבת ארוכות על עינוי החשודים העצורים, בפירוט גרפי מצמרר. מאיה עומדת בצד ורואה את האלימות המופעלת על השבויים, ונראית מוטרדת (הסרט אף עושה שימוש ברגע מהתוכנית "60 דקות", שבו ברק אובמה מצהיר במפורש כי ארצות הברית לא מענה את שבוייה). מצד אחד, היא רוצה להיעזר במידע (אם כי מידע המושג בעינויים קשים הוא לא בהכרח מהימן), אך מנגד עולה השאלה מה מותר לצבא או למדינה לעולל לאויביה כדי לגבור עליהם. אגב, אחד האיומים שמוטחים לעבר השבויים במהלך ההתעללות הוא "נעביר אותך לידי ישראל, ונראה איך הם יטפלו בך". בעוד עמיתה של מאיה, דן (ג'ייסון קלארק, ששיתף פעולה עם צ'סטיין ב"ארץ יבשה"), אינו בוחל בשום שיטת עינוי, אכזרית ומשפילה ככל שתהיה, שותפתו מאמינה בתחכום, במעקב אלקטרוני ובשוחד כספי לבכירים ערבים. כך, למשל, היא מציעה לקנות לאיש מודיעין סעודי רכב מסוג למבורגיני כדי שבתמורה ישיג את מספר הטלפון של אמו של יד ימינו של בן לאדן. ולכן זהו סרט שהוא לא רק סרט פעולה מודיעיני, אלא גם סרט הנושא סוג של מסר נגד עינויים.ביד רמה. קתרין ביגלו (משמאל) על הסט של "כוננות עם שחר" (צילום: יח"צ)מאיה, אם כך, מעדיפה עבודת מוח. בחלקו האמצעי של הסרט היא צוללת לחקירה (על בסיס המידע שמוגש לה בדוחות שיצאו מחדרי העינויים) ולמעקב. עבודת השולחן שלה היא הבטן הרכה של הסרט, אבל אז, בחלקו האחרון, "כוננות" הופך לסרט פעולה שמגיע לשיא בסצנות הפעילות הצבאית עצמה. הפעולה נפתחת בצילומים של שני המסוקים בדרכם אל היעד, כמעט נבלעים בחשיכה הגמורה, כשהרי פקיסטן כאילו סוגרים עליהם. הפשיטה עצמה על הבית שבו התבצר בן לאדן צולמה בחשיכה מוחלטת, ללא תאורה, במצב מצלמה של ראיית לילה, המעניקה לתמונה גוון שחור־ירקרק וכמובן אמינות אדירה. זוהי בעיני אחת מסצנות הפעולה הצבאית המעולות שנראו אי פעם על מסך הקולנוע, ואם מישהו לא בטוח איזו מין במאית היא קתרין ביגלו, זה הרגע להפוך למעריץ שלה. חיילים שהיו בפעולות מסוג זה מספרים שלפני הפעילות, בזמן הפעילות ואחריה זרם להם בגוף סם אופורי שאין לו תחליף. נראה לי שבסוף הסרט גם הצופה נהנה ממנה גדושה של האדרנלין הזה.» כוננות עם שחר - מועדי הקרנה

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ