"אהבה": האינטימי שבסרטי מיכאל האנקה

הסגנון הקולנועי הכבד יחד עם הנושא שבחר הבמאי הגאון לסרטו החדש, זוג זקנים המתמודדים עם דעיכתה הבריאותית של האשה, הופכים את הצפייה בו לחוויה לא קלה. בזכות השחקנים המופלאים ותחושת קירבה ניכרת, המסע שווה את המאמץ

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

בכל פעם מחדש מצליח הבמאי האוסטרי מיכאל האנקה להוציא תחת ידיו סרט המתואר כ"יצירת מופת". גם סרטו החדש "אהבה" התקבל מיד בחום רב, זכה בפרס הסרט הטוב בפסטיבל קאן 2012 ובהמשך גם זכה או היה מועמד כמעט לכל פרס אפשרי, כשתחרות האוסקר של 2013 עדיין לפניו, ובמסגרתה קיבל חמש מועמדויות. האנקה מוציא סרט חדש כמעט כל שנתיים־שלוש, מדלג מנושא "חשוב" אחד למשנהו ועוסק בו בווירטואוזיות קולנועית מרשימה. השאלה היא אם השכלתנות והאינטלקט, המגויסים לטובת העיסוק הביקורתי בנושא הנבחר, לא באים על חשבון הרגש. נדמה שהאנקה בוחר את נושאיו על פי הקהל – מה יעורר או ירגיז את צופיו באופן שלא יוכלו להישאר אדישים – ולא בהכרח על פי מכאוביו האישיים.» אהבה - כל הפרטים» הזוכה בפסטיבל קאן» ובפרסי הקולנוע האירופאי» המועמדים לאוסקר 2013לכן, ניתן לומר שהוא חרת על דגלו שימוש במדיום הקולנועי כאמצעי לביקורת החברה. "סרט לבן" (2009) עסק בשורשי הפשיזם, "משחקי שעשוע" (1997) בהשפעה שיש למדיה אלימה עלינו, "מחבואים"  (2005) בבורגנות ובפערים חברתיים ו"המורה לפסנתר" (2001), שהיה לטעמי פחות שכלתני ויותר ספציפי, עסק בסאדו־מזוכיזם. אך בכל סרטיו ניתן להבחין בעיסוק חוזר באותה התמה: בני האדם הפכו לקורבנות של המבנים החברתיים והכלכליים שיצרו.אין מחלוקת על אודות כישוריו של האנקה כאחד מגדולי הקולנוענים בני זמננו, אבל סרטיו מעוררים בי תהייה על קנקנו של האיש העומד מאחוריהם. בראיונות מצולמים האנקה עושה רושם של אדם שקול ומיושב בדעתו, בטח לא אחד שנכנס למטריית הגאון המטורף, שתחתיה ניתן להכניס במאים כמו היצ'קוק (שהעיסוק באישיותו הפך לאחרונה ללחמנייה חמה), לארס פון טרייר או צ'רלי צ'פלין, למשל. האנקה נוהג לספר על עצמו שגדל בצורה מוגנת עם שלוש אמהות - אמא, דודה וסבתא - שעטפו אותו בחום ואהבה ופינקו אותו מאוד. אביו עזב את ביתם בגיל צעיר, אולם האנקה מספר שלא חי בתחושת חסר. כנראה שכך מגדלים גאון.מכונת פרסים אימתנית. "אהבה" - הטריילר:לפני שצפיתי ב"אהבה" חשדתי כי שוב הבחירה אינה אישית כי אם "ציבורית". אבל לאחר הצפייה - שאגב, היתה לא קלה, משום שהסרט קשה, מעיק ואיטי מאוד, ולכן לא מיועד לכל אחד - התרככתי וחשדנותי התמוססה. "אהבה" הוא סרט אינטימי וקרוב ללב, אולי האינטימי שבסרטיו. זאת משום שהוא עוסק בזִקנה, נושא הקרוב מאוד לכולנו, שאינו בגדר מדע בדיוני או פנטזיה, אבל גם כי האנקה בוחר דווקא לספר על אהבה.אבות ובנות  "אהבה", אם כך, הוא סיפורם של ז'ורז ואן (ז'אן־לואי טרנטיניאן ועמנואל ריבה), שני זקנים מבולבלים וגלמודים שהמוות אורב להם מעבר לפינה. כשמצבה של הצלע הנשית בזוג מידרדר, האדם היחיד שמטפל בה, ממשיך לאהוב אותה ומכבד את רצונה שלא ללכת למוסד טיפולי הוא בעלה. לרוע מזלו של הזוג הבורגני הם חיים בפריז, מנותקים מסביבה אנושית חמה, בדיוק כמו רבים מהאנשים המזדקנים בערים הגדולות. גם הבחירה לגדל ילדה אחת בלבד, אווה (איזבל הופר הנפלאה), שמגדלת בעצמה ילד אחד בלבד, אינה מיטיבה איתם. הבמאי מאמין שלעת זקנה מי שיטפל בנו הם בני הזוג שלנו (אם היה לנו מזל והצלחנו לבנות מערכת יחסים כזו), ולא ילדינו, משום שילדים, על פי האנקה, הם כפויי טובה. אווה, שחיה בעיר אחרת ומגיחה מדי פעם לביקור אצל אמה הגוססת, פורצת בבכי מר לנוכח מצבה ואינה מסייעת לה. העובדה שבני הזוג חסרי קשרים חברתיים או משפחתיים היא אלמנט בולט וקשה בסרט. קשה כמעט כמו הזקנה עצמה.אב מזדקן ובת כפוית טובה. ז'אן-לואי טריניטיאן ואיזבל הופר (צילום: מתוך הסרט)המרכיב העיקרי בהצלחתו של "אהבה" הוא הליהוק והמשחק של שלושת השחקנים העומדים במרכז הסרט. טרנטיניאן, ריבה (שניים מכוכביו הגדולים של הקולנוע הצרפתי, שאמנם הזדקנו מאוד) והופר מבצעים תפקידים בלתי נשכחים. אמנם הצילום, כהרגלו של האנקה, קר ומרוחק - שוטים פתוחים, ארוכים ונייחים, ומעט מאוד קלוז־אפים – אבל הוא משרת מן הסתם את העולם המנוכר שהזוג האומלל חי בתוכו. הסרט מצולם בלוקיישן אחד בלבד – ביתם - כשפריז עצמה נוכחת רק מבעד לחלון כתזכורת רחוקה לעולם שבחוץ. אהבתי את "אהבה" למרות ההסתייגות הראשונית, ולמרות שהוא נושא עמו במובהק עמדה שמרנית ומטיף לערכי משפחה באופן בלתי מתפשר. מה שכן, הפתיע אותי למצוא בעולם המדויק והמהוקצע שהאנקה בנה שחקנית משנה נוספת: יונה שנכנסת דרך החלון ונלכדת בבית הזוג. היונה מסמלת, כידוע, את הנשמה, וגם את הזוגיות, אבל האין זה שימוש מפתיע בקלישאה, שאינה מצופה מבמאי חריף כמו האנקה?

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ