אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"ההוביט: מסע בלתי צפוי": חוויה קולנועית סוחפת

למרות שהוא מזכיר קצת יותר מדי את "אחוות הטבעת", ועל אף פתיחה מגומגמת, אין עוד יוצר סרטי פנטזיה כמו פיטר ג'קסון. מאז טרילוגיית "שר הטבעות" לא היה סרט אפי ומפואר יותר והטכנולוגיה החדשה בה הוא מצולם היא כנראה עתיד הקולנוע

תגובות

האמת היא שאתם לא באמת צריכים וצריכות ביקורת קולנוע על "ההוביט: מסע בלתי צפוי". מי שרוצה לראות יראה, ויידע לעשות זאת אך ורק בקולנוע. מי שלא שמע על הסרט עד כה, ודאי עשה זאת מרצונו ובעמל רב. ובכל זאת, יש לא מעט לספר ולהגות בחזרתו של פיטר ג'קסון אל הארץ התיכונה, עשור מאז שטרילוגיית "שר הטבעות" הקנתה לו תהילת עולם. ראשית, הנה כמה דברים שכדאי לדעת על הסרט לפני הצפייה:

א. יש עוד שניים אחריו. כלומר, זה לא שהוא נגמר בכתובית "המשך יבוא", אבל ייתכן ותסיימו אותו עם טעם של עוד, כיוון שזהו פרק פתיחה של טרילוגיה מתוכננת. מעין "שר הטבעות" של העשור הנוכחי.ב. מאידך, לא מדובר במתאבן. הסרט אורך 169 דקות, רובן אינטנסיביות למדי. הוסיפו לכך משקפי תלת-מימד, הדרך המומלצת לצפייה ביצירה זו, ותבינו שאין מדובר ביומית קלילה – אלא ביום עבודה של ממש.ג. אם כבר בפורמטים עסקינן, הבשורה האמיתית של "ההוביט" היא שיטת ההקרנה HFR, שמבטיחה קצב תחלופה של 48 פריימים בשניה במקום 24 כמקובל, מה שאמור להעניק תנועה חלקה וריאליסטית יותר מאי פעם.ד. ראשי התיבות האלה, אגב, משמעותן High Frame Rate, למרות שייתכן ואחרי הסרט תחשבו כמוני שפירוש אפשרי אחר הוא – Hobbits Fucking Rule.ה. העובדה שאנדי סירקיס מתהלך בינינו ללא פסלון אוסקר אחד לרפואה היא פשע נגד אמנות המשחק. מילא ההתעלמות מגולום של "שר הטבעות", פריצת דרך אמיתית שקשה לראות ולתגמל בזמן אמת. אבל מה עם סיזר של "כוכב הקופים: המרד"? כעת הוא שב לגלם את גולום, מטורף ומעורר חמלה מתמיד. הסצנה הבודדת שלו בסרט הזה היא אחד משיאי השנה הקולנועיים והיא לבדה שווה את הצפייה בסרט.ו. קייט בלאנשט היא האשה היפה ביותר שנבראה. רק אומר.

» ההוביט: מסע בלתי צפוי - כל הפרטיםהסיפור מתרחש כמה עשורים לפני המאורעות העלילתיים של "שר הטבעות". בילבו בגינס (מרטין פרימן), הדוד של גיבור הטרילוגיה ההיא, הוא הוביט צעיר שחי לו בשלווה במאורה החמימה והביתית שלו בפלך. את שגרתו מפר ביקור של גנדלף האפור (איאן מק'לן), קוסם רב עוצמה בעל מוניטין הפכפך, המבקש לצרף אותו להרפתקה. בילבו לא מוכן לוותר על נוחות ביתו אך כאשר 13 גמדים דופקים על דלתו נעתר בעל כורחו ומצטרף למסע. הגמדים, בראשות תורין (ריצ'רד ארמיטג'), מבקשים לצעוד אל עבר ההר הבודד, שם הייתה בעבר ממלכתם עד אשר השתלט עליה דרקון רושף אש בשם סמוג. בכוונתם לסיים את שלטונה של המפלצת ולהשיב לעצמם את ביתם האבוד, אך בדרך לשם ייערמו קשיים בלתי צפויים, ויונחו באותה ערימה כמו גופות אויביהם הרבים מספור."ההוביט: מסע בלתי צפוי" - הטריילר:הסרט עבר גלגולים רבים עד שמצא את דרכו אל המסכים. בתחילה, היה אמור לביים אותו גיירמו דל טורו ("המבוך של פאן"), אשר פרש לבסוף מן הפרויקט והתמקד בסרט מפלצות משלו. דל טורו חתום כאחד התסריטאים של "ההוביט" ונוכחותו מורגשת בעיקר בעיצוב רבים מן היצורים הפלאיים והאפלים שנקרים בדרכם של גיבורינו. מלבדו, כתבו את הסרט שלישיית "שר הטבעות" - פראן וולש, פיליפה בויינס ופיטר ג'קסון, שגם ביים. ואם במאי קולנוע הוא סוג של אלוהים, מעטים הקולנוענים שבוראים עולמות בעלי עושר ויזואלי ואווירה ייחודית רק להם כמו פיטר ג'קסון, ועוד פחות מהם מצליחים לסחוף את הצופה פנימה בכזו עוצמה.

הרגע שבו לקח ג'קסון אחריות על המיזם, היה גם הרגע בו הוא בחר להודיע לעולם הקולנוע כי ינסה לשנות את עתידו. טרילוגיית "ההוביט" (שהייתה שני סרטים בלבד לפני בוא הבמאי, חובב הסיפורים הארוכים) צולמה כולה בשיטה חדשה, אותו HFR שהוזכר לעיל. מעטים בתי הקולנוע בישראל שמקרינים את הסרט הנוכחי באופן הזה, שנאמן במדויק לחזונו של הבמאי, אבל אם ברצונכם לחזות בעתיד של הקולנוע - לטוב ולרע - האפשרות קיימת. באופן אישי, קיוויתי שקצב הרענון הכפול של התמונה יפתור לי את בעיית כאב הראש שסרטי תלת-מימד נוטים לגרום, בשל חיתוכים אגרסיביים מדי או תנועות מצלמה תזזיתיות. בפועל, יצאתי מסויג. מצד אחד, ישנם רגעים כל-כך פוערי עיניים בסרט עד כי התחושה הייתה כי יהיה קשה לצפות בקולנוע באופן אחר מעתה והלאה. מאידך, היו גם קטעים בהם הרגשתי שאני צופה בסרט טלוויזיה משנות השבעים, בו הדמויות נעות במהירות לא טבעית. יש לזכור שהטכנולגיה עדיין בחיתוליה וזהו רק טסט, אבל מעניין לבדוק אותה.בכל הנוגע לנסיונות להיתלות במשהו מוכר, קרי הסרטים הקודמים, ייתכן וצופים מסוימים יחשבו כי התפרצו למסיבת מוזמנים בלבד של חובבי ג'.ר.ר. טולקין, כותב הספרים עליהם מבוססים כל סרטי הסדרה. זה מתחיל בכך שהמון דמויות מן הסרטים הבכורים מפציעות כאן להופעות אורח, גם אם לרגע ואפילו אם קצת בכוח. אם התגעגעתם לאלרונד (הוגו וויבינג) וגלדריאל (בלאנשט) האלפים, או אפילו לאלייז'ה ווד ואיאן הולם כפרודו ובילבו בגינס המקוריים - תבואו על מבוקשכם. ישנן הופעות אורח נוספות שחבל לקלקל, בנוסף לשובו של אנדי סירקיס כגולום, דמות שאולי תיזכר כתרומה המשמעותית ביותר של תחילת שנות האלפיים לאמנות הקולנוע - הדרמה האנושית בגוף הלא אנושי, האישיות הכפולה המצויה בריב מתמיד עם עצמה, והדיבור הכי מאובחן מאז יודה של "מלחמת הכוכבים". יש לו רק סצנה אחת, אבל היא שייקספירית בכל המובנים.מסוכסך עם עצמנו. אנדי סירקיס כגולום (צילום: יח"צ)בכלל, הסרט מצטיין בעיצוב דמויות מעולה, כולל החדשות שבהן. הגמדים הם חבורה משונה שלומדים לחבב תוך כדי תנועה, החבר'ה הרעים שהופיעו, בראשות אזוג האורק החיוור (מאנו בנט) ומלך הגובלינים (בארי האמפריז), לא הרגישו מלאכותיים. והפרשנות של ג'קסון וצוותו לקוסם התמהוני רדגסט החום (סילבסטר מקוי), למשל, היא הברקה – החל מהנוירוטיות ועד לעיצוב השיער והזקן, כולל לשלשת ציפורי היער שמעטרת את פניו. וחשוב מכל - מרטין פרימן הוא יופי של בילבו. קצת קפוץ ישבן, מעט עליז מטבעו ודמות שיהיה מעניין לראות אותה גדלה ומתפחת לאורך הסרטים. שיפור ניכר לעומת אלייז'ה ווד כמוביל את הסיפור.

מה שמוביל אותנו אל הבעיה הכי גדולה של "ההוביט" - הוא מגיע אחרי "שר הטבעות". ההשוואה בלתי נמנעת ואכן הסרט דומה בחלקים רבים, אולי רבים מדי, לפרק הראשון של הטרילוגיה הקודמת - "אחוות הטבעת", כמו גם לנדבכים משני ההמשכונים שלו. בין אם בסצנות אקשן מסויימות, במבנה העלילתי הכולל, או פשוט בתמונות מוכרות לעייפה של חבורה משונה המובלת בידי קוסם, צועדת לה בין הרים ונהרות. לא תורמת לכך פתיחה מגומגמת, שעל אף שמטרותיה מובנות מרגישה חסרת קצב יחסית לנראטיב שמגיע בהמשך. כלומר, ברור שהסרט מנסה להציב בראשיתו ניגוד בין הנוחות של בית ההוביט לקשיים והסכנות שאורבות בחוץ. ממש כשם שאין ספק כי הבחירה לפתוח בטריפטיך סיפורי פלאשבק נועדה להתחיל את הסרט בסצנת אקשן ולסמן את הרשע המוביל של סדרת הסרטים הנוכחית, הלא הוא הדרקון סמוג. אבל חלקו הראשון של הסרט עומד לו לרועץ, כיוון שהוא מרוקן את מאגרי הסבלונות והריכוז של הצופים.הישארו, יש קוסם בסוף חרב פיפיות נוספת ואכזרית במיוחד היא השימוש שעושה הסרט בדמותו של גנדלף. איאן מק'לן אמנם לא מסוגל לשחק רע גם אם תכריחו אותו, אבל גם לו קשה לצאת בשלום משני השימושים הכמעט בודדים שעושה בו הסרט. האחד הוא "ויקי-גנדלף", שפחות או יותר מסביר לצופים עם הגעה לכל מקום התרחשות חדש מה אנחנו רואים והיכן אנו נמצאים. השני, המסוכן יותר, כונה בפי חבריי לצפייה "גנדלף אקס מכינה", פראפרזה על דאוס אקס מכינה, הכינוי לפתרון מצוץ מהאצבע למצב עלילתי מורכב שאינו נובע מתוך הסיפור ולכן מרגיש מודבק. כיוון שהדבר קורה בכל פעם שגיבורינו נקלעים לצרה, גורם ההפתעה מאבד מעוקצו. מה גם שזהו טריק שחוק עד מאוד עבור בוגרי סרטי "שר הטבעות".מגיניו של הסרט, יכולים לפתור כל טענה שכזו בעובדה שכך זה היה בספר. ואכן, ג'קסון והצוות נצמדים באדיקות ליצירתו של טולקין, גם אם הם מרשים לעצמם לקחת כמה חירויות אמנותיות שודאי יעוררו את חימתם של המעריצים. ואתם לא רוצים להתעסק עם שוחר טולקין עצבני (קחו את המילה שלי, הייתי אחד מהם בעבר). אולם, ניכר שהם יודעים זאת ולכן מקפידים ללטף ולהרגיע את הגרעין הקשה של הקהל עם הרבה קריצות למביני עניין. מבחינה עלילתית, הסרט מגיע פחות או יותר עד העמוד ה-80 ומשהו של הספר, כלומר בדיוק עד השליש.הברקה נוספת של ג'קסון הקשורה למקורות היא ההחלטה לשבץ בגוף הסרט קטעי שירה, משל היה זה מחזמר לכל דבר. השירים משרים אטמוספירה מיתית ואגדית, כמעט תנ"כית ותורמים רבות לסיפור. במיוחד זה שנחשף כבר בטריילר, אותו מרננים הגמדים בראשית המסע. יש משהו בהרמוניה של קולות גבריים נמוכים ועמוקים, המתמזגים זה בזה, שאחראי לסוג מאוד מסויים של צמרמורת. כזו שמזדחלת במעלה עמוד השדרה ומעקצצת בדיוק לפני שיוצאים להרפתקה גדולה. לילה ללא שינה, ובבוקר – נשימה עמוקה, התרגשות וריח לא מוכר של מסע העומד באוויר.

אחרי השיר הזה, הקסם של הסרטים המקוריים שב וההרפתקה החדשה בעצם מתחילה רשמית. חזרתו של המוטיב המוזיקלי ברגעי מפתח אחרים בסרט, מרוממות אותם ומוסיפה קורטוב של התפעמות. כמה חבל שעכשיו צריך לחכות כשנה עד החלק הבא, שגם הוא לא יסגור סופית את הסיפור."ההוביט: מסע בלתי צפוי"» מועדי הקרנה דו מימד» מועדי הקרנה תלת מימד» מועדי הקרנה HFR

*#