"הכל אבוד": הפאדיחה של רוברט רדפורד

סיכוי סביר שהסרט החדש בכיכובו של רוברט רדפורד יזכה אותו במועמדות לאוסקר. עניין די מופרך בהתחשב בזה ש"הכל אבוד" מזכיר צפייה בעוזר הפקה שמסדר את הסט לקראת צילומי סצנה מרגשת, שלעולם לא מגיעה

אורון שמיר, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורון שמיר, עכבר העיר

בתקופה הזאת ממש, קצת לפני שהשנה האזרחית נגמרת והמועמדים לאוסקר מוכרזים, אמורות להגיע למסכינו כל הדרמות האמריקאיות הגדולות שנשמרו לרגע האחרון. כך גם לגבי סרטו של ג'יי סי צ'נדור, “הכל אבוד", שזוכה ללא מעט אהבה במולדתו. יש אפילו דיבור רציני מאוד על מועמדות לפרס השחקן הטוב ביותר עבור רוברט רדפורד, השחקן הראשי - והיחיד – בסרט. הבעיה היא ש"הכל אבוד" לא עומד במבחן המציאות משום שהוא פשוט לא מחזיק מים. זה אירוני במיוחד בהתחשב בנושא של הסרט, ולכן יש להתייחס אליו במלוא הציניות הראויה. זאת שבה הוא מתייחס לצופיו.

זה מתחיל בפרולוג סתום לחלוטין, שניתן לפרשו כרגע של כנות מצד הסרט כלפי צופיו. המצלמה משייטת על קו מים ומתמקדת באובייקט שאת זהותו וחשיבותו אולי נדע בהמשך (ואולי לא), וקולה של הדמות היחידה שנראה על המסך במשך 106 הדקות הקרובות נשמע לראשונה. “אני מצטער, קיוויתי ליותר בשבילכם”. אז ההתנצלות לא מתקבלת, ולגבי התקווה ליותר – התחושה הדדית.

הכל אבוד – כל הפרטים ומועדי הקרנות

לאחר ההקדמה אנו נכנסים לעולם כמעט נטול מילים. בן אדם כלשהו, עליו אנחנו לא יודעים כלום ולא ברור למה צריך להיות לנו אכפת ממנו, מתעורר בספינתו באמצע האוקיינוס, רק כדי לגלות שיש בה חור והמים חודרים פנימה. הוא לא ממהר לתקן אותו או להוציא את המים פן יטבע, אלה מבצע סדרה אחרת של פעולות שתכליתן תתברר (או שלא) בהמשך. למעשה, הוא לא ממהר כלל, אלא עושה הכל די לאט, ספק משום שהוא גבר מבוגר והכל סביבו רטוב. תקלות אחרות ומזג אוויר רע יפקדו את ספינתו בהמשך הסרט, במה שיהפוך לאחד ממסעות ההישרדות התמוהים והמשעממים שנראו בקולנוע מאז שמישהו החליט שזה רעיון טוב לתקוע את הצופים עם ג'יימס פרנקו במשך 127 שעות. ברצינות, אפילו אמנית השעמום סופיה קופולה לא הייתה עושה זאת משמים יותר.

מים לא שקטים. הכל אבוד – טריילר:

געגועים למילים

קשה לדעת מהיכן להתחיל ולמנות את המגרעות של סרטו השני של במאי "התמוטטות", שהיה סרט הביכורים שקנה לצ'נדור את שמו ומקומו. אולי זה מפני ש"הכל אבוד", כפי שמרמז שמו, הוא סרט משובש בצורה כמעט פלאית. כמו איזה באג מסתורי בתוכנת מחשב. על פי החוקים היבשים הכל אמור לעבוד, אבל משהו בכל זאת מסרב להקליק. לדוגמה – קולנוע טוב נחשב לכזה המתאר את דמויותיו באמצעות פעולות, כזה המעניק להן אופי באמצעים לא ורבליים, שמראה במקום להגיד. צ'נדור אכן מאפשר בתסריט ובבימוי שלו ים של פעולות עבור גיבור הסיפור, אבל לא רק שהוא בוחר רק את הבלתי מעניינות שבהן, אלא גם קוטע אותן בהחלטות עריכה לא מתאימות. שום דבר לא נטען במשמעות, קשה להיות באמת עם הגיבור, והאפקטים הלא מספקים פוגמים גם הם בחוויה. התוצאה היא תחושה של צפייה בעוזר הפקה המסדר את הסט לקראת צילומי סצנה מרגשת, שלעולם לא מגיעה.

עוד החלטה קולנועית שאמורה להיות נכונה ומתבררת כשגויה היא השתיקה של הגיבור. תלונה חוזרת נגד סרטי קולנוע של דמות אחת, או כאלה המכילים סצנות רבות וארוכות של דמות אחת חסרת אינטרקציה אנושית, היא שזה לא הגיוני שאותה דמות תדבר לעצמה. זוהי טענה שחזרה לאופנה ממש לאחרונה, עם בואו של "כוח משיכה", שמזכיר רעיונית את "הכל אבוד" בהרבה מובנים, אבל להשוות ביניהם יהיה כמו להעמיד זה לצד זה בקבוק מים מותפלים ואת האוקיינוס השקט. ואחרי הצפייה ב"הכל אבוד", כל שנותר להגיד הוא – שרק ידברו לעצמן, הדמויות הבודדות של הקולנוע. שיפטפטו, ישוחחו וילהגו לעצמן, ובלבד שלא ישתקו באפתטיות מעוררת גיחוך ותמיהה כמו שעושה דמותו של רדפורד בעוד בחירה תסריטאית שלא עולה יפה. בחירה שכמובן נשברת ברגעים שאמורים להיות מעוררי צמרמורת במקרה ואתם באותו ראש עם הסרט. אבל עבור מי שנותרו בחוץ, הוא בעיקר נראה כמו פריקת תסכול שעושה הדמות בשביל הצופים בה.

ספונג'ה למתקדמים

באמת שקטונתי מלהבין מה ניסו יוצרי הסרט לעשות או להגיד, ובעיקר, כיצד הדרך שבה בחרו תורמת לכך. ייתכן והבמאי בנה על ההזדהות המיידית שתיווצר בין הגיבור לבין כל מי שאי פעם נלחם בעזרת מגב בהצפה נוראית בדירתו, או סתם ניסה לעשות ספונג'ה בבית חדש לפני שהתרגל לשיפועים של הסלון. בפועל, רמת ההזדהות הרגשית דומה אולי לזו שחשים כלפי גיבור של ידיעה חדשותית בעלת מאפיינים סיפוריים דומים. מצד שני, אם אי פעם רציתם לראות את רוברט רדפורד בן ה-77 רטוב במשך למעלה משעה וחצי – מדובר בהגשמת חלום.

קיווינו ליותר בשבילו. רוברט רדפורד (צילום: יח"צ) 

במקרים כמו זה, נהוג לכתוב כי השחקן הראשי נושא את הסרט על כתפיו. הוא לא. רדפורד מפשל את מעט השורות שנתנו לו, ומגלם את דמותו ללא תחושת הבהילות ויצר ההישרדות שהיו הולמים יותר אדם במצבו, קשיש או צעיר. למרות גילו ונסיונו, הוא לא מביא איתו כלום לתפקיד ובקלות היה זה יכול להיות סרט על רובוט הלכוד בלב ים. במילים אחרות, קשה לדמיין שחקן שהיה יוצא בשלום מתפקיד בו הוא לא נדרש לשחק, כך שקל להאשים גם הפעם את צ'נדור, שבימוי שחקנים כנראה מצטרף לשאר הבחירות האמנותיות המפוספסות שלו.

במקרה שתחליטו לבדוק את הסרט בעצמכם, מומלץ להביא אתכם דבר מה לעשות בזמן הצפייה כדי לצלוח אותה. כדור צמר ומסרגה, נניח, גם יעשו את העבודה וגם לא יפריעו לשכניכם שכן יבחרו להיות מרותקים למתרחש. ולא, הטלפון הסלולרי הוא עדיין לא אופציה ראויה. אם כי במקרה הספציפי של "הכל אבוד", צלצול סורר ואקראי שיישמע לפתע במהלך ההקרנה יכול להכניס קצת עניין לכלום שמשום מה מוקרן על המסך בתור סרט קולנוע. ועוד אחד שבטח יהיה מועמד לאוסקרים.

הכל אבוד – מועדי הקרנות

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ