יחי ההבדל הקטן: הקומדיה שעושה הכל נכון

הסרט האיטלקי המצחיק של השנה מתהדר באחות הכובשת של קרלה ברוני, השחקן המעולה טוני סרבילו וביכולת מרשימה לנגן על כל התווים הנכונים. באמת שהכל נהדר בסרט הזה, חוץ מהדימיון המטריד למציאות הפוליטית בישראל

אור סיגולי, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור סיגולי, עכבר העיר

הקולנוע האיטלקי הפך בשנים האחרונות למושמץ למדי. השיא היה ב-2007, עם פליטת פה של קוונטין טרנטינו בגנות התוצרת הקולנועית הלאומית. כשחושבים על זה, זה בהחלט לא קל להחזיק במשך שנים את הרף שהציבו במאים כמו פדריקו פליני, ויטוריו דה סיקה ומיכאלאנג'לו אנטוניוני. אבל גם אם מוציאים אותם מהמשוואה, קשה לראות את הקולנוע האיטלקי כמדיום מוביל, לפחות בהשוואה לרומניה, גרמניה או טורקיה. עם זאת, בחינה מדוקדקת יותר תראה שהמצב אינו עכור כפי שנדמה. פאולו סורנטינו הרהיב עם "האלוהי" ו"השלכות האהבה", מתאו גארונה הביא את "גומורה", ואליהם מצטרפים גם "קסם הנעורים", "קיסר חייב למות", "החיים שלנו" ו"טרה פרמה", שהביאו לנו חוויות קולנועיות מקסימות מארץ המגף.

השנה, אל הרשימה הזו אפשר להוסיף בגאון עוד שני סרטים: הראשון הוא נציג המדינה לאוסקר, "יפה לנצח" (גם הוא של סורנטינו), והשני הוא הסרט לשמו התכנסנו, "יחי ההבדל הקטן". המשותף לשני הסרטים האלו, מעבר לשפתם, הוא השחקן הראשי טוני סרבילו.

יחי ההבדל הקטן – כל הפרטים ומועדי הקרנות

"יחי ההבדל הקטן" הוא לא סרט מרהיב קולנועית כמו אלו שהוזכרו, ובהקשר הזה אפילו מעט חיוור. אבל כשזה מגיע ליצירת קומדיה שהיא גם מצחיקה מאוד וגם חכמה מאוד, גם מעניקה חומר למחשבה וגם לא מתבזה בסלפסטיק בינוני, הסרט האיטלקי החדש עושה בית ספר גם לקולנוע האמריקאי וגם לצרפתי ("מחוברים לחיים", הכוונה אליך).

בין שייקספיר לזאב רווח

"יחי ההבדל הקטן" מתחיל כמו דרמה פוליטית: אנריקו, יושב ראש האופוזיציה, מאבד את מקומו בסקרים ונדמה שכוחו כבר תש. ברגע של ייאוש, הוא מחליט להיעלם מעין הציבור ומוצא מחסה אצל ידידה משכבר הימים בפריז. בשלב הזה הסרט מקבל תפנית מפתיעה, כשאל העלילה מגיח אחיו התאום הזהה של אותו פוליטיקאי, ג'ובאני. הוא משתחל אל התפקיד הפנוי, לפחות עד שאחיו יחזור מחופשת ההבראה הבלתי צפויה שלו. הבעיה היא ששני האחים שונים עד מאוד בתפיסותיהם הפוליטיות, והתוצאה היא שאופיו האקסצנטרי של ג'ובאני משנה את סדרי המפלגה, ובמקביל מעלה את הפופולריות שלה לגבהים חדשים.

בית ספר לקולנוע. "יחי ההבדל הקטן" - טריילר:

העלילה הזו ודאי נשמעת לכם מוכרת, ולא בכדי. בין אם זה "בן המלך והעני" של מארק טווין, "הלילה ה-12" של וויליאם שייקספיר, "הדיקטטור הגדול" של צ'רלי צ'פלין וכמובן "פעמיים בוסקילה" של זאב רווח, האמנות הנרטיבית תמיד אהבה להצחיק אותנו בעזרת החלפה כפויה בין שתי דמויות. "יחי ההבדל הקטן" מתנהל בדיוק על פי המוסכמות והתחנות העלילתיות של סיפור מהסוג הזה, ועל אף שאיננו מביא שום דבר מקורי לשולחן, הוא בכל זאת מצליח לנגן על כל התווים הנכונים. וכאן טמון עיקר כוחו – סיפור מוכר שעובד פלאים, כאילו הוא מסופר לנו בפעם הראשונה.

"יחי ההבדל הקטן" נשען בעיקר על הופעתו המופלאה של טוני סרבילו, שבקלות נכנס לפנתיאון השחקנים האיטלקים הגדולים של כל הזמנים, ממש לצדם של מרצ'לו מאסטרויאני וטוטו. סרבילו מצליח לעשות את הבלתי יאומן – הוא מגלם זוג תאומים ביניהם ניתן להבדיל בנקל, ללא אף הבדל חיצוני מובהק. בזכות מימיקה עדינה ושפת גוף יוצאת מגדר הרגיל , כשסרבילו נכנס לסצנה אנחנו יודעים מיד האם הוא אנריקו או ג'ובאני. בהתחשב בכך שהוא מופלא גם ב"יפה לנצח", שאמור להגיע למסכי ישראל בחודשים הקרובים, מבחינתי אפשר לתת לסרבילו את תואר "שחקן השנה".

בין קרלה ברוני ליאיר לפיד

את סרבילו מגבים שני שחקנים מצטיינים בתפקידים קטנים יותר. הראשון הוא ואלריו מאסטנדריאה ("פיאצה פונטנה", "אדוני הבית"), בתפקיד עוזרו של אנריקו. השניה היא הצלע הנשית של הסרט, ולריה ברוני-טדסקי, ועליה שווה להרחיב קצת יותר. ברוני-טדסקי מגלמת את חברתן הותיקה של האחים התאומים, אשר חיה עם בן זוגה בפריז. לא בכדי ברוני-טדסקי מגלמת את הלינק בין צרפת ואיטליה. מדובר בשחקנית ובמאית יפהפייה, שנולדה באיטליה אך העתיקה את חייה לצרפת, ומאז יוצרת על הציר שבין שתי המדינות. בפסטיבל קאן 2012 ברוני-טדסקי הייתה הבמאית האישה היחידה שהצליחה להכניס סרט לתחרות הרשמית, "טירה באיטליה" המקסים. הופעותיה הקולנועיות המוכרות הן ב"5X2" של פרנסואה אוזון ו"שנה טובה" של רידלי סקוט. ואם כל זה לא מספיק, היא גם אחותה הגדולה של קרלה ברוני, הגברת הראשונה של צרפת.

יש לה אחות. ברוני-טדסקי, "יחי ההבדל הקטן" (צילום: מתוך הסרט)

בהסתכלות מקומית, סביר ש"יחי ההבדל הקטן" ידבר הישר לליבו של הצופה הישראלי. קודם כל בגלל שבין האיטלקים והישראלים יש דמיון רב בנוגע למנטאליות היום יומית, שקשורה לאקלים הים תיכוני (אם כי היה עוזר לכולנו אם היינו לומדים מהם גם איך להתלבש), אבל בעיקר כי קל להזדהות עם הנגיעות הפוליטיות והחברתיות שנוכחות בעדינות בסרט, בעיקר בסיפור עלייתו לגדולה של ג'ובאני. סביר אפילו שהמהלך העלילתי הזה יזכיר לצופים הישראלים את מערכת הבחירות האחרונות אצלנו, בה גם אנחנו הוקסמנו ממועמד חדש ורענן שנדמה שמעיז לומר את האמת הלא נעימה ומבין יותר מקודמיו ללבבות האנשים. הבעיה היא שבמציאות גילינו שהכל זה רוח וצלצולים, בלי שום אמת מאחורי הסיסמאות. לכן, הקומדיה האיטלקית החביבה הזו, עלולה בסופו של דבר לפרוט על מיתר מעט צורם בחוויה הקולקטיבית שלנו. או אולי לעודד אותנו להמשך. אתם תחליטו.

יחי ההבדל הקטן – מועדי הקרנות

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ