"כידון": קומדיה, כי זה מה שחסר לנו

למרות שכמעט כל שחקן ישראלי פעיל (וגם כמה צרפתים ודוגמנית על אחת) הצליחו להשתחל לסרט "כידון", הסאטירה לא עובדת והסיפור לא מספיק מעניין. את המצב משפר עיצוב אמנותי יוצא מהכלל, אבל האם זה מספיק?

אורון שמיר, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורון שמיר, עכבר העיר

קומדיות. זה מה שחסר בארץ. למה לא עושים כאן יותר קומדיות? מה, אנשים לא רוצים לצחוק קצת במדינה הזאת? להתבדר אחרי יום עבודה קשה? מה שבא להם זאת קומדיה, אבל משלנו. קומדיה כחול-לבן. אולי בעצם כחול-לבן-אדום, כי גם צרפתית זה מצחיק. כן, קומדיה ישראלית-צרפתית. מה יכול להיות רע?

מסתבר שלא מעט. הכוונות מאחורי "כידון", קומדיה ישראלית-צרפתית חדשה, הן ללא ספק טובות. לסרט גויס אנסמבל שחקנים ושחקניות נוצץ במיוחד, נבנו סטים שמקנים לסרט אווירה של חו"ל, ושויפו חיצי הסאטירה על ידי בחירת נושא שהוא גם אקטואלי תמיד וגם מלא בהומור וביקורת עצמיים (התנהלות המוסד בעת חיסולו של מחמוד אל-מבחוח ב-2010). הכל היה מוכן. רק דבר אחד נשכח מלב – קריאה מעמיקה של התסריט, שאולי הייתה מגלה כי הסרט כושל כבר בשלב הראשון של ניסיון לספר סיפור שניתן לעקוב אחריו. או לפחות מעניין לעקוב אחריו.

» "כידון" - כל הפרטים ומועדי הקרנות» הפסקול שגונב לבר רפאלי את ההצגה

העלילה דווקא מתחילה באופן פשוט יחסית – הסרט נפתח עם מותו של מחמוד עבד א-ראוף אל-מבחוח (שרדי גברין) בחדר מלון בדובאי, בטוויסט קומי-פארודי על פרשיית חיסולו האמיתית של בכיר החמאס לשעבר. מיד לאחר מכן, התקשורת העולמית, וגם המקומית, חוגגת על לכידתם של ארבעה סוכני מוסד לכאורה במצלמות האבטחה, שנתפסו כשהם יוצאים מחדרו של מבחוח ביום המוות. במטה המוסד מתכנסים כל הבכירים והבכירות, שצריכים לספק לראש המוסד (ששון גבאי) כמה הסברים. לא ארבעת הפרצופים שנתפסו בעדשת המצלמה הם שמטרידים את היושבים סביב השולחן, אלא העובדה שאיש מהם לא ידע על החיסול ולא הורה עליו. למעשה, לא זאת בלבד שאינם שייכים ליחידה הסודית של לוחמי המוסד, המכונה “כידון”, שלאף אחד אין שמץ של מושג מי הם. בניסיון להתחקות אחר זהותם, מתפתחת קומדיה של טעויות ופיתולים, הכוללת את שגריר צרפת (היפוליט גיררדו) ואשתו (אלודי האשם), הקונסולית הרוסית (לימור גולדשטיין) ובכיר מוסד בדימוס (שי אביבי), שהופך לחשוד המרכזי בפרשה.

סאטירה מפוספסת. "כידון" - טריילר:

מסולסל כמו ביסלי גריל את הסרט כתב וביים עמנואל נקש, צרפתי שעשה עלייה ומאז יוצר בארץ. סרטו הקודם היה "חומר למחשבה", קומדיית סטלנים אותה כתב וביים עם סטפן בלאיש, כך ש"כידון" הוא סרט הסולו הראשון שלו. מלבד השמות שהוזכרו לעיל, בסרט משתתפים גם תומר סיסלי בתפקיד הנוכל הראשי, לאונל אובלנסקי, מנשה נוי, עמוס תמם, ישראל קטורזה, ריימונד אמסלם, לירון לבו, סלים דאו, חיים זנאתי, פולי רשף, קווין אדמס, עמי סמולרצ'יק (בתפקיד קטן ונהדר), שמרית לוסטיג (בתפקיד קטן מדי), וכמו שטורחים להזכיר בכל פעם שמדברים על הסרט הזה – בר רפאלי. במקומות רבים נכתב כי היא מככבת בסרט, ולמרות שהיא אכן אחת מארבע הדמויות שכולם מדברים עליהן (וזו שמשתמשת בכישוריה כדי לפתות את מבחוח), זמן המסך שלה מסתכם בדקות בודדות.  ובכלל, כמות המשתתפים העצומה גרמה לכך שאין ממש תפקידים ראשיים בסרט. וספציפית במקרה של "כידון" מדובר בחתיכת חנית בגלגלים.

ריבוי הדמויות, ובעיקר העובדה שאין בסרט דמות שהיא הלב הרגשי אליו נמשכים הצופים, הם נתונים המשתלבים אמנם בכאוס העלילתי, אבל מייצרים חוויה מנותקת. מה גם שמדובר בתסריט מסולסל יותר מביסלי גריל, שגם מעניק לצופה חוויה דומה לחטיף המיתולוגי. כלומר, בהנחה שמדובר בביסלי גריל שהוא בעצם ביסלי ברביקיו. אבל בטעם ביסלי פיצה. שהוא בעצם ביסלי בצל. הכוונה היא ש"כידון" משנה את אופיו, קצבו ומצב הרוח שלו יותר מדי פעמים. ויותר משקשה לעקוב מי נגד מי, זה פשוט לא מספיק מרתק.

העשייה מחפה על התוכן? לזכותו של הסרט ייאמר שהעשייה שלו כמעט ומחפה על התוכן. העיר אילת לגמרי מצטלמת כמו דובאי, ומטה המוסד הוא אחד הסטים המרשימים ביותר שנראו השנה בקולנוע המקומי. שאפו ענק למחלקת העיצוב האמנותי בראשות אריאל גלזר וסנדרה גוטמן, ובכלל לכל התפיסה העיצובית של הסרט, שמתחיל באופן מבטיח כמו “תפוס אותי אם תוכל” מבחינת כותרות הפתיחה, ואכן ממשיך כמו קומדיית ריגול עתירת אתרי התרחשות.

בכל הנוגע למשחק, ישנם כמה שכן בולטים לטובה מבין חבריהם, בין אם זה שי אביבי בתפקיד אופייני ומטורלל, סמולרצ'יק שגונב את ההצגה פעם אחר פעם וכמובן מנשה נוי. סליחה, טעות, נוי הוא חלק אינטגרלי מן התפאורה בסרט הזה - אז מגיע עוד שאפו למחלקת העיצוב האמנותי. מה שמוביל אל המבחן האולטימטיבי של כל קומדיה, בו עומד הסרט בהצלחה חלקית. לא כזו שתגזול את תואר "קומדיית הריגול הגדולה בתולדות הקולנוע הישראלי", שעדיין שמור לפנינת הקאלט "המוסד הסגור", המצחיק עד כדי כאב בלסתות. אבל גם "כידון" מצליח להצחיק, וזה מה שחשוב, לא? שהוא קומדיה. כן, קומדיה, זה מה שחסר לנו.

"כידון" - מועדי הקרנות

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ