"כנס העתידנים": טריפ בפתיחת פסטיבל חיפה

אז איך החדש של ארי פולמן? משוגע, חסר היגיון, מרהיב ומאכזב גם יחד. קצת כמו לקחת סמי הזיה ולבהות ברובין רייט המהפנטת. פסטיבל הסרטים חיפה 2013 נפתח בבכורה ישראלית של הסרט המצופה של יוצר "ואלס עם באשיר"

אור סיגולי, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור סיגולי, עכבר העיר

פסטיבל הסרטים הבינלאומי של חיפה פתח אתמול בערב את מהדורתו ה-29. כבר משעות אחר הצהריים נרשמה תנועה ערה של צופים, עיתונאים ויוצרים ברחבת הסינמטק, המתחם המרכזי של הפסטיבל.

פסטיבל הסרטים של חיפה ימשך לאורך כל חג הסוכות, כעשרה ימים, ויקרין עשרות סרטים מהארץ ומהעולם. העיניים, כרגיל, נשואות אל תחרות הקולנוע הישראלי שבמסגרתה העלילתית יתחרו כ-9 סרטים, חלקם יתמודדו על פרס בטקס פרסי אופיר הקרוב שיתקיים גם הוא בחיפה ביום שבת הבא, יומו האחרון של הפסטיבל.

סרט הפתיחה של הפסטיבל היה "כנס העתידנים", סרטו החדש של ארי פולמן, כנראה הבמאי הישראלי המפורסם בעולם בשנים האחרונות. אחרי שסרטו הקודם, "ואלס עם באשיר", היה בשנת 2008 לשיחת היום בעולם הקולנוע וזכה בפרס גלובוס הזהב ובמועמדות לאוסקר לפרס הסרט הזר (בין עשרות פרסים אחרים), לא תהיה זו טעות לומר שלסרטו החדש מחכים רבים, ולא רק בישראל.

פסטיבל חיפה 2013 - הפרטים המלאים"כנס העתידנים" - כל הפרטים ומועדי הקרנות

"כנס העתידנים" הוא אדפטציה של פולמן לספרו המפורסם של אמן המדע הבדיוני סטניסלב לם ("סולאריס"). עלילתו מתחקה אחר גבר המאמין שהוא חווה התמוטטות מנטאלית תחת השפעת סמי הזיה, בעולם עתידני הנמצא תחת דיכוי שלטוני. לגרסה של פולמן, לעומת זאת, יש פתיחה אחרת, והסרט מתקרב אל הספר רק אחרי 45 דקות. העיבוד הקולנוע של "כנס העתידנים" מחולק לשלושה חלקים. הוא נפתח בקלוז-אפ על השחקנית רובין רייט, המוכרת לרובינו בזכות תפקידיה האהובים ב"הנסיכה הקסומה" ו"פורסט גאמפ". בסרט הזה רייט מגלמת את עצמה, שחקנית בשנות הארבעים לחייה שבעקבות בחירות אישיות ומקצועיות בעייתיות קרנה ירד בעיני האולפנים, והיא נחשבת לשחקנית שקשה לעבוד איתה.

לתת לעיניים לחגוג. "כנס העתידנים" - טריילר:

זהו יום הבוחר אולפן ההפקות "מירמאונט" (שילוב של שמות אולפני הקולנוע "מירמקס" ו"פרמאונט") מציע לה הצעה רדיקלית: מערכת מחשבים מתוחכמת תסרוק את גופה והבעות פניה אל תוך מחשב, שיצור דמות וירטואלית זהה לה. כך רייט תוכל להשתתף בכל סרט בכל זמן נתון על פי החלטת האולפן, ללא כל התערבות מצידה. שווה לומר שהקונספט הזה איננו רחוק מהמציאות אחרי השתלות ממוחשבות של גוף ופנים, כפי שכבר ראינו בסרטים כמו "העורב", "הרשת החברתית", "אוואטר" ואפילו ב"הסופרנוס".

רייט המתלבטת נאלצת לעשות את הבחירה האולטימטיבית בין הרצון להמשיך את הקריירה שלה כשחקנית לבין הפקעת דמותה ממנה, ושלילת הזכות לבחור באילו תפקידים לשחק. המונח "לבחור" מופיע לא מעט פעמים במערכה הראשונה והמאוד ארוכה של הסרט. למעשה, קונספט הבחירה החופשית, הבחירה המוטה, הבחירה האישית, הבחירה המוחלטת והבחירה המוטעית מוזכרים כל כך הרבה במהלך הסרט, שאין שום דרך להתחמק מההבנה שהסרט עוסק בבחירות. הבעיה היא שהרבה אחרי שגם הצופה הכי איטי בעולם קלט שרעיון הבחירה הוא שעומד במוקד הסרט, הדיאלוגים ממשיכים לכתוש אותו עד ליצירת תחושה שמה שבאמת היה צריך לבחור, זה עורך שידלל את העיסוק במוטיב הבחירה.

למרות אורכו המוגזם, יש משהו שבכל זאת תופס בחלקו הראשון של "כנס העתידנים". קודם כל, רובין רייט (שלאחרונה התקמבקה ב"בית הקלפים") היא שחקנית מצוינת ויפה מלהכיל. רייט לחלוטין מחזיקה את הסצנות בהשתתפותה, ואפשר להתבונן בה שעות ארוכות. עניין מעניין נוסף הוא שפולמן מביים את השחקנים באותו סגנון, ולא משנה אם מדובר בהארווי קייטל או במנשה נוי, באנגלית או בעברית. המשחק בסרטיו של פולמן מסוגנן מאוד, ושונה ממה שאנחנו רגילים לראות בקולנוע הריאליסטי. קחו בחשבון שלוקח זמן להתרגל לזה. אמנם המערכה הראשונה לא מצליחה לשמור על רמת עניין זהה לאורך כל אורכה, אבל  מסתיימת בסצנה מרהיבה במיוחד ושואלת מספר שאלות מעניינות לגבי, נו, בחירות.

מתקמבקת. רובין רייט ב"כנס העתידנים" (צילום: יח"צ)

הרפתקאות רובין בארץ הפלאות החלק השני של הסרט הוא הקרוב ביותר למקור הספרותי, ובו מגיעה רובין לכנס של "מירמאונט", שבינתיים הפך לתאגיד ענק. בכנס האורחים מקבלים אמפולות, ובהן חומר שמכניס אותם לטריפ הזייתי. זה השלב בו משתלבת האנימציה, והסרט נפרד לחלוטין מחלקו הראשון. למרבה הצער, זה גם הרגע בו הסרט מוותר על איזשהו הגיון שאפשר לעקוב אחריו.

האימג'ים המונפשים בהחלט מרהיבים, והאנימציה מצליחה להכניס את הצופה לסחרור. כעבור כמה דקות במחיצתה, אפשר אפילו לחוות מעוף הדומה לזה שחוות הדמויות המצוירות. אבל הבעיה היא שלעולם האנימציה של "כנס העתידנים" אין קשר של ממש לחלקו הראשון של הסרט, ולכן לא ברור למה היינו צריכים אקספוזיציה של לא פחות מ-45 דקות. גם הבחירה בסוג אנימציה כה ספציפי ומובהק אינה ברורה, ומרגישה כמו עוד אחת מרצף החלטות שרירותיות. אמנם מהפנטות לעיתים, אך בכל זאת שרירותיות. מכיוון שלעקוב אחרי הרפתקאותיה של רובין בארץ הפלאות זה כמעט בלתי אפשרי, אין ברירה אלא לשחרר, ופשוט לתת לעיניים לחגוג. הבעיה היא שהטריפ הזה לא מחזיק סרט שלם, ועל אף הסיום המרגש, בסוף יש תחושה של לאות גדולה.

אבל למרות היעדרה של המשכיות עלילתית, "כנס העתידנים" הוא בכל זאת חוויה קולנועית שלא נתקלים בה כל יום, ולכן שווה לתת לה הזדמנות. זה לא הסרט החכם והמורכב שהוא היה רוצה להיות, אבל את המעט שהוא כן נותן, קשה למצוא במקומות אחרים.

"כנס העתידנים" - מועדי הקרנותמה לראות בפסטיבל חיפה?

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ