"אפסטרים קולור": מרהיב לעיניים, מטריד לנפש

הסרט הכה מדובר של יוצר-העל שיין קארות' מפלג את הצופים לאוהדים מושבעים ולמבולבלים מיואשים. אורון שמיר עדיין מחפש את העלילה של החידה הקולנועית היפהפייה ששמה "אפסטרים קולור"

אורון שמיר, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורון שמיר, עכבר העיר

כתיבת ביקורת על סרט כמו "אפסטרים קולור" זה עניין לא פחות מאתגר מהצפייה בסרט עצמו. אפילו תקציר נורמטיבי שישפוך מעט אור על העלילה קשה לרקוח בצורה קוהרנטית. אולי כדאי להתחיל במה שהסרט הזה לא. זה בהחלט לא סרט ששכיח לראות בהקרנות מסחריות, ועל כך מגיע שאפו למפיץ (קולנוע אורלנדו). למרות שכל עולם הקולנוע מדבר על הסרט מאז תחילת השנה האזרחית, מעטות המדינות בהן הוא הוקרן מסחרית (קנדה ואנגליה, ליתר דיוק). אפילו מבחינת שיטת הפצה מדובר בסרט לא שגרתי – היוצר שיין קארות' החל בהפצה אינטרנטית עצמאית עוד לפני החשיפה בפסטיבל סאנדנס, בינואר השנה. משם הוא בנה לעצמו באזז פסטיבלי בינלאומי, ובקיץ אף הוקרן בארץ בחסות פסטיבל הקולנוע ירושלים. כמו בכל מקום בו הוצג, "אפסטרים קולור" פילג את הקהל לשני מחנות עיקריים – המבולבלים שניסו לפענח את כתב החידה הקולנועי מרהיב העין והאוזן ומטריד הנפש והשכל, והמבולבלים שבעצם ויתרו. לא רק על הרצון להבין מה קרה הרגע על המסך, אלא על קולנוע לזמן הקרוב.אפסטרים קולור - כל הפרטים ומועדי הקרנה

חלק מהדברים שקורים על המסך כוללים: רוקח שממציא סוג של סם/אורגניזם המאפשר לו לשלוט בקורבן לבחירתו דרך פלישה לגופו; מגדל חזירים שנהנה מהקלטת רעשי טבע למטרה שאולי תתבהר בהמשך; ושני אנשים צעירים, בחור (קארות' הבמאי) ובחורה (איימי סימץ), שמרגישים קשורים זה לזה ומנסים לפענח מדוע. אותה בחורה היא גם קורבן לנוכל שהשתמש בסם/אורגניזם כדי לגזול ממנה את כל רכושה, במאורע שמותיר אותה ללא זכרונות ברורים ולכן מייצר אצלה בלבול רב. מה שרק מועצם בעקבות המפגש עם הבחור אליו היא נמשכת ללא כל סיבה הגיונית, ויכול מאוד להיות שהכל קשור. יכול להיות גם שלא, אגב.בין הפותרים נכונה יוגרל חזיר-חופש. "אפסטרים קולור" (צילום: מתוך הסרט)

כשעפרון ומחדד עושים אהבה זהו סרטו השני של איש האשכולות שיין קארות', אחרי "פריימר", יצירת ביכורים שסימנה אותו כדבר הבא בתחום המדע הבדיוני דל התקציב. “פריימר" זכה בפרס הגדול של פסטיבל סאנדנס מודל 2004, והציג לעולם את קארות' בתור יוצר על: מפיק, במאי, תסריטאי, עורך ומלחין, שגם אחראי לעיצוב הסאונד והעיצוב האמנותי, ובנוסף מגלם את אחד התפקידים הראשיים. כמעט עשור לאחר מכן, מסתבר שלא מחסור בתקציב הוא שהניע את קארות' ללהק את עצמו לרוב המחלקות בסרט, למרות שגם הפעם מדובר בעשייה המחוללת כמה וכמה נסים בתקציב לא גדול וביצירת לוק ייחודי ומובחן שגדולי התותחים בהוליווד כשלו להנפיק השנה. אולם, ייתכן ומה שמניע את קארות' להשתלט על יצירתו ולהפוך אותה לתזמורת של איש אחד, הוא משהו אחר. נניח, פער בין תפיסת קשת היכולות שלו לבין המציאות.

ניקח למשל את ההחלטה לעמוד מול המצלמה. אם אכן ישנו בסרט קו עלילה - או אולי "לולאת עלילה" - של זוג נאהבים אשר כוח גדול מהם מושך אותם זה לזו, אז מדובר בתצוגת נפל של שני השחקנים הראשיים. לא זאת בלבד שאין ביניהם כימיה, אפילו לא ביולוגיה לצורך העניין, אלא שלהאמין שנפשותיהם באמת נכרכו משול לניסיון להאמין כי עיפרון ומחדד בעצם עושים אהבה. שניהם כל כך קרים, אדישים וחסרי מבע עד כי שום קלוז-אפ לא יועיל. קארות' הבמאי מפזר לצופים שלו את אותם פירורים שוב ושוב, על מנת שיישארו עם קארות' השחקן ועם יתר הדמויות, אבל אודה שמהר מאוד איבדתי עניין במשחק הניחושים ופשוט הנחתי לסרט להסתחרר מולי בספירלה דמויית מערבולת. כמו בהייה במי אמבט החגים מטה אל פתח הניקוז, מינוס ההיגיון וההשלמה.

 מערבולת של אימג'ים. "אפסטרים קולור" - טריילר:

חגיגה של מלך עירום עם זאת, ולמרות חוסר עניין קל עד בינוני, מצאתי בסרט הישגים רבים. מבחינת הסאונד, מדובר בחוויה מקורית מאוד, שייתכן והייתה זו ששיבשה את חוש הזמן ואת הקוגניציה שלי. בגזרת הוויזואליה המצב נהדר לא פחות, כאשר קארות' מצליח לייצר אימג'ים קולנועיים מובהקים, שבניגוד לעלילה אינם סתומים במכוון, אלא מלאים במקום לפרשנויות. בין אם בסצנת ניתוח עוכרת שלווה, או בקטע שהעניק לסרט את שמו, שהוא רק רגע נשגב אחד מיני רבים מבחינת האימפקט הרגשי שלו. האם אפשר היה לכווץ הכל לסרטון יפהפה וחסר פשר ביוטיוב? מבחינתי כן, ושמי שחפץ בכך שיצפה באותו סרטון שוב ושוב בריפיט, כפי שממילא עושה הסרט.

"אפסטרים קולור" עונה, בשמחה רבה למרבה הפלא, לכל ההגדרות ששונאי סרטים אמנותיים יכולים רק להעלות בדעתם. יומרני, סתום, רפטטיבי, ולא-הבנתי-כלום, אם להזכיר כמה אופציות שעברו במוחי בתום הצפייה. ואם יש משהו שצופי הקולנוע מוכיחים מדי פעם, הוא כמה הם לא מוכנים בשום פנים ואופן שישאירו אותם מגרדים בראשם אל מול חגיגה של מישהו אחר. הכוונה היא לאותם סרטים שמגיעים ארצה עם ביקורות מהללות או דיבור חיובי, ואז מתנפצים בפני רבים מהצופים באופן שמשאיר אותם מחוץ ללופ (הפעם תרתי משמע), כמי שעומדים מול מסיבה של מועדון חברים אקסקלוסיבי ומפתה, אבל לא יכולים להיכנס. לצערי הרב, מצאתי את עצמי הפעם מהצד שמסתכל על שיירה שבראשה מלך עירום, מנסה בכוח לדמיין לו בגדים חדשים. אך ללא הצלחה. מצד שני, אין בי את הצורך להצביע ולצעוק משתי סיבות. ראשית, כי אודה ולא אבוש שלא הבנתי כמעט כלום מהסרט הזה, ואולי אותו מלך הוא בכלל מלך הנודיסטים. ושנית, כדי לא להרוס את החגיגה לאלה שמסוגלים ליהנות מחוויה קולנועית מופשטת לגמרי.

אפסטרים קולור - מועדי הקרנה

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ