אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"לוויתן": זהב קולנועי טהור

נציג רוסיה לאוסקר המתקרב הוא סרט עמוק, חריף ונהדר על החיים במציאות בלתי אפשרית, ועל הדרמות האנושיות שמרכיבות אותם

תגובות

איזה תענוג להיות כרגע חובב קולנוע בישראל. לצד שתי יצירות ישראליות מגוונות ורבות עוצמה שמוצגות החודש על המסכים, ״הגננת״ ו״את לי לילה״, מוקרנים גם סרטים נוספים העונים להגדרה המעורפלת ובעלת השמות המרובים - סרטי ארטהאוס, סרטי פסטיבלים או קולנוע אמנותי. הבולטים שבהם כוללים את ״כוח עליון״ השבדי המשובח, ״אי התירס״ שקנה לעצמו מעריצים ו״אידה״ הפולני שכבר הפך ללהיט קטן. שני האחרונים עוררו עניין עוד כשהוצגו בפסטיבל הקולנוע של חיפה, בו אורח הכבוד היה הבמאי הרוסי אנדריי זביאגינצב, שהגיע ארצה לכבוד הקרנת סרטו החדש - ״לוויתן״. במסיבת העיתונאים עימו התגלה זביאגינצב כאינטלקטואל חריף ומרתק, ממש כמו סרטו הרביעי. קדמו לו יצירת המופת ״השיבה״, שפתחה טרילוגיה שהמשיכה עם ״הגירוש״ ועם ״ילנה״, כולם הוקרנו בארץ. כעת מגיעה תקופה חדשה בפילמוגרפיה של הבמאי, והיא מתחילה נהדר.

» לוויתן – כל הפרטים ומועדי הקרנה

תמונות הפתיחה עושות עבודה מצוינת בניתוק איטי של הצופה מסביבתו ומחייו המחכים לו מחוץ לאולם, ושתילתו מחדש למשך השעתיים וחצי הקרובות במעשייה, כמעט אגדה טראגית, שעומדת להירקם על בד האקרן. במרכז הסרט מצוי בית משפחה בעיירת חוף מבודדת וקפואה.

אבי המשפחה הוא ניקולאי (אלכסי סרברייקוב), איש צנוע המתפרנס מתיקון רכבים ומרבה בשתייה. לו ולאשתו ליליה (ילנה ליאדובה) יש בן צעיר, ובפתיחה מגיע לבקר אותם חבר ותיק של ניקולאי מימי הצבא. זהו דימיטרי (ולדימיר ודוויצ׳נקוב), שבא לא רק לביקור נימוסין אלא גם כעורך-דין מוסקבאי שרוצה לעזור לחברו הוותיק להילחם בגזירה ממשלתית, שהטילה צו הריסה על ביתו. מפגש עם ראש העיר (רומאן מדיאנוב), השיכור מכוח אבל לא רק מכוח, יבהיר עד כמה המאבק עומד להיות קשה.

כביר בנפחו ובחשיבותו. "לוויתן" - טריילר:

שליטה מוחלטת

סיפור האדם הקטן מול הממסד המושחת הוא רק נקודת הפתיחה הדרמטית של הסרט, הסובב בעיקר סביב הדמויות ומה שהעימות המתמשך עושה להם. אלמנט מרכזי הוא הביקורת התקיפה של הסרט כלפי השלטון הרוסי, בעיקר דרך הדמות שהיא התגלמות כל פחדי הציבור מפוליטיקאים - מה גם שמדיאנוב מבצע את תפקידו כל כך טוב שהוא מעורר בחילה אמיתית. הדבר נכון גם ליתר השחקנים, כולל שחקני המשנה המגלמים את שוטר התנועה וזוגתו, מה שמחזיר את כובד משקלו של הסרט אל החיים ברוסיה כמכלול של גורמים ומרכז אותו סביב הדרמות האישיות של כל דמות ודמות.

זביאגינצב שולט באופן מוחלט ברזי אמנות הקולנוע ויודע לנתב במיומנות את הסיפור כך שהוא יישאר מעניין לצפייה לכל אורכו. אלה לא רק תהפוכות עלילתיות, אלא גם שינויים של מוקדי הכוח המניעים את הסיפור, ושימת דגש בעוצמות משתנות על הנושאים הרבים המרכיבים את מעשה הבדיה.

הדרמות האישיות במרכז. "לוויתן" (צילום: יח"צ)

אחת מגדולותיו של "לוויתן" היא שהוא מפריך את הטיעון שסרטים אמנותיים הם מדכאים בלבד. ״לוויתן״ טובע בהומור משונן ומושחז, כולל כמה בדיחות שרק רוסים יבינו (אם לשפוט על פי ההקרנה בה נכחתי), ממש כשם שהוא רווי ברגעי שתיינות. שני אלה, הקומי שבטרגי והימצאות נצחית בגילופין, מובלטים בסרט כעזרים המרכזיים של העם הרוסי, ומעלים שאלות על יכולת האדם לשרוד נקודות שבר המאיימות להכריעו.

השכרות של הדמויות כמו זולגת אל קיבתו של הסרט ומשפיעה על מצב רוחו במובן נוסף מלבד ההומור - רגעים מכריעים נעלמים מעינינו, ויחד עם הגיבורים נדרשים גם הצופים לפענח את שקרה בליל אמש, או לנסות לראות מבעד לערפל העלילה ההולך ומתקדר את העובדות הפשוטות ואת הדברים החשובים באמת.

זביאגינצב כתב את התסריט יחד עם שותפו הקבוע לכתיבה, אולג נגין. במסיבת העיתונאים בחיפה הוא ציין את יוטיוב כמקור השראה, וסיפר כיצד הושפע עמוקות מסיפורו של הלוחם בשחיתות מרווין הימייר. מדובר באמריקאי מקולורדו שהחליט לפתור סכסוך של שנים על אדמתו על ידי הפיכת בולדוזר שבבעלותו לטנק משוריין ולהרוס חצי מהעיירה בה התגורר. זביאגינצב ראה את הפוטנציאל לסרט ההוליוודי שבבסיס הסיפור, ובחר לגשת אליו באופן אחר לגמרי. יש כאן מעשה אלכימאי שנהוג לייחס לבמאים דוגמת קוונטין טרנטינו - להפוך זבל ויראלי לזהב קולנועי. 

אם יש אלוהים

הלוויתן שנתן את שמו לסרט יכול להתפרש לפחות בשלוש דרכים. באופן מוחשי, בסרט מופיעים שני ייצוגים של לוויתנים, בשתי נקודות מפתח בעלילה - אחד חי ומופיע על רקע תמונה טעונה אי שם בים הסוער, והאחר הוא שלד של החיה הימית הגדולה עליו מסתכל הילד (תמונה שהפכה למזוהה עם הסרט ומככבת על הפוסטר שלו). פירוש זה מציג את הלוויתן כחיה שהיא שליטת הים, אך שכוחה אינו עומד לה ביבשה ואל מול איתן הטבע שהוא הזמן. הדבר מתקשר לדמויות בסרט, המאבדות כוח מחוץ לסביבתן הטבעית, גדולות וחזקות ככל שייתפסו בעינינו.

באופן רוחני, הלוויתן מתקשר לספר איוב, המוזכר בסרט הן ברמת הדיאלוג (על ידי הכומר המקומי) והן בבניית הסיפור, שכן על הגיבור שלנו נוחתים אסונות שכאילו מבקשים לבחון את חוסנו. אך האם יש אלוהים בעולם בו הסרט מתרחש? זהו עולם בו הכנסיה מוצגת כמושחתת לא פחות מהשלטון, כשנציגי שני הגופים סועדים יחד כמלכים. עולם בו דרשה רוחנית מצולמת באותו האופן שמוקרא גזר דין בבית המשפט, ללא רגש או כוונה אמיתית.

שליט הים קמל ביבשה. "לוויתן" (צילום: יח"צ)

לשייט בבטחה אל האוסקר

בנקודה זו ראוי להזכיר את הלוויתן השלישי - האופן השכלתני-פילוסופי בו מוצג מעין-לוויתן בסרט. שלא במקרה, ״לוויתן״ הוא שם ספרו המכונן של הפילוסוף האנגלי תומאס הובס, העוסק בין היתר בקשר בין המדינה והפרטים המרכיבים אותה ותוהה על טבע האדם. הספר גם בוחן את האפשרות של שליט חזק כפתרון לבעיית המצב הטבעי של מלחמת הכל בכל, דן במדינות נוצריות ובשלטון מבוסס דת בכלל, ומקביל את המדינה ליצור רב כוח שאין לעמוד בדרכו. כדי לסגור מעגל, הספר שאב השראה לשמו מהחיה התנ״כית המיתית לוויתן, שמוזכר לא רק בספר איוב אלא גם בספר ישעיהו, ויש האומרים שכבר בבראשית (ביום החמישי בורא אלוהים את ״התנינים הגדולים״).

אל להקת הלוויתנים הגשמית והספיריטואלית הזו, אפשר להוסיף גם את הסרט עצמו. מדובר ביצירה כבירה בגודלה ובנפחה, ועל פי המצב ברוסיה ייתכן שגם בחשיבותה, שכבר בינואר משייטת בבטחה אל עבר מקום משלה ברשימות סיכומי השנה וכפרק מפואר בקריירה הכותבת את עצמה של אנדריי זביאגינצב. בינתיים יש לו אתגר לא פשוט בחודש הבא, כנציג רוסיה לאוסקרים והמתחרה העיקרי של ״אידה״ על תואר הסרט הטוב ביותר בשפה זרה לשנת 2015 (אלא אם ״סיפורים פרועים״ הארגנטינאי יפתיע את שניהם). כך או אחרת, הסרט לחלוטין שווה צפייה, מחשבה ודיון.

» לוויתן – מועדי הקרנה

כתבות שאולי פספסתם

*#