אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"כוח עליון": קומדיה רצינית מזן נדיר

הסרט השבדי, שבאופן מקומם פספס מועמדות לאוסקר, הוא קומדיה מבריקה בה לא הכל מצחיק אבל אפשר ומומלץ לצחוק על הכל. התוצאה משובחת במיוחד

תגובות

בשנת 2011 הוקרן בפסטיבל הקולנוע של ירושלים סרט בשם ״משחק״. עלילתו עקבה אחר בני נוער בשבדיה העכשווית, המסתבכים במהלך שיוביל את הסרט כולו - כהי העור שודדים טלפון סלולרי מהבהירים, במסע מתמשך שבו אף אחד מהצדדים לא מוכן לוותר והעניין מתנפח מעבר לכל פרופורציה. מלבד סגנון קולנועי מוקפד, הציג הסרט ערעור על שאלות החזק והחלש בחברה ויצר דמויות שקל להבין כל אחת מהן, על אף העמדות והרקעים המנוגדים. אותו במאי, רובן אוסטלונד שמו, משכלל את סגנונו בסרטו החדש, ״כוח עליון״. בעזרת קריאת תיגר דומה הוא תוקף שניים מהנושאים שתמיד ריתקו את אמנות הקולנוע - מלחמת המינים והתא המשפחתי.

» כוח עליון – כל הפרטים ומועדי הקרנה» אוסקר 2015 - הסיקור המלא

פתיחת הסרט המצוינת מבהירה שני דברים באופן מיידי. האחד הוא שמדובר בקומדיה (ועל כך בהמשך) והשני הוא שהתא המשפחתי שלפנינו עומד לעבור זעזוע. מדובר במשפחה שבדית שכמו יצאה מקטלוג, בעיצומה של חופשת סקי באלפים הצרפתים. כמו כל תייר טוב, גם הם מצטלמים למזכרת על רקע הנוף הלבן באופן שקשה להכיל, ומדגמנים משפחתיות למופת עבור המצלמה. אבל כשפוקד אותם מקרה מבחן מאתגר יותר, כמו עדות למפולת שלגים, הכל מתחיל להתפורר ובו זמנית להצטבר לכדור שלג, או למפולת מטאפורית שמאיימת על שלמות המשפחה. זוג חברים שמגיע גם הוא לאתר, כמו גם מפגש עם מכרה של אם המשפחה, רק מחריף את מצב העניינים. בין לבין אנו נחשפים לשגרת אתר הסקי, שהופכת עבור הגיבורים מסוג של גן עדן קפוא לסופת רגשות שלא ברור איך ישרדו אותה.אמנות הקולנוע ברמה הגבוהה ביותר. "כוח עליון" – טריילר:

תיאור זה הוא מעורפל במכוון, משום שהאופן בו מועבר הסיפור בסרט הוא כל כך מוצלח עד שחבל שלא לחוות את כל הפרטים והתהליכים בצפייה עצמה. רמז עבה יכול להימצא באזכור של אחת מעלילות המשנה של סדרת הטלוויזיה האגדית ״סיינפלד״, בה מנסה ג׳ורג׳ קוסטנזה (ג׳ייסון אלכסנדר) להצטדק בפני המון אדם, אותו רמס בדרכו לברוח משריפה שפרצה במסיבת יום הולדת. והנה רעיון להוליווד - במקום רימייקים עצמיים דלוחים, מה לגבי חקירת קווי עלילה ורגעים סיינפלדיים כסרטים באורך מלא? ל״כוח עליון״ זה עבד מצוין ובשבדית, והאסוציאציה ליצירה מצחיקה אך פילוסופית כמו ״סיינפלד״ אינו מקרי.

ג'ורג' קוסטנזה גיבור על:

כמו די.ג'יי שמרקיד קהל

סרטו של אוסטלונד הוא קומדיה מהזן הנדיר, עם מהלכים דרמטיים ותצוגות משחק שאינם נופלים מאלו של יצירות כבדות במוצהר מאותו איזור גיאוגרפי. במילים אחרות, זוהי קומדיה רצינית - כזו שלא הכל מצחיק בה, אבל מותר לצחוק בה על הכל. אין רגע נכון או לא נכון לחייך עם או ללגלג על הדמויות והמצבים בהם הן נמצאות, ואין להתעלם מההומור השזור לאורך רוב חלקי הסרט. ממש כשם שאי אפשר לבטל את העומקים הדרמטיים שלו ואת הישגיו הקולנועיים, השלובים אלה באלה משום שאוסטלונד שולט ברמת ההזדהות של הקהל עם הדמויות כמו די.ג׳יי. המרקיד קהל.

"כוח עליון" הוא אמנות הקולנוע ברמה הגבוהה ביותר. זהו סרט שאין בו מקריות, ושום דבר בו אינו מיותר או חסר (אולי רק קצת ארוך או קצר מדי). כמעט כל רגע מתקשר לתמה המרכזית, מציע רעיון משלו ולא שוכח לקדם את העלילה. אפילו קטע מוזיקלי מפורסם מתוך "ארבע העונות״ של ויוואלדי נדמה פתאום רענן, או אפילו מקבל משמעות חדשה, בזכות השימוש שעושים בו אוסטלונד וצוותו והאופן בו הוא מפורק ומורכב מחדש. סגנונו של הסרט נשאר מעט מרוחק מההתרחשויות ומהטלטלות הרגשיות של גיבוריו מבחינת מיקום המצלמה, וזו במטרה לא לשפוט אותן מחד, ולתת מקום להומור להתגנב מאידך. השוני הוויזואלי המובהק בין צילומי החוץ הלבנים והקפואים לבין צילומי הפנים החמימים תרתי משמע, מעניק לרובד הסמלי של הסרט משנה תוקף. פתאום גבר עם מברשת שיניים חשמלית ורוטטת בפיו הוא יותר ממה שהוא נראה, ולפתע הסדר בו הדמויות מתכרבלות לחיבוק משפחתי מעיד על היררכיה וחלוקת תפקידים פנימית.

דיון רציני בסביבה קומית. "כוח עליון" (צילום: יח"צ)

המשחק של כל הנוגעים בדבר כל כך מעולה, שההזדהות עם הדמויות והניסיון להבין אותם הם כמעט בלתי נמנעים, זאת למרות אותו ריחוק סגנוני שצוין לעיל. יוהנס קונקה וליסה לובן קונגסלי בתפקיד אב ואם המשפחה מבצעים באופן מופתי תפקידים מורכבים, הדורשים מהם מגוון רב של התנהגויות אנושיות. כריסטוף היביו ופאני מטליוס, המגלמים את זוג החברים, מעניקים לסרט זריקת מרץ ברגע בו הוא זקוק לאחת, ומהווים מראה משלימה לזוג המרכזי. קריסטין מירנברג, המגלמת את ידידתה של הגיבורה, מספקת מבט חיצוני נוסף על הסיטואציה ומעלה לדיון את הנושא המרתק ביותר בסרט - פוליאמוריה כדרך לחופש נשי. אפילו הילדים של הגיבורים, המגולמים בידי האחים וינסנט וקלרה וטרגרן, חורגים באיכותם הדרמטית והקומית מזו של ילדים-שחקנים בני גילם.

האנדרדוג האמיתי

בזכות כל אלה ועוד, הסרט יכול להרשות לעצמו לקיים דיון רציני בסביבה קומית, על הנושאים עליהם הוא מצהיר בראשיתו. בעיקר נבחנים בו הזכות והחובה של הגבר להיות שם בשביל משפחתו כפטריארך, ומעמדה של האישה כעמוד התווך האמיתי, שתמיד מוותר ומקריב. אבל מה קורה כשנסדקת בועת הביטחון המשפחתית והאישה כבר לא מרגישה מוגנת? כשהגבר כבר לא מרגיש מגן?

על הפרדוקסליות המובנית בלהיות אישה בעידן הנוכחי אני מרגיש שיהיה צבוע מצידי להעיד, אבל הסרט מציב גם שאלות שכמעט ואינן עולות לדיון לגבי גבריות והאופן בו היא נתפסת כיום, ואולי מאז ומעולם. יש בו הוכחה כי ישנם גברים שהעידן הנוכחי מונע גם מהם להתחבר לעצמם באופן אמיתי ועמוק, וכתירוץ קצת נלוז הם מוצאים דרכים אחרות לעשות זאת באופן מלאכותי. הגבר והאישה בסרט עוברים תהליך הפוך ומשלים: הוא משיל את הפוזה וזוכה בביטחון שאותו חיפש אך ממקום שהאותנטיות שלו מוטלת בספק, והיא שבטחונה אבד לפתע מגלה חמלה אינסופית וזוכה מחדש בשלוותה עם ההחלטה לפעול ולא לשתוק (מה שמשאיר אותה חשופה לביקורת בסיום).

שום פריים אינו מקרי. "כוח עליון" (צילום: יח"צ)

סביר להניח שוויכוחים מסוג זה יזלגו לא רק מדמות לדמות, כפי שקורה בסרט, אלא שהצופים ימשיכו אותם גם אחר כך - וזוהי עדות נוספת לעוצמתו של ״כוח עליון״ כיצירת אמנות. בין אם זו שאלת ״מה אני הייתי עושה במצב הזה?״, או מגוון הדרכים בהן ניתן להסתכל על האופן בו פעלו הדמויות החל מאותו רגע קריטי ואילך, זהו סרט שמהנה לשוחח עליו כשם שתענוג לצפות בו. מה גם שהסרט מודע לכל העניין, שכן דווקא על הרגע עליו לא אמורה להיות מחלוקת ושאותו לא ניתן לפרש לשתי פנים, דווקא הוא זה שמתווכחים עליו במהלך הסרט הכי הרבה. בעניין זה אני חייב לסיים בתחינה, מעבר להמלצה שוודאי כבר הובנה לגבי הכדאיות של צפייה בסרט - נשים, חוסו עלינו הגברים, הרי כולנו יודעים אצל מי האנדרדוג האמיתי במשחק הזה.

» כוח עליון – מועדי הקרנה

הבמאי רובן אוסטלונד צופה בהכרזת המועמדויות לאוסקר. למען הסר ספק, הקטע מבויים:

כתבות שאולי פספסתם

*#