אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אמונת המתנקש": פשע נגד האנושות

הסרט החדש בכיכובו של מייקל פסבנדר שייך לטרנד משחקי המחשב שהופכים לסרטים. הבעיה מתחילה ונגמרת בעובדה שהיוצרים לא מבינים את הכיף שבמשחק, וממלאים את הסרט בחשיבות עצמית מעייפת

תגובות
כשהשחקן מתערב בתסריט, הסרט בבעיה. "אמונת המתנקש"
יח"צ

כנראה שעשינו משהו ממש רע. כולנו, האנושות בכללותה. אחרת איך אפשר להסביר את זה שמלבד הנושאים הרגילים שמבעירים את כותרות החדשות, מגיע פעם בכמה חודשים הרגע הזה של התמודדות עם עוד עיבוד קולנועי למשחק מחשב מצליח? רוב הזמן התוצאה היא בין גרועה לדלוחה, אבל זה תמיד מרגיש כמו עונש על פשע שפשוט שכחו להודיע לקהל על ביצועו. לא ממש בטוח שעוד כמה מאות מיליונים ממכירות כרטיסים לקולנוע, הם מה שיעשו את ההבדל עבור חברת יוביסופט שכבר מכרה בעשור האחרון עשרות מיליוני עותקים של סדרת משחקי המחשב והקונסולות הבלתי נגמרת ״Assassin's Creed״. ובכל זאת, הנה מגיע הסרט ״אמונת המתנקש״, מופתעים?

» "לה פה, לא שם": יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים» עלייתו ועלייתו של מייקל פסבנדר»"הנוסעים": אדם וחווה בחלל» על השנה הבידיונית של הקולנוע התיעודי » כל הסרטים הגדולים של 2017» "אנשים שהם לא אני": דור מזוין» אוסקר 2017

הבעיה הראשונה עמה נאלצו המעבדים להתמודד היא הזהות האתנית של גיבור הסדרה הראשון, שאת סיפורו בחרו להביא למסך. משחקי המחשב, המתקיימים בהיסטוריה אלטרנטיבית בה אגודה סודית של מתנקשים עשויים ללא חת נאבקת בטמפלרים, החליפו גיבורים מדי פעם ויצרו דמויות שמגיעות מתקופות מהפכניות באיטליה, צרפת וכמובן ארצות הברית. אבל המתנקש הראשון בסדרה הוא אלטאיר איבן לא-אחאד, שפעל בירושלים בתקופת הצלבנים כחלק ממסדר שנקרא חשישאנים. לא בדיוק השמות והזהויות מהם עשויים להיטים הוליוודיים בתקופה זאת ככל הנראה, מה שהוביל להחלטה לברוא מתנקש חדש בעל זהות ספרדית - אגילאר דה נרחה.

אגילאר (מייקל פאסבנדר) מושבע בראשית הסרט אל מסדר המתנקשים, ומבטיח להקריב את חייו אם צריך למען הגנה על ״תפוח גן העדן״, וגם תמיד לחבוש קפוצ׳ון, כי זה הכי מגניב. הטמפלרים, אויביהם של המתנקשים מאז ומעולם, מאמינים כי אותו חפץ מכיל סוד שיאפשר להם למגר את הרצון החופשי בעולם ולהשכין את שלטונם. כל זה קורה בשלהי המאה ה-15 ובמקום להתמקד בתקופה ובעולם המיתולוגי שנברא בה, שאינו מקורי במיוחד אך לפחות מעניין, הסרט קופץ קדימה פעמיים. ראשית אל אמצע שנות השמונים, שם נער רואה דברים ששום אדם בשום גיל לא אמור לראות, ואז אל שנת 2016 אלטרנטיבית בה הנער הפך לגבר בשם קאלן לינץ׳ (שוב פאסבנדר).

לאחר שנכלא ואף נידון למוות באשמת רצח שלא מספרים לנו עליו יותר מדי, מוצא עצמו לינץ׳ במתקן ניסוי המנוהל בידי מדענית קרת רוח (מריון קוטיאר) ואביה (ג׳רמי איירונס). השניים חברים במסדר הטמפלרים, שגם אחרי יותר מ-500 שנה עדיין לא הניח את ידיו על אותו תפוח גן עדן נכסף, והם מאמינים כי לינץ׳ הוא המפתח. בעזרת מכונה החודרת לזכרונות הגנטיים שלו (או משהו כזה), גיבורנו מגלה שהוא צאצא של אותו אגילאר בעל הברדס. החוויה המחודשת של האיש האחרון שראה את תפוח גן העדן אמורה לפתור את התעלומה עבור שוביו, אבל גם מתחילה להעניק לו את היכולות המיוחדות של המתנקש הקטלני.

משחק מחשב צריך להישאר במחשב. "אמונת המתנקש" - טריילר:

התסריט המגושם מחביא את הסצנות המעניינות של ספרד מודל 1492 (כולל רגע מצחיק שלא בכוונה הקשור להיסטוריה אמיתית שנעשתה באותה השנה), בתוך סיפור מדע-בדיוני נדוש במאה ה-21. כתבו אותו שלושה: ביל קולג׳ ואדם קופר (״אקסודוס: אלים ומלכים״, ״סאגת מפוצלים: נאמנים״), ומייקל לסלי, המעניין מביניהם. לסלי הוא אחת מבין כמה חוליות המקשרות את ״אמונת המתנקש״ לסרט אחר שהוא מעין אח חורג שלו - ״מקבת׳״ גרסת 2015. גם בו כיכבו פאסבנדר וקוטיאר, שאמרו משפטים מלאי פאתוס על רקע קרבות חרב כמצופה מעיבוד קולנועי כושל לשייקספיר, וגם אותו ביים ג׳סטין קורזל וצילם אדם ארקפאו. היה רגע שבו ״מקבת׳״ כמעט והופץ בבתי הקולנוע בישראל, בזכות הילת כוכביו והתחרות הרשמית בפסטיבל קאן. אבל כנראה שאחרי הצפייה בו, הוחלט כי יש דרכים פחות אכזריות להרדים את צופי הקולנוע, והסרט נגנז. אבל איך הגיעו במאי, תסריטאי, צלם, ושני כוכבים משייקספיר ליוביסופט?

מסביר את העלילה שוב ושוב עד שהצופה הישן באולם  יבין. "אמונת המתנקש"
יח"צ

התשובה הקצרה היא מייקל פאסבנדר, שנבחר על-ידי החברה להוביל את הגרסה הקולנועית של המותג שלה, והביא עמו את רוב הצוות של ״מקבת׳״. מאוחר יותר נודע כי הכוכב, שגם נכנס כמפיק שותף, התערב בתסריט ובעריכה, מה שכנראה לא עבד לטובת הסרט. בנוסף, אפשר לקטלג את ״אמונת המתנקש״ כניסיון מצד חברת ענק לבחור במאי בעל נטיות אמנותיות יותר מאשר מסחריות, כפי שקרה עם ״וורקראפט: ההתחלה״. אך בעוד דאנקן ג׳ונס נבלע במכונה שיצרה את ״וורקראפט״ וייחודו אבד, מגע ידו של קורזל דווקא מורגש - לרעה. מה שהיה יכול להיות עיבוד מלהיב ועתיר אקשן וירטואוזי לסדרת משחקים שכולה התגנבויות והתנקשויות, הופך תחת הבימוי הכבד ומלא החשיבות העצמית של קורזל לשעתיים שמתוכן אחוז הרגעים המוצלחים הוא זניח.

ראשית, מישהו חייב ליידע את הבמאי כי קיימים עוד צבעים בעולם מלבד חום וכחול. העולם העתיק צבוע בצבעי אדמה, בעוד סיפור המסגרת המתרחש רובו במעבדה כולו תכלכל, כנראה כי היוצרים לא סמכו על הצופים שיבדילו בין חובשי ברדסים דוברי ספרדית לבין אסירים במתקן כליאה הייטקיסטי. יש אפילו נשר ממוחשב בקטע רע שלוקח אותנו לסיור אווירי בספרד של פעם בכל שמכונת הזכרונות נכנסת לפעולה, המיועד כנראה עבור הצופה האחרון באולם שלא הבין באיזה אחד מקווי הזמן נמצא הסרט. מצד שני, לסייע לקהל להבין מי נגד מי בעזרת עריכה קוהרנטית של סצנות הפעולה, הסיבה היחידה לצפות בסרט מסוג זה, היה כנראה יותר מדי בשביל היוצרים. לכך יש להוסיף שורה של שחקני ענק כמו ברנדן גליסון ושרלוט רמפלינג שמתבזבזים על במאי שההוראה היחידה והאחידה שלו לכל הצוות הייתה כנראה: ״יותר עצוּר! ורציני! וגם קצת עצובי״. ייתכן גם שזו בערך ההרגשה עימה תסיימו את הצפייה בסרט התפל והיומרני הזה.

"אמונת המתנקש" - איפה ומתי לראות?

כתבות שאולי פספסתם

*#