"מסיבת השנה": המשרד שלכם יותר מצחיק

הקומדיה החדשה בכיכובם של ג'ייסון בייטמן וג'ניפר אניסטון מנסה לירות לכל הכיוונים, אבל עושה את זה בנוסחה מתמטית שנועדה לא לפגוע באף אחד. התוצאה פשוט לא מצחיקה מספיק

אורון שמיר, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מסיבת השנה
יותר מדי פוליטקלי-קורקט, פחות מדי בדיחות. "מסיבת השנה"צילום: \ Glen Wilson
אורון שמיר, עכבר העיר

הגיעה התקופה בשנה שעושה כאב ראש למפיצי הסרטים בישראל - חג המולד. בארצות הברית זאת כבר מסורת ארוכת שנים לשחרר לצד סרטי האוסקר הכבדים גם איזו קומדיה קלילה או שתיים, המתרחשות בו ולוכדות את רוח החג (אשתקד זה היה ״הלילה שלפני״, לדוגמה). כדי להבהיר זאת לקהל היעד שלהם, הסרטים הללו בדרך כלל מתהדרים במילה ״כריסמס״ כבר בכותרת, כדי שחלילה לא יפוספסו. אלא שבישראל המילה היא כמו קריפטונייט עבור המפיצים, אולי כי הם חושבים שתרחיק קהל שיסלוד ממנה. כך הפך הסרט הרומני ״Tuesday, After Christmas״ ל״יום שלישי אחרי החגים״, בעוד ״Merry Christmas״ הצרפתי נהיה ל״חג שמח״. כמובן שזה קורה גם לסרטים אמריקאים, כפי שמזכירה הקומדיה החדשה שעשתה עלייה וזכתה לגיור - ״Office Christmas Party״, או ״מסיבת השנה״ כפי שתכירו אותה בקופות הכרטיסים. אבל באופן די מדהים ההשמטה של הולדת ישו מהשם העברי של הסרט די תואמת את רוחה של הקומדיה, המתארת בין היתר מאמץ כל-אמריקאי להיות בסדר גם עם שאר החגים הדתיים המתרחשים בסמוך.

» כל המועמדים לגלובוס הזהב» "לה לה לנד": מאוהב בעצמו» "להילחם על זה": 50 גוונים של קלישאה» "החטאים": הסרט הכי לא ישראלי שיש» דורון תבורי: "הנרטיב הישראלי בנוי על שקר"» "בעלי ברית": זוהר מזויף

מהעלילה קצת קשה לנקות את חג המולד, משום שזוהי התקופה בה מתרחש הסרט. בשיקגו המושלגת, חברת הייטק בשם ״זינוטק״ מתכוננת לעוד מסיבה יבשושית כנהוג במקומות העבודה, לציון בואם של החג הנוצרי בפרט ונספחים חגיגיים כמו חנוכה בכלל. ג׳וש (ג׳ייסון בייטמן) בדיוק חתם על הסכם גירושין עם אשתו, שהותירה אותו נטול ביטחון כלכלי, והוא מקווה להתנחם בעבודה שלו. במשרד מצפות לו האקרית סקסית (אוליביה מאן) שזוממת עליו כבר מזמן למרות שהם קולגות, משטרת השמרנות של המשרד ושמה מארי (קייט מקינון), ופחות או יותר כל טיפוס מכל קומדיה משרדית שאי פעם ראיתם. הבוס (טי.ג׳יי. מילר) הוא בן עשירים שירש את החברה מאביו ולא מסוגל לנהל אפילו שיחה, כך שאין זה פלא שכאשר אחותו המוצלחת (ג׳ניפר אניסטון) באה לבקר, היא מאיימת לסגור את הסניף או לפטר כמחצית מן העובדים. דווקא ג׳וש מצליח להשיג ממנה הארכה בת יומיים לחשוב על תוכנית פעולה, ונדמה כאילו הכל תלוי בעסקת ענק עם נציג משקיעים (קורטני בי. ואנס). התוכנית הנבחרת היא לארגן את מסיבת השנה שתותיר עליו רושם עז, אבל העניינים יוצאים משליטה עוד לפני שתספיקו להיזכר מאיפה מוכר לכם הנציג הזה (התשובה היא שהוא זכה באמי על תפקידו כג׳וני קוקרן בסדרה ״אמריקה נגד או.ג׳יי. סימפסון״).

מסיבת השנה
אם בסוף עלילה מופרכת לא מסתתר פאנץ', אז לשם מה התכנסנו? "מסיבת השנה"צילום: \ Glen Wilson

המשחק ״זהה את השחקן״ ממשיך לאורך כל הסרט, שזורק עוד ועוד דמויות אל הקלחת העלילתית ללא הרף. מתוכם שווה לציין את הקומיקאי הצעקני רוב קורדרי (״חדשות בהפרעה״) בתפקיד הרגיל של הגברבר גס הרוח, את ונסה באייר הנהדרת (״אסון מהלך״) בתור האמא של המשרד שרק רוצה קצת אינטימיות, את אבי לי הבלתי נשכחת (״דוגמניות ושדים״) בתור יצאנית ואת ג׳יליאן בל הקורעת (״רחוב ג׳אמפ 22״) כסרסורית שלה. מבין הכוכבים שהוזכרו לעיל ואמורים להוביל, בייטמן ממשיך עם רצף ההופעות הכבויות שלו, ואניסטון יוצאת מגדרה כדי להשתחרר מן הטייפקאסט שלה, אבל בסוף מגלמת פחות או יותר את הדמות היחידה שהיא יודעת. מילר ממשיך לא לספק סיבות להבנה מדוע הוא מופיע על מסכים, בעוד מקינון מזכירה כי בסיום 2016 צריך להיבנות פסל בדמותה – היא זרחה ב״מכסחות השדים״ ושיפרה פלאים את ״מאסטר מיינדס״, תרמה את קולה לתפקידי דיבוב שונים (״אנגרי בירדס״, ״מוצאים את דורי״) וכמובן הפליאה לגלם כמעט מדי שבוע את הדמות הקבועה של הילארי קלינטון בתוכנית המערכונים הוותיקה ״Saturday Night Live״, שאף זיכתה גם אותה בפרס האמי.

"מסיבת השנה" - טריילר:

אגב, הסרט לא רק מכיל כמה וכמה משתתפים מ-SNL, אלא גם מזכיר בסגנונו מערכון מורחב מבית היוצר החתרני-אך-שמרני. לכאורה מדובר במקרה של סאטירה תאגידית-משרדית הפוגשת את הקומדיות המטורפות של שנות האלפיים-עשרה נוסח ״ההנגאובר״ ושות׳. אך למעשה, תובנות חדות יותר על החיים בקיוביקל תוכלו למצוא אצלכם בעבודה, וכנראה שהייתם עדים למסיבות מופרעות יותר מבחינת הרס סביבתי בגן הילדים. מה שנותר בסיום היא תהלוכת פוליטיקלי קורקט שלא הייתה מביישת ארגון צדקה. יש בסרט ייצוג לכל גזע שרק תרצו - גבר אפרו-אמריקאי, גבר מזרח אסיאתי, גבר מרכז אסיאתי, אישה אפרו-אמריקאית גדולת גוף, וכן הלאה. אך כיוון שיש רק אחד מכל סוג, השוני שלהם רק מבליט עד כמה הם קיימים לשם הייצוג בלבד. היתרון הכמעט בודד הוא היעדר בדיחות גזעניות, אבל בכל פעם שמתחשק לסרט להתענג על גופן של השחקניות מיד מגיעה מכה על היד מצד איזו דמות נשית שתלטנית שאמורה להכשיר את השרץ. כי ככה זה עם תקינות פוליטית - הרבה יותר מעייף מאשר משעשע.

מסיבת השנה
תמהיל של כל סרטי המסיבות שאי-פעם ראיתם. "מסיבת השנה" צילום: \ Glen Wilson

ניכר שגם הסרט עצמו כאילו עובד לפי איזו רשימת מכולת - קצת בדיחות פלוצים, בליל של רפרנסים קולנועיים או תרבותיים, מעט גברים אינפנטילים ונשים אמהיות, טיפה רומנטיקה או סתם חרמנות, וחופן רגעי מוסר השכל מסוגים שונים. מדהים לגלות שעל קומדיה כה נוסחתית חתומים לא פחות משישה תסריטאים, וגם שני במאים - וויל ספק וג׳וש גורדון, שביימו את אניסטון ובייטמן ב״אהבה בהחלפה״, עוד קומדיה שלא תיזכר בדברי הימים של הקולנוע. זאת משום שבעולם שבו קומדיות יכולות להיות באמת מופרעות, ואפילו ליצור הזדהות רגשית ומהלכים דרמטיים נאים, מה שיש ל״מסיבת השנה״ להציע פשוט אינו מספיק. הישארו עד אמצע הקרדיטים, שבמהלכם מוקרנים פספוסים או אלתורים של השחקנים, שמצליחים להצחיק לא פחות מהסרט עצמו.

"מסיבת השנה" - איפה ומתי לראות?

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ