"הכל שבור ורוקד": הבמאי שרוצה להיות אסי דיין

סרטו השני של נוני גפן עוסק בהלם קרב מזווית מופרעת במיוחד ומציג את דודו טסה במלוא תפארתו, אבל בעיקר מנסה (ונכשל) להיות סרט של אסי דיין. הוא מצליח להיות "סרט של נוני גפן", וזה הישג בפני עצמו

אורון שמיר, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הכל שבור ורוקד
שם הסרט תופס במדויק את מצב הגיבורים. "הכל שבור ורוקד"צילום: טולי חן
אורון שמיר, עכבר העיר

אחד השמות הראשונים שמהבהבים בכותרות הפתיחה של ״הכל שבור ורוקד״ הוא זה של אסי דיין ז״ל, למרות שהיה רק עורך תסריט. זהו לא בדיוק המקצוע הנפוץ ביותר להבלטה בקרדיטים, אבל נדמה כי יוצר הסרט, נוני גפן, מעוניין לא רק להתגאות בעבודה עם דיין לפני שהלך לעולמו, אלא גם דורש השוואה בין השניים. סרטו מבקש להתכתב עם העולם הכאוטי-אבסורדי של הקולנוע של אסי דיין, בדגש על ״החיים על פי אגפא״, כולל אווירת הנכאים והשימוש בשחור-לבן בשוטים שמציגים את תל אביב במלוא תפארתה המטונפת. לכן, בניגוד לכותרת של יצירת הביכורים זוכת הפרסים של גפן, ״לא בתל אביב״, סרטו השני כבמאי-כותב-כוכב מתמקד בתל-אביביות על כל גווניה.

» אוסקר 2017 - כל הזוכים
» "טריינספוטינג 2": כמו להציץ במראה
» "טוני ארדמן": לראות ולרוץ לחבק את אבא
» מדור סרטים בעכבר העיר
» לכל ביקורות הקולנוע

הכל שבור ורוקד
מתישהו באמצע הסרט העלילה מקבלת תפנית לצד המחורפן. "הכל שבור ורוקד"צילום: טולי חן

גם שמו של הסרט הנוכחי הולם אותו בהחלט, וזאת הזדמנות לגילוי נאות: קראתי גרסה מוקדמת של התסריט, עוד כשנקרא ״למה פיל״. אבל ״הכל שבור ורוקד״ מתאים לו יותר - זהו גם תיאור אסתטי מדויק של חווית הצפייה בסרט, וגם של המציאות אותה חווה הגיבור. מדובר בחייל ששמו כשם היוצר, הנשלח לעזה וחוזר משם עם הלם קרב. הוריו (גילת אנקורי ומכרם חורי) לא יודעים כיצד להיטיב עם בנם הכלוא בגופו, חבריו (דודו טסה וקובי פרג׳) מציעים שישוב לגור עימם בתל אביב, וגם המטפל (יוסי מרשק) בעד. הקשר הראשוני עם תודעתו של נוני נעשה דרך סיפורים על דודו אמנון, על שמו הוא קרוי, שהיה מוזיקאי. פה הסרט מתחרפן באמת - נוני מתחיל להאמין שהוא אמנון, בורא לעצמו דמות של רוקסטאר מלא ביטחון, למרות שהוא עדיין מתעורר בלילה בצרחות ומרטיב במיטה. הוא גם לא יודע לשיר או לנגן, ומי שעוזר לו לחיות את האשליה הם חבריו, באופן שמתחיל לתסכל אותם כשאמנון הופך לתופעה מצליחה ורוכש לעצמו קהל אוהדים.

המתוסכל הראשי הוא רותם, חברו הטוב של הגיבור בגילומו הכובש ולכאורה חסר המאמץ של דודו טסה. כשנוני/אמנון הופך לאטום מכדי להתחבר אליו, ההזדהות הרגשית נעה במכוון אל רותם, מוזיקאי במאבק תמידי להכרה שפתאום מנגן כינור שני לתופעה ושמה אמנון. האם אמנון מצליח בתל אביב באופן אירוני? תשובה לכך ניתנת בדיאלוג המפתח להבנת הסרט כולו, שמגיע די סמוך לפתיחה. זה קורה כשרותם מנסה להסביר לנוני מה הוא כל-כך אוהב בפאב בו הם נמצאים, ומשתמש בביטוי ״יש פה קטע״. בהמשך, אמנון מצליח לפרוץ לשוק המוזיקה בדיוק מפני ש״יש לו קטע״. אף אחד לא באמת חושב שהוא טוב, מה שמפריע לרותם שאמנם מנסה בעצמו להצליח בתחום, אבל יעשה הכל בשביל חברו המחלים. הביטחון העצמי של אמנון והטירוף המוזר שלו, גם בטריטוריות רומנטיות, מתעלים מעל העובדה שהוא רק הצגה. יחד עם העובדה שאמנון רק מבצע גרסאות כיסוי לשירים שרובם להיטים או קלאסיקות, אפשר לומר שהסרט מבקר את תרבות הריאליטי והמלכת המלכים בחברה העכשווית, פותר אותה כריקנית ותוהה על ההבדלים בין כישרון להצלחה.

מצליח להיות מזוהה כבר בסרטו השני. "הכל שבור ורוקד" - טריילר:

עם זאת, יש כאן משחק כפול ומכופל - הרי גם הסרט עצמו הולך על כיוון דומה, והוא קודם סרט עם קטע. מה שמתחיל בצורה כמעט סולידית ולגמרי רלוונטיות למציאות הישראלית, כולל בנייה איטית ובוטחת של הדרמה והדמויות, נשבר לרסיסים יחד עם הגיבור ומתפזר לכל הכיוונים. התוצאה היא יצירה בעלת רגעים מבריקים ורגעים צורמים במכוון, דמויות שנעות בין עומק ורדידות, ואסתטיקה מודגשת ומוחצנת, שבין היתר אחראי עליה הצלם המוכשר זיו ברקוביץ׳. בסופו של דבר זה לא סרט אסי-דייני, זה סרט של נוני גפן, עם היגיון פנימי שיכול להיות מובן בעיקר ליוצר שלו, שלא רק מגלם את התפקיד הראשי אלא גם קרא לדמות על שמו, עם כל המשתמע מכך. להגיע למצב שבו יש דבר כזה ״סרט של נוני גפן״ כבר ביצירה השנייה זה מרשים למדי, ולהצליח להנגיש אותו לקהל על אף מוזרתו זה כבר בגדר הישג.

הכל שבור ורוקד
אמירה על תרבות הריאלטי והמלכים לרגע. "הכל שבור ורוקד"צילום: טולי חן

"הכל שבור ורוקד" - איפה ומתי לראות?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ