"אינרציה": כשסיוט הופך לחלום

סרט הביכורים של עידן חגואל הוא חלק מהטרנד המבורך של סרטים ישראלים עצמאיים, ככזה ניתן למחול לו על כל חטאיו וליהנות מהצלחה של עוד במאי צעיר שבוודאי ימשיך כעת אל סרטו השני

איתן לשם, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אינרציה
הדבר החשוב ביותר בסרט הראשון הוא הסרט השני. "אינרציה"צילום: עידן ששון
איתן לשם, עכבר העיר

יש משהו כמעט סמלי בעובדה שסרט הביכורים של עידן חגואל הגיע למסכים במקביל לבכורה של "הכל שבור ורוקד" של נוני גפן. גפן היה חלוץ  טרנד "קולנוע הגרילה" עם סרטו "לא בתל אביב". העובדה שסרט במימון עצמאי לחלוטין הצליח להגיע לתקשורת הממוסדת ולמשוך כמות לא מבוטלת של באזז וצופים אליו - במציאות בה לא ניתן לעשות סרט ישראלי בלי תמיכת קרן - היא מהפכה, לא פחות. מאז סרט הבכורה של גפן, הבד התמלא ביצירות בהפקה עצמאית שהוכיחו שיש מקום בקולנוע הישראלי לסרטים איכותיים מצד אחד ומסחריים לחלוטין מצד שני. טרנד הסרטים בהפקה עצמאית יגיע לשיא השנה עם "הגוף זוכר" של אמרי מטלון בכיכובה של שירה האס ההוליוודית (מככבת ב"אשתו של שומר גם החיות" עם ג'סיקה צ'סטיין), וגם כמובן ב"אינרציה" שהגיע השבוע לסינמטקים ברחבי הארץ. 

» אוסקר 2017 - כל הזוכים
» "טריינספוטינג 2": כמו להציץ במראה
» "טוני ארדמן": לראות ולרוץ לחבק את אבא
» מדור סרטים בעכבר העיר
» לכל ביקורות הקולנוע
» "הכל שבור ורוקד": מוזר עם קטע

עלילת הסרט עוקבת אחרי מירה (אילנית בן יעקב) שמתעוררת יום אחד מסיוט בו רצחה את בעלה אל מציאות בה בעלה נעדר לחלוטין. אחרי שעושה את המתבקש כדי למצוא אותו, כולל מודעות ותלונה במשטרה, היא משלימה עם האינרציה של החיים ומתרגלת אל המציאות בלעדיו. לאט לאט מתערבב הסיוט עם נתונים פיזיים בביתה שמעלים את חשדה שאולי אכן רצחה אותו, עד לכדי השתלטות מוחלטת על ההווה והשלמה עם מותו של האיש שלא כל כך אהבה. אם יש דבר בולט בכל פריים חיצוני של הסרט הוא שחיפה היא העיר היפה ביותר בארץ מבעד לעדשת המצלמה, ולו רק לא מבעד לענני האמוניה. מירה נוסעת בכל כלי תחבורה שיש לעיר הנמל להציע (רכבל, מטרונית, מכונית, רכבת ואפילו צופה על הים וספינות הפאר שבנמל), הכל כדי להבהיר לחיים יש אינרציה משלהם, ומה שהיה אתמול סיוט, הופך לחלום של היום.

הסרט מגיע לקהל הישראלי אחרי הסיבוב המתבקש בפסטיבלים בינלאומיים, כולל בפסטיבל ברלין. אם כך הוא מתהדר במעין "חותמת איכות" שכה נחוצה לסרטים קטנים מסוג זה, כאלה שלא יכולים לספק עלילה מפוצצת או כוכבי על מושכי קהל. ובכן, כך גם יש לשפוט את הסרט כשבאים לחוות עליו דעה, ולהתחשב באופי עשייתו. הניצחון של חגואל הוא בעצם הפקת הסרט וקביעת יתד בקולנוע הישראלי - עם צורת מחשבה מיוחדת ויכולת לספר סיפור (מוזר ככל שיהיה) באופן שגורם לך לא לעזוב את המתרחש על המסך לרגע אחד.  בן יעקב מפגינה מופת של משחק ניואנסי ומוחמד בכרי מוכיח שבג'נין ישראל איבדה לא רק לוחמים אמיצים אלא גם שחקן מחונן, בעל קלוז אפ נדיר במגנטיות שלו. הסרט מנסה להראות, בעזרת שלד ספינה וסיפורי אקטואליה מעוררי תדהמה, שלמציאות יש את הדרך שלה לשטוף את ההווה ולשים אותו בעברו כשהו מתקדם באיטיות אל העתיד. זאת מסקנה מעניינת בפני עצמה אבל איטיות הזמן מופיעה פה גם על המסך במלוא עוזה, עד שמרגישה לפעמים מאולצת.

פסטיבל ברלין אינרציה
השחקנים המצוינים מחפים על איטיות עלילתית מסוימת. אילנית בן יעקב, "אינרציה"צילום: יח"צ

וזאת הנקודה החלשה ביותר של הסרט - סרט שנעשה במימון עצמאי ובניגוד לכל מה שממסדי, לא יכול להרשות לעצמו ליפול לאותן מלכודות שכמעט מוטטו את הקולנוע הישראלי בעברו. האיטיות בהתנהלות בכל סצנה (ואין מדובר על השתהות בפריימים מדויקים), יכולה להוציא כל צופה, מגויס ככל שיהיה, מהרצף הרגשי שעלילה כזאת ראויה לו. גם הדיאלוגים הופכים לעיתים ללא ממש אמינים, עוד מחלה ידוע של הקולנוע ההוא. חגואל מצליח להתגבר על כל אלה בעזרת שחקנים מעולים, סיפור מוזר שמגרה את הדמיון ובימוי מלא יצירתיות, כזאת שהופכת את דפקט החסכנות לאפקט ביצירה. אבל את כל אלה ישפר בוודאי הבמאי הצעיר בסרטו הבא, והרי כל משמעותו של סרט גרילה בכורי הוא האפשרות להפוך באינרציה לסרט השני, וממנו לשלישי וכך הלאה. אם לשפוט לפי ההצלחה של גפן גם חגואל יחזור לחיינו בסרט נוסף בקרוב, הפעם עם קצת יותר כסף ותוצאה מגובשת הרבה יותר.  עכשיו נותר לחשוב על כמות הבמאים שהתעשייה איבדה כי לא מצאו מימון בעצמם לסרטיהם.  

"אינרציה" - איפה ומתי לראות?

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ