"תברח": "פגוש את ההורים" גרסת הפחד

סרט האימה החדש הוא בעצם ביקורת חברתית נוקבת על הגזענות האמריקאית. הגדולה שלו היא שהוא בעת ובעונה אחת צפוי ומפתיע לחלוטין, וגם שאליסון וויליאמס ("בנות") מופיעה בו

אורון שמיר, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תברח
בעת ובעונה אחת בדיוק מה שאתם מדמיינים, אבל גם אופרה אחרת לגמרי. "תברח"צילום: יח"צ
אורון שמיר, עכבר העיר

אחרי עונת אוסקר עמוסה בסרטים שעסקו לא מעט ביחסי שחורים ולבנים בארצות הברית, בדגש על גזענות, נדמה היה שכבר אי אפשר לחדש בנושא. גם בכל הקשור לסרטי מתח ואימה, נראה שקשה לדבר על בשורות, באקלים שבו נדמה שהכל כבר נראה על המסכים. אבל הנה מגיע סרט שהצליח בשתי המשימות הבלתי אפשריות יחד, צבר הייפ והפך להצלחה יוצאת דופן בקופות הכרטיסים - כ-170 מיליון דולר הכנסות לסרט שתקציבו הוא פחות מחמישה מיליון דולר. וזאת אגב, במולדתו בלבד. ההצלחה לא חמקה מעיני שאר העולם, וכעת מגיע הסרט המאוד אמריקאי הזה לנסות את מזלו גם מול הקהל הישראלי.

» "מלחמת 90 הדקות": הרבה אווירה, מעט סרט
» "מלחמת העולם Z": יש בראד פיט חדש
» איימי שומר לא שומרת על הכוס שלה
» סרטי הספורט הטובים בהיסטוריה
» "היפה והחיה" נכנס למועדון המיליארדרים

בעברית הוא נקרא "תברח", מה שמרמז על כך שלשון הציווי נכחדה כנראה, ובמקור נקרא "Get Out". אחרי פרולוג מבשר רעות מתחילה העלילה הראשית, העוקבת אחר כריס (דניאל קלויה) ורוז (אליסון וויליאמס), זוג המצוי לפני הרגע הקריטי של לפגוש את ההורים. הבחור האפרו-אמריקאי מבקש לדעת האם הוריה של זוגתו מודעים לצבע עורו, והיא מרגיעה וטוענת שהם היו מצביעים לאובמה לכהונה נוספת אם זה היה אפשרי. בהמשך היא פועלת שוב ושוב כמו אישה לבנה המרגישה כי הסביבה עלולה להפלות לרעה את בן זוגה השחור, עד שהם מגיעים לבית ההורים (בראדלי וויטפורד וקתרין קינר), שם מתגלה בדיוק יחסה של המשפחה אל הגיבור.

בשלב זה הסרט מתנהל עדיין, לפחות לכאורה, בטריטוריות המוכרות של סרטי אימה מהשנים האחרונות, שכן בדרכם לבית ההורים קורה אירוע שיבשר גם הוא על הבאות. בהגיעם ליעד הכל נראה שליו מכדי לא להסתיר סודות אפלים. אז מתחיל המשחק התמידי בין הסרט לקהל בנוגע לציפיות ומימושן, מה שמקביל לסיטואציה המרכזית בעלילה - גבר אפרו-אמריקאי בבית האמיד והמבודד של זוגתו הלבנה, המבטא את חששותיו רק כדי לראות אותם הופכים למציאות. "תברח" הוא בעת ובעונה אחת בדיוק מה שאתם מדמיינים, אבל זוהי גם אופרה אחרת לגמרי - דרמה חברתית במסווה של סרט אימה, ויצירה המשתמשת בקונבנציות ז'אנריות כדי להציג סיפור ומסרים באופן שנע בין המאיים לקומי.

מנפץ כל קלישאה גזענית אפשרית. "תברח" - לצפייה בטריילר:

תברח
כדאי פשוט לראות בקולנוע. "תברח"צילום: יח"צ

כאן שווה להזכיר כי הבמאי והתסריטאי הוא ג׳ורדן פיל, היוצר-כוכב של תכנית הטלוויזיה "Key & Peele" המערכונית והמופרעת. למרות שזאת הפעם הראשונה שבה הוא לוקח לעצמו קרדיט על בימוי, ברור מהשנייה הראשונה מה הוא רוצה לעשות ואיך הוא מתכוון להשיג את זה. אפשר לצפות בסרט כמותחן אימה בלבד, שבו פגישה עם ההורים של בת הזוג, סיטואציה לא נעימה מטבעה, הופכת לסיוט מתמשך דווקא כשהם מנסים להתחבב. ככזה, יש בסרט רגעים מבהילים או מגעילים, אבל העיקר הוא ביצירת אפקט פסיכולוגי מצטבר בסגנון "תינוקה של רוזמרי" - ברור שכולם מעמידים פנים, אבל לא ברור מה הם באמת מסתירים. בזכות הניסיון הקומי של פיל יש כאן תפקיד מפתח להומור, והשליטה של הבמאי בטונים ובגוונים של הסרט מסייעת לעבור בין מצבי תודעה שונים, ובסופו של דבר חושפת את טבעו האמיתי שמבליט אותו מעל מכל היתר.

"תברח" פשוט הופך את כל הקלישאות הגזעניות שמאכלסות אותו על פיהן. האנשים הלבנים בסרט מתייחסים אל כריס כל כך כרגיל עד שזה נראה מלאכותי. בשיחות עמו הם מדגישים מיתוסים כמו עליונות אתלטית מסוימת של אפרו-אמריקאים או חשים צורך לציין שדווקא יש להם חברים כהי עור. כיוון שפיל הינו אפרו-אמריקאי, הוא מרשה לעצמו לא רק להציג את הגזענות הלבנה מטעמים של אפליה מתקנת, אלא גם כסוג של גזענות הפוכה - של שחורים כלפי עצמם ואפילו כלפי המדכאים שלהם. ההתמודדות של כריס עם מצבים מסוג זה במשך כל חייו הפכה אותו לאדיש, ולבסוף האדישות הזו גובלת בהתנשאות. כדי לאזן, הסרט לוקח לקיצוניות את האמירה שלפיה לבנים היו רוצים את כל ה"מתנות" המיוחסות לשחורים, רק בלי החסרונות של האפליה. זה אפילו יותר מבריק ממה שזה נשמע, אבל בניגוד לטריילרים של היום, לא שווה לגלות ולהרוס, וכדאי פשוט לסיים בהמלצה לחוות את הסרט באולם הקולנוע.

"תברח" - איפה ומתי לראות?

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ