"כוכב הקופים: המלחמה": סיום עגום לטרילוגיה דועכת - ביקורת סרטים - הארץ

"כוכב הקופים: המלחמה": סיום עגום לטרילוגיה דועכת

הסרט השלישי בטרילוגיית "כוכב הקופים" אמור היה להיות השיא של סדרת הפריקוולים, אבל בפועל הציג קלילות כפויה, יומרנות מורגשת ותסריט גחמתי

אורון שמיר, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
וודי הרלסון, כוכב הקופים: המלחמה
אורון שמיר, עכבר העיר

עוד שלוש שנים עברו והנה מגיע עוד סרט חדש, שלישי במספר, במותג המחודש של ״כוכב הקופים״. טרילוגיית הפריקוולים, שאמורים להוות חוט מקשר לסרטים המקוריים מלפני חצי מאה או לגרסת שנות ה-2000 של טים ברטון, התחייבה והתיימרה להגיע לשיא בפרק הנוכחי. בפועל, ״כוכב הקופים: המלחמה״ הוא החלש מבין השלושה, שמוכיח כי הסדרה נמצאת בדעיכה מתמדת.

» "זוג יונים": סקסי כמו נייר זכוכית
» כל הפרטים על "וונדר וומן 2"
» "להציל את נטע": השיא של ניר ברגמן
» כריסטופר נולאן הרס את הקולנוע
» "בייבי דרייבר": מזיע ממאמץ

רגע לפני סצנת קרב מרשימה בפתיחת הסרט, כתוביות מזכירות לקהל את נקודת המוצא: כדור הארץ מדולל מאוד מאנשים, עקב מגפה בשם ״שפעת הקופים״ שהורגת בני אדם אבל הופכת את קופי האדם לחכמים יותר. שארית האנושות היא מיליציה צבאית המונהגת בידי קולונל צמא דם (וודי הרלסון), המבקש לחסל את מנהיג הקופים, סיזר (אנדי סרקיס). אלא שסיזר ובני בריתו מסתתרים ביערות במחנה שנחשף לאחר מאמצים רבים בידי חוליית גישוש של צבא האדם. הקופים מציעים מנחת פיוס ושלום, והאנשים מגיבים בהרג ממוקד שמלבה את זעמו של סיזר היוצא לנקום.

מצד אחד, אפשר להעריך את הסרט על מה שנראה, לפחות במבט ראשון, כמו אומץ קונספטואלי. מבין שלושת הפרקים, יש בו הכי הרבה דקות של יצירי מחשב המחזיקים לבדם את הסצנה והמסך, ללא צורך בדמויות בשר ודם. מה גם שרוב הקופים משוחחים ביניהם בנהמות, פנטומימה, או שפת הסימנים ולא זקוקים ליותר בכדי לעניין. כל זה מגובה בעבודת אפקטים שהולכת ומשתבחת מסרט לסרט מבחינת הקירבה לייצוג מציאות. מצד אחר, בכל התחומים האחרים האיכות והמורכבות רק הולכות ופוחתות.

"כוכב הקופים: המלחמה" - צפו בטריילר:

אם בפרק הראשון נוצרו היפוכים מעניינים על מהו אנושי ומה חייתי, בסרט השני כבר הייתה קיימת מחנאות, אבל טובים ורעים היו בשני הצדדים. הפעם המצב דיכוטומי: תכונות כמו בינה, חמלה וכבוד הן מנת חלקם של הקופים, ורוב הסרט שלהם בלבד. בני האדם, לעומת זאת, הם עדר של פחדנים עם רובים, מונהגים בידי פסיכופט נטול רחמים, מהסוג שמנהל כרגע כמה מדינות בעולם האמיתי. הנאומים וההצדקות שלו למעשיו לא מסייעים להזדהות, כך שלא נותר אלא להיות בצד של הקופים. אלא שגם אצלם לא הכל הולך חלק, במיוחד בתחום ההנהגה.

סיזר, שלצפות בעלייתו לגדולה ובמאבקיו הפנימיים והחיצוניים היה תענוג בסרטים הקודמים, כאילו לא הזדקן טוב. הוא נמצא ברוב הצמתים המרכזיים של העלילה, אבל לא משפיע עליה כלל. הוא טובע את הביטוי ״קופים. ביחד. חזקים״ שהופך למנטרה של עמו, וגם למד לקח חשוב מאויבו בסרט הקודם לפיו אסור לפעול מתוך שנאה - אבל אז נוטש אותם והולך לבד למשימת נקם אישית. האסטרטגיה והטקטיקה שלו כאחד היא פשוט להיכנס בדלת הראשית בכמעט כל המקרים בסרט, מה שכמובן לא פועל לטובתו ומעיד על אי-יכולת קבלת החלטות.

ההחלטות הבעייתיות אף יותר הם אלו של ההפקה, שטיאטאה את שני התסריטאים המקוריים והפקידה את המותג בידי אלה שכמעט וחירבו אותו בסרט הקודם – התסריטאי מארק בומבק (״וולברין״ והרימייק של ״זיכרון גורלי״), והבמאי מאט ריבס (״קלוברפילד״ והרימייק ל״הכניסו את האדם הנכון״). השניים מנסים לפנות אל הזרם המרכזי וליצור סרט עם משהו עבור כל אחד, אבל בכך מפסיד את האופציה לסרט ייחודי או אפילו סתם אחיד. 

כוכב הקופים: מלחמה

למשל, כדי להישאר יצירה ״לכל המשפחה״, בסרט מלחמה בן שעתיים ו-20 דקות יש אולי חמש או שש טיפות דם, כי אסור להראות יותר. אבל מי ייקח את ילדיו לסרט מלא גופות ומעשיות זוועה? בניסיון לאתנחתא קומית, נוצרה הדמות הפשוט איומה של ״קוף רע״ (סטיב זאן), מעין ג׳אר ג׳אר בינקס מ״מלחמת הכוכבים״ כניצול אכול טראומות של איזו תופת. כדי לשוב לרצינות, הסרט מאזכר בכבדות אירועים היסטוריים משחר התרבות האנושית ועד היום, מיציאת מצריים, דרך העבדות בארצות הברית ועד מחנות העבודה של מלחמת העולם השנייה. השילוב הזה בין קלילות כפויה, יומרנות מורגשת ותסריט גחמתי עם גיבור בעייתי ונטול השפעה, הופך את ״כוכב הקופים: המלחמה״ לסיום די עגום של טרילוגיה מאוד לא אחידה ברמתה.

"כוכב הקופים: המלחמה" - איפה ומתי לראות?

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ