כשלוצ'יה פגשה את מריה: "החסד של לוצ'יה" מעניין למרות שלל מגרעותיו
"החסד של לוצ'יה" מתפזר לכיוונים רבים מדי ועלילתו תמוהה ברובה. מצילים אותו השחקנית אלבה רורוואכר, בתפקיד אם יחידנית הפוגשת באמו של ישו, והמבט שהוא מספק על ההוויה האיטלקית
האם זו סאטירה? האם זו פנטזיה קומית בעלת יסודות אבסורדיים או פרודיה על סרט אימה בעל מרכיבים מיסטיים? האם זה סרט שמטרתו לשאת מסר פוליטי ואקולוגי, סרט על אם יחידנית הנמצאת בעיצומה של התמוטטות עצבים, או כל הדברים האלה גם יחד? קשה לענות על השאלות האלה המתעוררות בזמן הצפייה ב"החסד של לוצ'יה", סרטו של הבמאי האיטלקי ג'יאני זאנאסי, שכן הוא נע לכיוונים כה רבים שקשה לאתר את המוקד שלו. ואולם, יש בסרט גם משהו מפתיע המכפר במידה מסוימת על העובדה שמהלכיו העלילתיים אינם מצטברים לכדי יחידה מגובשת בקפידה.