"המוסד": הפרודיה לא מספיק פרודיה

בשביל מי שמתמסר לצפייה מטופשת, במובן החיובי של המלה, הקומדיה "המוסד" עשויה להספיק. עם זאת אין בה משהו משמעותי יותר ממערכון ארוך

נתנאל שלומוביץ
נתנאל שלומוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טל פרידמן וצחי הלוי ב"המוסד". הסרט מתפזר לכל עבר
טל פרידמן וצחי הלוי ב"המוסד". הסרט מתפזר לכל עברצילום: עידו ברלד / באדיבות סרטי יונייטד קינג
נתנאל שלומוביץ
נתנאל שלומוביץ

כמעט 40 שנה חלפו מאז ש"טיסה נעימה" הביא לעולם סוג חדש וספציפי למדי של קומדיה קולנועית. זה היה סרט אסונות כל כך רציני, שאימץ את כללי הז'אנר כל כך חזק לחיקו, שזה היה לב הפרודיה. הרצינות התהומית שבה הדמויות התנהלו הלכה יד ביד עם מצבים מופרכים, משחקי מלים מטופשים ובדיחות סוריאליסטיות. כששלושה יוצרים חכמים חתרו לטמטום וטירוף, השלם היה גדול מסך הגאגים, ו"טיסה נעימה" נהפך לאחת הקומדיות המושחזות והאהובות אי פעם.

מאז צאתו ב–1980, קמו אינספור קומדיות שניסו לשכפל את הסגנון שיצרו שלישיית הבמאים צוקר־אברהמס־צוקר ב"טיסה נעימה". בשני העשורים הבאים, גם השלושה יצרו ביחד ובנפרד סרטים וסדרות כמו "סודי ביותר", "האקדח מת מצחוק" ו"לרקוד עם טייסים". כולם אינפנטיליים, מעטים הצליחו לחדש מעבר לסרט המייסד. ואולם, מאז המאה ה–21 נראה כי ההתלהבות מסוג ההומור הזה דעכה. בעוד קומדיות מדשדשות בבתי הקולנוע באופן כללי, והצופים נודדים לגיבורי־על וסיפורים אמיתיים, הרוח הזו השתקעה בעיקר בטלוויזיה, בעיקר בתוכניות מערכונים כמו "סאטרדייי נייט לייב". סרטים פרודיים מהסוג הזה כבר לא זוכים למעמד בתרבות.

ישראל, כך נראה, היא סיפור אחר. על כך ראוי להחמיא לאלון גור אריה, שהפגין נחישות מרשימה במאמציו ללכת בדרכי צוקר ושות' וליצור קומדיה אינפנטילית כחול לבן. זה החל בסרטו הקצר, "המוסד הסגור", שיצא ב–2007 וזכה עם השנים למעמד של סרט פולחן של ממש. עם גרעין קשה של מעריצים שפקד הקרנות קבועות בסינמטקים, הסרט משך רבבות צופים ואף זכה בפרסים בפסטיבלי קומדיה. גור אריה לא ויתר על החלום ליצור סרט באורך מלא עם תקציב הולם. כעבור 12 שנים, אפשר לומר שהנחישות הזו השתלמה, וההתלהבות שלו נשמרה ועברה הלאה לשאר בהפקה.

המעריץ מספר אחת

"המוסד" המוקרן כעת בקולנוע חוזר לאותו קונספט בסיסי של הסרט הקצר של גור אריה: פרודיה ישראלית שטותית לסרטי ריגול אמריקאיים בעלי חשיבות עצמית, שמראה כי הישראלים יכולים להיות נפוחים יותר מכולם. גיא מורן (צחי הלוי) הוא סוכן מוסד שנפלט מהארגון אחרי תקלה מבצעית, ומאז הידרדר לתחתית שרשרת המזון הביטחונית. שפל המדרגה המדובר — עבודה כמאבטח בג'ימבורי. כיאה לסרטי האקשן שאליהם קורץ הבמאי, הגלות המקצועית היא זמנית בלבד. כשאיל הון אמריקאי נחטף בירושלים על ידי ארגון מסתורי, גיא חוזר לפעילות בניסיון להציל את האיש, את העולם ואת המוניטין שלו. לשם כך הוא נדרש לשתף פעולה עם סוכנת סי־איי־אי (אפרת דור), שהיא בעלת ברית אבל בו בזמן מתחרה. בעוד היא משחקת לפי הכללים, גיא הוא ישראלי מצוי, ולכן לא.

זה לא יהיה מוגזם לקבוע שגור אריה, שביים וכתב את התסריט, הוא המעריץ מספר אחת, לפחות בישראל, של צוקר, צוקר ואברהמס. מעבר לכך, הוא מביא עמו ידע ותשוקה נרחבים לקומדיות אמריקאיות בכלל כמי שגם מרצה על תולדות הקומדיה. כשהסגנון שאליו הוא חותר ממילא כולל סטיות קבועות מהעלילה לטובת גאגים (צחקיקים, לפי האקדמיה ללשון) קטנים, הצפייה היא כמו להישטף בצונאמי מחוות ורפרנסים. מ"איירון מן" ועד אחרון סרטי הבורקס. דווקא משחקי המלים, שהם הלחם והחמאה של ההשראה האמריקאית, מקבלים כאן מינון נמוך לעומת בדיחות פיזיות וסלפסטיק.

נונסנס הוא מלת המפתח בכל סצינה והחיבה אליו היא תנאי הכרחי לצפייה. גור אריה הפנים כראוי את התובנה של מורו ורבו, דיוויד צוקר, שזוכה לקרדיט בסרט על "ליווי", לפיה גיבוריו תופסים את מעשיהם ברצינות תהומית, ואילו רק העלילה סביבם היא מופרכת. זה אפקטיבי במיוחד כשזה נוגע לצמד הלוי ודור, אך מתקשה לשמר רמה אחידה לאורך זמן. השחקנים ברובם דווקא שומרים על פני הפוקר הבסיסיים, ואילו הכשל ברוב המקרים נעוץ בקצב. גאג זקוק לדיוק כירורגי גם בעריכה ובבימוי. מתי לחתוך, מתי להשתהות. יותר מדי בדיחות נמתחות מעבר לצורך, או נקטעות לפני שהבשילו.

דביר בנדק בסרט "המוסד"צילום: עידו ברלד / באדיבות סרטי יונייטד קינג

גאגים הם החלק הנזכר בסרט פולחן, כמו "טיסה נעימה" וכפי ש"המוסד" מנסה להיות. מהם שאובים הציטוטים שמעריצים אוהבים להטיל בבני שיחה, גם כשמבקשים מהם להפסיק. אך אברהמס, צוקר וצוקר היו בשיאם כשהם נשענו על קו עלילה חד ומהיר כחץ. יסודות הבניין הם בפרודיה, וזו שואבת את כוחה מז'אנרים בשיא שחיקתם. "טיסה נעימה" נוצר מתוך אינפלציה של סרטי אסונות; "האקדח מת מצחוק" היה כל סרטי המשטרה של האייטיז שנכנסו לבלנדר, ו"מת לצעוק" החלש יותר כן מיזג סרטי אימה פופולריים עדכניים. בכל המקרים העלילה בזזה סרטים אחרים כדי לזקק מהות, להפוך סטריאוטיפים לדמויות, ולהתקדם איתן בצורה שיטתית ומתודית. גם כאשר גלשו לבדיחות על סרטים אחרים מז'אנרים אחרים, כל גאג היה סטייה רגעית בלבד רק כדי לחזור לקו המרכזי.

"המוסד" אמנם מכיל גרעין של סרטי ריגול וביקורת על "הישראליות", אך הוא מתפזר לכל עבר. דמותו של מרגל־העל, האב המייסד, שוקי (דביר בנדק), בתחילת הסרט היא אולי המוצלחת מכולן, דווקא משום שהוא מייצג כל קלישאה של מרגל מנוסה. סטריאוטיפ שקרם עור וגידים. מי שמכיר את ג'יימס בונד וג'ייסון בורן, מגיע עם מערך שלם של ציפיות שהוא לאו דווקא מודע אליהם, ושוקי שואב את כוחו ואת ההומור שלו כשהוא מרסק את הציפיות לאלף חתיכות. אלא שהוא דמות משנה קטנה בלבד. גם כשהסרט מביא סטריאוטיפים מוכרים אחרים מעולם סרטי הריגול, כמו איש גאדג'טים (תומר שרון), גור אריה לא עושה בציפיות של הצופים כל שימוש. עיקר תרומתו של שרון מסתכם בשבירת כוס עם כפית. לעומת זאת, מוקדש זמן רב ולא ברור לעיסוק בזוגיות של ראש המוסד (אילן דר) ואשתו (גילה אלמגור), שהן הדמויות הפחות מעניינות בסיפור. כך ישנו סרט נע של דמויות ועלילות צד, שלעתים מאטות את הקצב.

גור אריה שואף לעשות כאן קולנוע שטרם נעשה, ולא רק בהיבט הקומי. כך למשל סצינות אקשן שאפתניות, כמו פיצוץ גשר המיתרים בירושלים. זו תעוזה שלא היתה מזיקה ליוצרים אחרים בנוף המקומי, ואפשר לקוות שתימשך גם בסרטים הבאים של גור אריה. כמו הסרט הקצר שממנו בא לעולם, גם "המוסד" חותר להיות סרט פולחן, וייתכן שאף יצליח. גרעין קטן אך קשה של מעריצים ותיקים כנראה יברך על גרסה מוארכת ומושקעת של המקור, וקהל חדש עשוי למצוא עניין בהומור החריג בנוף הישראלי. בשביל מי שמתמסר לצפייה מטופשת, במובן החיובי של המלה, זה עשוי להספיק. עם זאת, בתור יבוא ישראלי של סגנון מאוד אמריקאי, "המוסד" לא מצליח להפוך את הסגנון לאמירה עצמאית ולמשהו משמעותי יותר ממערכון ארוך. הפרודיה אינה מספיק פרודיה.

זמני הקרנה

"המוסד". בימוי ותסריט: אלון גור אריה; צילום: עידו ברלד; עריכה: איל סיבי, יצחק צחייק, רועי רינת; מוזיקה: שרון לוי, ארז אבירם; שחקנים: צחי הלוי, אפרת דור, טל פרידמן, עדי הימלבלוי. 90 דקות

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קורס העריכה הדיגיטלית של הארץ

"הארץ" מוציא לדרך את המחזור השלישי של קורס העריכה הדיגיטלית

התאונה בכביש 6, הבוקר

חדשות היום, 24.5

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

ח"כ רינאוי-זועבי ולפיד בפגישה, היום

חדשות היום, 22 במאי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"