"השנה הראשונה שלי": סוף סוף סרט על חברות בין גברים בלי מתח מיני

"השנה הראשונה שלי", על חברות הנרקמת בין שני סטודנטים לרפואה, הוא סרט מאופק שעשוי לייגע לפרקים את הצופה. כוחו טמון דווקא בטון היבשושי שלו

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורי קליין
אורי קליין

במרכז סרטו של הבמאי הצרפתי תומא לילטי "השנה הראשונה שלי", מתוארת החברות המתפתחת בין שני גברים צעירים, שניהם סטודנטים לרפואה. השניים משתייכים למעמדות שונים. בנז'מן סיטבון (ויליאם לבגיל), שזה עתה סיים את לימודי התיכון שלו, הוא בנו של רופא קפדן, שמאז ומתמיד ייעד אותו להיות רופא כמותו. הוא עצמו אינו בטוח שזהו ייעודו. הוא כלל אינו יודע מה הוא רוצה לעשות בחייו, אך בגלל אופיו ואופן חינוכו, הרעיון למרוד באביו אף לא עולה בדעתו. משהוא מתקבל לשנה הראשונה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה בפריז, כבר מחכה לו דירה קטנה שהוריו האמידים שכרו לו סמוך למקום לימודיו. הוא גם מאוד אוהב מתוקים, לעולם לא ירכוש קרואסון שוקולד אחד בלבד אלא שלושה, פרט שולי לכאורה שייתכן כי לילטי, שגם כתב את הסרט, הוסיף כדי לסמן שהוא ניצב עדיין על הגבול שבין נעורים לבגרות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

המאחז מצפה דני, אתמול. חיבור מאחזים לחשמל היה לציפור הנפש של ח"כ ניר אורבך

מהבנייה ועד הכספים החדשים למתנחלים: השנה של הממשלה מעבר לקו הירוק

הילה רוח. "יצאו באלבום החדש כמה שירים עם לב. ויש לי לב"

"באלבום החדש רציתי לחלוץ שד. אתה יכול לצטט"

נתניהו בכנסת, השבוע. כבר אין במחנה שלו מי שיעקמו פרצוף אל מול תעמולה יהודית־לאומנית בוטה

נתניהו כבר ניצח בקרב על היהדות, וזה ישמש אותו היטב בבחירות

קלריס חרבון. "פעם עורכת דין אמרה לי בדיון שהצמידים שלי מרעישים. אמרתי, אלה לא הצמידים, אני מרעישה לך בעיניים"

"אני לא גולה פוליטית, אני פרחה פוליטית"

ח"כ איתן גינזבורג. פגיעה ישירה ובוטה בחופש העיתונות

גם מפלגות המרכז-שמאל רוצות לפגוע בחופש העיתונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ