שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נתנאל שלומוביץ
נתנאל שלומוביץ
  • שם הסרט: הרץ במבוך 3: תרופת המוות
  • במאי/ת: ווס בול
  • שנה: 2017
  • ז'אנר: מתח/פעולה
  • ארץ: ארה"ב
  • דירוג: 1.5 כוכבים

ארבע שנים נדרשו לג'יימס דשנר לפרסם את ספרו "הרץ במבוך". כבר ב–2005 כתב בהתלהבות בבלוג שלו על לילה אחד כשלא נרדם והגה סיפור על בני נוער שלכודים במבוך מסתורי בעתיד מזעזע. "משהו כמו 'בעל זבוב' פוגש את 'המשחק של אנדר'", הסביר לקומץ . בסוף היתה זו סוזן קולינס שפירסמה ב–2008 את ספרה "משחקי הרעב", וכך הקדימה אותו ובו בזמן יצרה לו קהל צעיר שצמא לקצת דיסטופיה.

טרילוגיית "הרץ במבוך" המתבססת על שלושת הספרים הראשונים בסדרה מגיעה כיום לקצה. הסרט הראשון אמנם התבסס על רב־המכר המצליח של דשנר, אך גם הפעם הוא איחר למסיבה. כבר עם צאת העיבוד הקולנועי ב–2014 רבים הספידו את ז'אנר הדיסטופיה לנוער, שהציף את המסך הגדול והקטן. עם תקציב נמוך יחסית בסך 34 מיליון דולר גרף הסרט 348 מיליון דולרים. זו היתה אחת ההפתעות הגדולות של השנה בקופות. אולפני פוקס לא ביזבזו אף רגע והוציאו את הסרט השני "הרץ במבוך 2: מבחני הכוויה" בתוך שנה, וההצלחה חזרה על עצמה. התוכנית להוציא את הפרק השלישי גם כן בתוך שנה לא צלחה בגלל פציעת הכוכב דילן אובריאן בעת פעלול שהשתבש.

הפרק השלישי והמסכם של הטרילוגיה "הרץ במבוך 3: תרופת המוות" נפתח עם החבורה פחות או יותר איפה שהשאירו אותה בתום הסרט השני: האנושות עדיין גוועת ממחלה מדבקת שהופכת אנשים לזומבים, ותאגיד WCKD עדיין מחפש לשאוב אדרנלין מקומץ בני נוער המחוסנים באופן טבעי. תומאס (אובריאן) וחבריו שברחו מהמבוך בסרט הראשון ולאחר מכן נמלטו מ־WCKD בסרט השני ממשיכים לחפש את הארץ המובטחת, הרחק מעולם המבוגרים שסוחט את הבלוטות שלהם כמו תפוז.

הארץ סאבלט

הסרט החדש, שלא טורח להתעכב על תזכורת לסרטים הקודמים, נפתח במבצע השאוב ממערבונים. תומאס וחבריו נהפכים לרגע לשודדי רכבת בניסיון לחלץ את מינהו (קי הונג לי) שנפל לידי התאגיד עם שאר החבורה בפרק הקודם. ואולם, הלהטוטים הטכניים המרשימים של הגיבורים משתבשים ומינהו מועבר למפקדת התאגיד הנמצאת בלב העיר האחרונה ששרדה את הנגיף. תומאס, כהרגלו, מסרב להשאיר פצועים בשטח. כך, במקום לברוח הרחק מהתאגיד, הוא בוחר לפרוץ לעיר מוקפת חומה ולחדור אל המפקדה המבוצרת של WCKD.

הטריילר של "הרץ במבוך: תרופת המוות"קרדיט: הטריילר של "הרץ במבוך: תרופת המוות"

הרעיון הבסיסי של דשנר בספרו "הרץ במבוך", ששרד את המעבר לקולנוע בסרט הראשון, עבד כמו מכונה משומנת. תומאס התעורר פתאום בתוך חורשה מוקפת חומה הבנויה כמבוך, בעודו מוקף בבני נוער כמוהו. כולם נזרקו שם ללא זיכרון, ויש להם רק השערות ומעשיות על העולם שמעבר למבוך הבטון. הבמאי וס בול הצליח ליצור עולם קטן וקלסטרופובי, שבו הגיבור בכל זאת בתנועה מתמדת. תמיד מפלס את דרכו מעל, מתחת או מסביב למכשולים. ההתנגשות הבלתי פוסקת בין תומאס לחומה הפיזית והיצורים שמסתתרים בה יצרה מתח בלתי פוסק.

האקשן אמנם נמשך גם בשני הסרטים הבאים, שמתרחשים מחוץ למבוך הבטון, אבל המסתורין אבד ברגע שיצאו החוצה והבינו מה קרה לעולם. "תרופת המוות" הוא ללא ספק שיפור מהסרט השני, שאין לו פאזל לפתור כמו בהתחלה ואין לו את הקתרזיס של הסוף. עם זאת, הסרט האחרון הוא כישלון מסוג אחר. בול כמעט מתריס בחוסר העניין שלו בקהל חדש ואף לקהל ותיק שאולי שכח פרט או שניים מהפרקים הקודמים. אולי הוא מבין שעם שם כמו "הרץ במבוך 3: תרופת המוות", הסיכוי למשוך צופים חדשים שואף לאפס. ואולי הוא מניח שסרט על בני נוער מאפשר לו להטיל על הצופים שיעורי בית.

דווקא בגלל החלטת הבמאי להתחיל את הסיפור תוך כדי ריצה, קשה עוד יותר לסלוח לו על 142 הדקות שהוא גוזל מצופים תמימים כדי לספר סיפור קטן, או יותר נכון — סוף קטן של סיפור קטן. שיא הסרט כולל אקשן כמעט אקרובטי, לרבות אוטובוסים מלאי ילדים שתלויים להם בשמים, ומגוון רחב של דמויות שגם הן בתנועה מתמדת. זה אפילו מצליח לסחוף לפרקים, אלא שהציפייה שהסרט ייגמר מתישהו התגלתה כמשאלת לב נאיבית. בול מתעקש לשחוק את סבלנות הצופים עד שהלוחמה ברחובות נהפכת לאוסף פיצוצים לא קוהרנטי כשכלל לא ברור מי נגד מי ולמה. עד סוף הסרט כבר הזדהיתי עם התאגיד הרשע, שרצונו להתעלל בנערים נראה יותר ויותר מובן.

פחות יצירתיות, פחות עושר ופחות ג'ניפר לורנס
פחות יצירתיות, פחות עושר ופחות ג'ניפר לורנסצילום: Twentieth Century Fox

לא רק ה"מי" אלא גם ה"למה" הולך לאיבוד בתום הטרילוגיה. ככל שהסרט מתקדם כך חושף בול את הצופים ליותר ויותר פרטים על העולם הרחב שבו מתקיימת העלילה, וזה עושה לסרט רק רע. ערך החברות דוחף את תומאס אל לב המאפליה בחיפוש אחר מינהו, אך אין לגיבורים עוד תוכן מעבר לסולידריות. ראשת התאגיד (פטרישה קלרקסון) ויד ימינה ג'נסן (איידן גילן, "משחקי הכס") היו מסתוריים עד הפרק השלישי, אך התפוגגות המסתורין חושפת אותם כקריקטורות סדיסטיות. ישנה כמובן הנערה תרזה (קאיה סקודלריו) שמזגזגת בין המחנות מבלי שמישהו יבין מה גורם לתהפוכות.

דשנר ובעקבותיו גם בול פיצחו את השילוב של אקשן, מתח ומסתורין בסיפור המקורי, אבל הניסיון ליצור עולם שלם מחוץ למבוך מתגלה ככושל בשני הסרטים האחרונים. המטאפורה המוכרת על דור המבוגרים שמנסה לחסל את הדור הצעיר, כמו גם הביקורת המעמדית על עולם תאגידי, בעיקר מעוררים פיהוק. הקצביות היא אולי היתרון היחיד של הטרילוגיה על "משחקי הרעב", שניסה ליצור דיסטופיה עבור קהל דומה, אלא ש"הרץ במבוך 3" עושה זאת עם פחות יצירתיות, פחות עושר ופחות ג'ניפר לורנס. למרות זאת, בשביל מעריצי סדרת הסרטים והספרים נראה שזה יהיה סוף מספיק טוב. הפרק השלישי ממלא את תפקידו כמו אורז לבן בארוחת צהריים. הוא סוגר פינה.

"הרץ במבוך 3: תרופת המוות". בימוי: ווס בול; תסריט: טי־אס נוולין; צילום: ג'יולה פאדוס; שחקנים: דילן אובריאן, קאיה סקודלריו, וולטון גוגינס, פטרישה קלרקסון. 142 דקות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ