רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"המין החזק": ביוגרפיה חסרת השראה על דמות מעוררת השראה כמו רות ביידר גינסבורג

"המין החזק" מגולל את מאבקיה של השופטת האמריקאית פורצת הדרך רות ביידר גינסבורג. אלא שזהו סרט סטנדרטי שאינו הולם אשה לא סטנדרטית כמותה

פליסיטי ג'ונס כרות ביידר גינסבורג בסרט "המין החזק". הופעה דלה
Jonathan Wenk / Focus Features / AP
14תגובות

לצפייה ברשימת הכתבות
שלכם בעמוד הארץ שלי

רות ביידר גינסבורג, שופטת בית המשפט העליון בארצות הברית, היא גיבורת תרבות במלוא מובן המלה. פוסטרים שלה נמכרים, דיוקנה מוטבע על חולצות טריקו ועל ספלי קפה. רק אשתקד יצאה לאור ביוגרפיה עבת כרס שלה, הופק סרט תיעודי עליה, "RBG", שהיה מועמד לשני אוסקרים וזכה להצלחה כלכלית מרשימה והופק הסרט העלילתי "המין החזק", שמתאר את ראשית הקריירה שלה. היא היתה גיבורת מערכון ב"סטרדיי נייט לייב", הופיעה כדמות מצוירת בסדרה "פיוצ'רמה" ולאחרונה התארחה בתוכניתו של סטיבן קולבר שבה הדגימה את תרגילי הכושר שהיא נוהגת לעשות.

זו תופעה נדירה כאשר מדובר בשופטים, בוודאי כאשר הם עדיין בחיים. נהוג ששופטים מתרחקים מעין הציבור ומאור הזרקורים, כדי להבליט את מעמדם כמורמים מעם וחופשיים מהלחצים שהחשיפה הציבורית עלולה להמיט עליהם ולערער על מידת האמון שהציבור נותן ביושרה המתבקשת מהם. ההתנגדות נוגעת גם במידת ההערצה האופפת את גינסבורג, חוצה גילים, ומתקרבת ליצירתו של פולחן סביבה. אך גינסבורג, ילידת 1933, אינה נוהגת על פי החוקים. היא היתה שותפה לכתיבת הביוגרפיה עליה ולא התנגדה ליצירת "המין החזק", שאת תסריטו כתב דניאל סטיפלמן, אחיינה של גינסבורג. היא עצמה אף נראית בסופו של הסרט, עולה במדרגות בית המשפט העליון.

"המין החזק" - דלג

חבל שגינסבורג לא היתה מעורבת בהיבטים הקולנועיים של "המין החזק". אולי משום שהיא הדודה של סטיפלמן, שזהו התסריט הראשון שכתב, לא ראתה שהתסריט הסטנדרטי הניב סרט סטנדרטי שאינו הולם אשה לא סטנדרטית כמותה. את הסרט, ששמו במקור "On the Basis of Sex", ביימה מימי לדר, שמאז שנות ה–90 היא אחת הבמאיות ומפיקות הקולנוע והטלוויזיה המצליחות בהוליווד. עם זאת סרטי הקולנוע שביימה, כמו מותחן הפעולה "פיסמייקר" מ–1997, בכיכובם של ניקול קידמן וג'ורג' קלוני, והמלודרמה הדביקה "תעביר את זה הלאה" מ–2000, בכיכובם של קווין ספייסי והלן האנט, לא העידו על כישרון ניכר.

איפה השובבנות?

"המין החזק" הוא ביוגרפיה קולנועית חסרת השראה המבקשת לעורר השראה דרך דמותה מעוררת ההשראה של גינסבורג. הוא לא מצליח לעשות זאת. אפשר לצפות בסרט בעניין מסוים הן בשל הדמות שניצבת במרכזו והן בשל תיאור הנפתולים המשפטיים שליוו את המשפט הראשון שהיא היתה מעורבת בו. אך הסרט בכללותו אינו מצליח להעביר את ייחודיותה האישיותית של האשה הזעירה הזאת, שגובהה הוא מעט יותר ממטר וחצי. גינסבורג העולה מתוך הסרט היא אשה רצינית, נחושה ואמיצה, אבל איפה השובבנות שאיפיינה אותה כל חייה? האם סטיפלמן ולדר סברו ששובבנות עלולה לפגוע בדימוי של גינסבורג שהם ביקשו לעצב בסרט ולהחליש את המסר הפמיניסטי־ההיסטורי?

פליסיטי ג'ונס כרות ביידר גינסבורג בסרט "המין החזק"
Jonathan Wenk / Focus Features / AP

הסרט מתחיל ב–1956, כשגינסבורג (פליסיטי ג'ונס) היא כבר אשה נשואה ואם לתינוקת. היא אחת מתשע נשים בלבד בין 500 הסטודנטים שהתקבלו לבית הספר למשפטים בהרווארד. היא נשואה למרטין גינסבורג (ארמי האמר), שאף הוא למד בבית הספר למשפטים בהרווארד והיה למשפטן מבריק ואיש עסקים מצליח בוול סטריט. הוא מת ב–2010. מרטין נאלץ להפסיק את לימודיו לתקופה ארוכה, כאשר לקה בסרטן האשכים, אך אשתו סייעה לו בלימודים ובנוסף טיפלה בכל מטלות הבית ובבתם הקטנה. הסרט אינו מבקש להפוך את גינסבורג לקדושה, אבל יש שמץ מכך ביחסו אליה.

המורים בהרווארד מתייחסים אליה תחילה בזלזול אך מכירים לבסוף בכישרונה ומביעים צער כאשר היא ומשפחתה עוברים לניו יורק, שם היא ממשיכה את לימודי המשפטים באוניברסיטת קולומביה. בתום לימודיה היא מנסה להתקבל לאחד ממשרדי עורכי הדין בניו יורק ונדחית על ידי כולם למרות הישגיה האקדמיים. אחד מעורכי הדין שמראיין אותה אף אומר שהוא מעדיף לשכור עורך דין שחור מאשר אשה. לגינסבורג אין ברירה אלא לפנות להוראת משפטים. את זה, למרות תסכולה המקצועי, היא עושה עד שנות ה–70, שאליהן הסרט מזנק.

גינסבורג שואפת להביע בבית משפט את עמדותיה הנחושות בעניין השוויון בין נשים לגברים. ההזדמנות נגלית בפניה בעזרתו של מרטין, שהוא עורך דין לענייני מסים, והוצג בפניו מקרה שהוא סבור שאשתו היא עורכת הדין המתאימה לטפל בו יחד עמו. גם ג'יין (קיילי ספייני), בתה המרדנית שהפכה לפעילה במאבק למען שוויון זכויות לנשים מאיצה בה בעזרת שלל סיסמאות לטפל במקרה זה, אף שצפוי שהיא תפסיד בו. גם המשפטנית דורותי קניון (קתי בייטס), שהיתה אחת ממנהיגות המאבק הפמיניסטי ואת ייעוצה גינסבורג מבקשת בהמשך, מלגלגת על אמונתה של גינסבורג שביכולתה לנצח במשפט. העזרה היחידה שגינסבורג מקבלת היא מ"אקלו", האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, שמנהל מל וולף (ג'סטין תרו) ועמו היא נקלעת לעימותים שונים.

המעניין במשפט המתואר בסרט הוא שבמרכזו ניצב גבר שתובע מהמדינה יחס שוויוני לנשים. התובע הוא צ'ארלס מוריץ (כריסטיאן מאלקי), רווק מקולורדו, ששימש כמטפל סיעודי לאמו, אך מאחר שהוא גבר המדינה מונעת ממנו את הפטור ממסים בסך 296 דולר שהיא מעניקה לנשים העובדות כמטפלות סיעודיות. מוריץ, איש פשוט, לא ממש מעוניין להיסחף לפרשה שתעורר הדים בכול מקרה, אך גינסבורג מצליחה לשכנע אותו שהעניין חשוב ואף לוותר על עסקת טיעון שמוצעת לו. התסריט אף לא נוגע בסוגיה שלגינסבורג היה אכפת ממוריץ בעיקר משום שהמקרה שלו שירת את מטרותיה המקצועיות והאידאולוגיות. ניצחון פירושו יצירת תקדים וערעור על אחד מסעיפי החוקה האמריקאית. אחד ההיבטים המעניינים של המשפט נוגע בדרישתה של גינסבורג לקבל את המלה מגדר להגדרתם של גברים ונשים במקום המלה מין.

ליהוק תמוה

העיסוק של הסרט במקרה לא סנסציוני כמו ענייני מסים מוסיף לו מידה של יובש, שהיא אחת ממעלותיו דווקא. עם זאת הסרט אינו מצליח להפיח חיים קולנועיים בסיפור ובדמותה של גינסבורג. נוכחנו כבר בכישרונה של פליסיטי ג'ונס בסרטים כגון "התיאוריה של הכל", שעליו היתה מועמדת לאוסקר, אך הליהוק שלה תמוה והופעתה חד ממדית ודלה. זו בעיקר אשמת התסריט, שכמו בביוגרפיות הקולנועיות השמרניות ביותר עובר מאירוע לאירוע בלי לאחד אותם ליצירה המעניקה לדמות את הנפח והמורכבות שהיא ראויה להם.

פליסיטי ג'ונס וארמי האמר כרות ביידר גינסבורג ובעלה מרטין בסרט "המין החזק"
Jonathan Wenk / Focus Features / AP

לדר יצרה סרט שפועל על פי כל החוקים שלכאורה אמורים להניע את הביוגרפיה הקולנועית במהותה השגרתית ביותר. את זה היא עשתה דווקא בהצגת סיפורה של מי ששאפה לנתץ את החוקים המונעים מנשים להיות שוות לגברים. גינסבורג בגילומה של ג'ונס אינה מצליחה לחרוג מתחום הגיבורה הקולנועית הנמרצת והנחושה שכמוה כבר נראתה בסרטים רבים. היא מצמצמת את דמותה של גינסבורג לכמעט נוסחה נשית.

מוטב לפיכך לצפות בסרט התיעודי על גינסבורג, שביימו בטסי וסט וג'ולי כהן, ומספק דיוקן מורכב, חכם ושלם יותר של האשה החכמה והמורכבת בעלת החשיבות ההיסטורית, החברתית והתרבותית. סרטה של לדר, לעומת זאת, הוא רק עוד ביוגרפיה קולנועית חסרת תנופה יצירתית מיני רבות שראינו בשנים האחרונה. הפעם זו ביוגרפיה של אשה שהתנופה שמאפיינת אותה לא פגה גם בשלב מתקדם זה של חייה.

זמני הקרנה

"המין החזק". בימוי: מימי לדר; תסריט: דניאל סטיפלמן; צילום: מייקל גריידי; עריכה: מישלל טזורו; מוסיקה: מייקל דאנה; שחקנים: פליסיטי ג'ונס, ארמי האמר, ג'סטין תרו, קיילי ספייני, סם ווטרסטון, קתי בייטס, סטיבן רוט, כריסטיאן מאלקי, ונדי קרוסון

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות