"אדוני": סרט עדין ויפה על החברה המעמדית בהודו - ביקורת סרטים - הארץ

"אדוני": סרט עדין ויפה על החברה המעמדית בהודו

"אדוני" המתרחש במומבאי מתאר קשר בין בן למשפחה אמידה למשרתת שלו. הבמאית הצליחה לא להפוך את הקונפליקט המעמדי למלודרמה סנטימנטלית גדושה במשברים, להפך, אפילו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
"אדוני"
"אדוני"צילום: Inkpot Films / בתי קולנוע לב
  • שם הסרט: אדוני
  • במאי/ת: רוהנה גרה
  • שנה: 2018
  • ז'אנר: דרמה
  • ארץ: הודו-צרפת
  • דירוג: 3.5 כוכבים

הערכתי את "אדוני", סרטה העלילתי הראשון של הבמאית ההודית רוהנה גרה, שמוקרן כעת בישראל, והוא קו־פרודוקציה הודית־צרפתית, נובעת בראש ובראשונה מכך שבסרטה, אותו היא גם כתבה, נמנעת גרה מכל יסודות הטלנובלה שארבו לסרט. עלילת סרטה של גרה מתרחשת במומבאי, המוצגת בסרט כמטרופולין ללא הסממנים הפולקלוריסטיים והאקזוטיים שמאפיינים לרוב את הצגתה של הודו בקולנוע. אנו רואים אותה לרוב ממרחק, נוצצת ככל מטרופולין, כיוון שעיקר סרטה של גרה מתרחש בחללים סגורים. החלל המרכזי הוא דירה באחד מבתי הקומות במומבאי, שבה מתגורר גיבור הסרט, אשווין (ויווק גומבר), בן למשפחה אמידה של קבלנים, ובה ראטנה (טילוטאמה שומה) מתגוררת אף היא במסגרת תפקידה כמשרתת שלו, שדואגת לכל צרכיו.

ראטנה הגיעה לעיר הגדולה מהכפר, אחרי שבעלה מזה חודשיים, ששודך לה נגד רצונה, מת בפתאומיות, והגורל הצפוי לה בכפר כאלמנה צעירה היה שיימצא לה מיד בעל נוסף. בניגוד לראטנה שמרוצה מכך שנטשה את הכפר והיא מסופקת מעבודתה, אשווין נמצא במצב רגשי מעורער. הוא חזר להודו מארצות הברית, שם עבד כעיתונאי, בעקבות מותו של אחיו ולאחר שביטל את חתונתו, זאת משום שגילה שארוסתו, אף היא בת למשפחה מהמעמד העליון, בגדה בו.

תחושותיו של אשווין לגבי אירוע זה הן אמביוולנטיות. מצד אחד, הוא נפגע ממנו ומצד שני הוא חש שזה היה אולי לטובה כיוון שאהבתו את ארוסתו לא היתה שלמה והחתונה אולי נכפתה עליו בשל מעמדו, מה שאינו שונה בהרבה מסיפור חייה של ראטנה עד להגעתה למומבאי. שובו להודו בעקבות מותו של אחיו מערב אותו בעסקי המשפחה, שזה מעולם לא היה רצונו.

ראטנה מצאה לעצמה מעביד מהאגדות כמעט. אשווין מתייחס אליה בכבוד ונדיבות, וכאשר ראטנה, ששואפת להיות מעצבת אופנה, מבקשת ממנו לאפשר לה לצאת אחרי הצהריים כדי ללמוד תפירה, הוא מסכים מיד. אגב, הבדים אותם היא רוכשת לשם לימודיה תורמים בצבעוניותם המרהיבה לסגנונו של הסרט. יש כמעט הרגשה שאנחנו נוגעים בהם כשראטנה מלטפת אותם. היא מבצעת את עבודתה ביעילות מרשימה. רק נפתחת הדלת כשאשווין חוזר מעבודתו, כבר ראטנה ניצבת עם מגש קטן ועליו כוס מים, ארוחת הערב שהיא בישלה מגיעה תמיד בזמן וכאשר אורחים באים הכיבוד מוגש מיד. המשרתת מתגוררת בדירה בחדר סמוך לזה של המעביד שלה, שהוא אמנם קטן יותר מחדרו, אך איננו כוך.

ההבדל היחידי כמעט בין אורח חייה של ראטנה לזה של אשווין הוא שבעוד האחרון אוכל את ארוחותיו בחדר המגורים הגדול והאלגנטי שלו, ראטנה אוכלת את ארוחותיה במטבח, ישובה על הרצפה. יהיו אולי כאלה שיטענו שהבמאית מתארת את עבודתה של ראטנה כמשרתת באופן רומנטי. הסרט אינו חושף בפנינו את הקושי שכלול בעבודתה, וכמה שעות היא אורכת מדי יום; אך כיוון שהסרט מוצג לנו דרך עיניה של ראטנה, והיא מסופקת שהגיעה לאן שהגיעה ואף מתאפשר לה לנסות ולהגשים את חלומה ללמוד תפירה, טענה שכזאת אינה בעלת תוקף כיוון שבחברה ההודית המעמדית, ראטנה היא בת מזל.

"אדוני"
"אדוני"צילום: Inkpot Films / בתי קולנוע לב

אשווין אמנם מקיים מסיבות קטנות בדירתו ומבלה לעיתים עם חבריו, אך בהדרגה נוצר קשר בינו לבין ראטנה, שנדמית לו קרובה אליו יותר מבני מעמדו שלו. בקשר הרומנטי המתהווה בין אשווין לראטנה מלה אחת אינה מוזכרת וזו המלה אהבה. זאת כיוון שגם ראטנה וגם אשווין מודעים לעובדה שבהודו קשר רומנטי ואפילו נישואים בין גבר ואשה ממעמדות מנוגדים הוא עדיין כמעט בלתי אפשרי. משפחתו של אשווין לעולם לא תקבל את המשרתת בת הכפר ככלתו של בנה.

גרה אינה הופכת קונפליקט מעמדי זה לבסיס למלודרמה סנטימנטלית גדושה במשברים; להפך, אפילו. שני גיבורי הסרט מבינים את המצב החברתי שבו הם נתונים וגרה פותרת את הקונפליקט שמתעורר בסרט בצורה הגונה ואף יבשה כשל אגדה שהסוף המאושר אינו מובטח לה. היא אף מצליחה לעורר בנו את התחושה שמה שמושך את אשווין וראטנה זה לזו איננה אהבה במובן הרומנטי של מלה זו, אלא מעורב בקשר ביניהם גם הצורך הקיומי של כל אחד מהשניים להיחלץ מהמעמד שבתוכו הוא לכוד.

"אדוני"
"אדוני"צילום: Inkpot Films / בתי קולנוע לב

אם יש לסרט מגבלה הרי היא נובעת מהעובדה שהוא מוצג לנו דרך עיניה של ראטנה, שדמותה מעוצבת היטב על ידי טילוטאמה שומה בעלת הפנים הנפלאות. לעומתה, דמותו המאופקת של אשווין נותרת חיוורת, ומלבד טוב לבו, שזה לא מעט, איננו לומדים באמת להכיר אותו, ולפיכך הקשר שמתהווה בינו לביו ראטנה לוקה בחסר. למרות זאת, זהו סרט עדין ויפה, שתבונתה של היוצרת שלו ניכרת בו.

"אדוני". תסריט ובימוי: רוהנה גרה; צילום: דומיניק קולאן; עריכה: ז'אק קומה, באטיסט ריברו; מוזיקה: פייר אוויה; שחקנים: טילוטאמה שומה, ויווק גומבר

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ