"הנערים בחבורה": זה היה הסרט ההוליוודי הראשון שכל גיבוריו הומואים

העיבוד הקולנועי החדש למחזה "הנערים בחבורה" מותח גשר מן ההווה לתקופה מכרעת בתולדות הקהילה הלהט"בית. הצפייה בו מומלצת לכל מי שמתעניין בנפתוליה של היסטוריה חברתית ותרבותית

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
"הנערים בחבורה".
אורי קליין
אורי קליין
  • שם הסרט:
    הנערים בחבורה
  • במאי/ת:
    ג'ו מנטלו
  • שנה:
    2020
  • ז'אנר:
    דרמה
  • ארץ:
    ארה"ב
  • דירוג: 4 כוכביםלחץ כדי לדרג ב-1 כוכביםלחץ כדי לדרג ב-2 כוכביםלחץ כדי לדרג ב-3 כוכביםלחץ כדי לדרג ב-4 כוכביםלחץ כדי לדרג ב-5 כוכבים

"הנערים בחבורה" עבר כמה תפניות לפני שעלה בנטפליקס בגרסה קולנועית חדשה. המחזה מאת מארט קראולי הועלה לראשונה באוף־ברודוויי באפריל 1968. דרכו לשם לא היתה קלה. קראולי, שמת במארס השנה בגיל 84, עבד בהוליווד כעוזר הפקה. באתר הצילומים של "זוהר בדשא" הוא פגש את הכוכבת נטלי ווד והשניים התיידדו. קראולי סיפר לה שהוא כותב מחזה שכל שמונת גיבוריו הם הומואים והזהות המינית של הדמות התשיעית מעורפלת. ווד החליטה לתמוך בו כלכלית כדי שיקדיש את זמנו לכתיבה. גם אחרי השלמת הכתיבה, נשאר קראולי מקורב לווד ולבעלה רוברט ואגנר, עד למותה בטביעה ב–1981.

קראולי פנה לסוכנים שיסייעו לו למצוא מפיק. אלה העריכו את כישרונו, אך לא הסכימו לייצג אותו כי חשבו שלא יהיה מפיק בארה"ב שיהיה מוכן להעלות מחזה שמתמקד כולו בקהילה ההומואית ומציג אותה באופן גלוי. הם גם חשבו שלא יהיו שחקנים שיסכימו לשחק בהצגה. לבסוף השחקן לורנס לאקינביל, שלמד עם קראולי בקולג', התגייס למשימה, ובעזרת המחזאי אדוארד אולבי, מחבר "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" שהשפיע בסגנונו על מחזהו של קראולי, נמצא תיאטרון קטן שניאות להעלות את המחזה.

"הנערים בחבורה" היה אמור לעלות חמש פעמים בלבד, אבל בשל הביקורות הטובות והביקוש הוא הועבר לתיאטרון גדול יותר באוף־ברודוויי, שם הוצג כ–1,000 פעמים עד ספטמבר 1970. ההצגה, שהועלתה גם בלונדון, היתה לאירוע של התקופה והתקשורת תיעדה ידוענים כגון ג'קי קנדי, מרלן דיטריך ורודולף נורייב באים לצפות בה. הבמאי היה רוברט מור, שביים ב–1979 את הסרט "פרק ב'" לפי מחזהו של ניל סיימון. למרות הצלחת ההצגה, כל שחקניה ההומואים סירבו לצאת מהארון. מאז שהמחזה הוצג לראשונה, חמישה מן השחקנים, כמו גם במאי ההצגה והמפיק שלה, ריצ'רד באר, מתו מאיידס.

עלילת המחזה מתרחשת במסיבת יום הולדת. מייקל, תסריטאי אלכוהוליסט וקתולי שחש רגשות אשמה בגלל היותו הומו, מקיים אותה בדירתו הניו־יורקית בשביל הרולד היהודי. למסיבה מוזמנים שישה: דונלד, שהיה לו קשר עם מייקל ועזב את ניו יורק; האנק, מורה למתמטיקה שעזב את אשתו וילדיו למען לארי, שעמו הוא מתגורר; ברנרד, השחור היחיד בחבורה; ואמורי, שהתנהגותו מוחצנת יותר משל האחרים. לאירוע מצטרפים שני זרים: נער ליווי מטקסס המכונה "קאובוי", שנרכש כמתנת יום ההולדת בשביל הרולד, ואלן, הסטרייט היחיד לכאורה וחבר של מייקל מהקולג', שהגיע לניו יורק במפתיע. האחרון מזועזע לכאורה ממה שנגלה לעיניו, מביע עמדות הומופוביות ואולי הוא בכלל הומו בארון. אולי תמיד היה כזה.

כמו מחזות אחרים המתארים אירוע שמתרחש בזמן קצוב באתר אחד — "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" הוא הדוגמה הקלאסית — המפגש החברתי נהפך לחבית נפץ מלודרמטית וקומית בעת ובעונה אחת. מתערבבים בה אחווה ועוינות, תוקפנות וייסורים, התעללות וקבלה, אשמה והשלמה, כאשר הכל עטוף במנת יתר של שנאה עצמית ופחד מפני הזדקנות.

"הנערים בחבורה" הוא מחזה הכתוב במיומנות מרשימה. הדיאלוגים מושחזים להפליא והעובדה שהם חושפניים ושנונים בו בזמן היתה ללא ספק אחת הסיבות להצלחה הגדולה של המחזה.

שריד מן העבר

ב–1970 עובד "הנערים בחבורה" לסרט בהשתתפות צוות השחקנים של ההפקה המקורית. קראולי והסופר והעיתונאי דומיניק דאן מכרו את זכויות המחזה לחברת הפקה קטנה. הסרט, שהפיק דאן, נחשב אמנם לסרט ההוליוודי הראשון שכל גיבוריו הומואים, אבל היה ברור שאף אולפן לא יעז להפיקו. דאן וקראולי בחרו בבמאי ויליאם פרידקין בזכות הרושם שהותיר עליהם בבימוי הגרסה הקולנועית של מחזהו של הרולד פינטר, "מסיבת יום הולדת" מ–1968, ובזכות הסרט המוזיקלי "הלילה בו פשטו על מינסקי", שתיאר את הולדת הסטריפטיז בשנות ה–20 במסגרת הופעות הבורלסק. אחרי "הנערים בחבורה" ביים פרידקין את שני סרטיו הנודעים ביותר: "הקשר הצרפתי" זוכה האוסקר מ–1971 ו"מגרש השדים" מ–1973.

מחזהו של קראולי הועלה שוב מדי פעם. ב–2002 אף הועלה באוף־ברודוויי מחזה המשך ל"הנערים בחבורה" בשם The Men from the Boys, שלא זכה להצלחה דומה. ההפקה המחודשת המהוללת ביותר של המחזה אירעה בברודוויי ב–2018. ג'ים פרסונס (שלדון קופר בסיטקום "המפץ הגדול") גילם את מייקל, וההצגה זכתה באותה שנה בפרס הטוני להפקה המחודשת הטובה ביותר. הבמאי היה ג'ו מנטלו, שב–1994 ביים את ההפקה המקורית של מחזהו של טרנס מקנאלי "אהבה! אומץ! חמלה!" וב–1997 ביים את גרסתו הקולנועית. זה היה הסרט היחיד שמנטלו ביים קודם עד שמפיק־העל ריאן מרפי הטיל עליו את מלאכת הבימוי של הגרסה הקולנועית המחודשת של "הנערים בחבורה" בהשתתפות צוות השחקנים המלא של ההצגה מ–2018, שכולו הומואים מחוץ לארון.

ג'ים פרסונס ומאט בומר ב"הנערים בחבורה". פרסונס מתאמץ מדי ולא תמיד משכנעצילום: Scott Everett White / NETFLIX

צפיתי בזמנו בגרסתו הקולנועית של פרידקין, שהרשימה אותי. לא ראיתי את ההפקה שהועלתה לפני שנתיים בברודוויי, אך מקריאה על אודותיה עולה כי הגרסה של נטפליקס מנציחה אותה במדויק.

הסרט החדש מתחיל בכתובית המכריזה כי העלילה מתרחשת בניו יורק ב–1968. כלומר, ההווה של המחזה המקורי נעשה עתה לעבר מוצהר, והצהרה זו מניעה את הסרט והיא ההיבט המעניין ביותר בו. מנטלו לא העביר את העלילה להווה ולא ניסה לעדכן את המחזה לימינו. סרטו משמש גשר בזמן לתקופה שקדמה לאירוע מכונן בתולדות הקהילה הלהט"בית בניו יורק: מהומות סטונוול, שפרצו ביוני 1969. הוא גם קדם להתפרצות מגפת האיידס, כמובן.

מנטלו מציג את מחזהו של קראולי כשריד מהעבר, ובניגוד לגרסתו הקולנועית של פרידקין הוא מקצין את התיאטרליות של המחזה עד לכדי קיצוניות. הוא מעצב את המחזה כמין ארטיפקט ויוצר בכך חוויית צפייה מרתקת. נדמה שהעיבוד החדש שולח מבט מן ההווה אל העבר ומאותו עבר שהסרט מנציח נשלח מבט לעבר ההווה שבו הסרט משודר. מה שייצג אקטואליה כשהמחזה הוצג לראשונה נהפך עתה להיסטוריה, ומוכיח את הקשר התמידי, המהופך והמשלים בעת ובעונה אחת, שמתקיים בתרבות הפופולרית.

"הנערים בחבורה" הוא נציג מובהק של תרבות זו, בין מה שהיה לבין מה שמתהווה. הסרט צולם היטב בידי ביל פופ ("המטריקס") והשחקנים עושים היטב את עבודתם, בהתאם לתפישה המנחה אותו. דווקא פרסונס הוא החוליה החלשה. נדמה כי הוא מתאמץ מדי וזה לא תמיד משכנע.

הצפייה בסרט מומלצת לכל מי שמתעניין בנפתוליה של היסטוריה חברתית ותרבותית. על הצופים תוטל המשימה להחליט מה שייך לעבר שבו המחזה נכתב והוצג לראשונה ומה עדיין רלוונטי להווה. בכל מקרה, היסטוריה היא תמיד רלוונטית, ו"הנערים בחבורה" באדרתו העכשווית מוכיח זאת שוב. כדאי לראות גם את הסרט התיעודי שנלווה אליו. קראולי, מלא הומור ואנרגיה, משוחח בו עם שחקני ההצגה והסרט על השינויים שחלו ביחס לקהילה הלהט"בית בשנים מאז שמחזהו עשה היסטוריה.

"הנערים בחבורה". בימוי: ג'ו מנטלו; תסריט: מארט קראולי, נד מארטל; שחקנים: ג'ים פרסונס, מאט בומר, זאכארי קוינטו, צ'ארלי קארוור, אנדרו ראנלס, טאק ואטקינס, בריאן האטצ'יסון, בריאן בנג'מין ואשינגטון, רובין דה חזוס. 122 דקות, נטפליקס

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ