המיליארדרית שמטלטלת את הוליווד - אוסקר 2019 - הארץ

המיליארדרית שמטלטלת את הוליווד

הסיפור של מייגן אליסון יכול להתאים לסרט עלילתי: מצוידת בהונו של אביה, איל ההיי־טק לארי אליסון, היא הפציעה בהוליווד והציעה תמיכה לבמאים איכותיים. “המאסטר” ו”כוננות עם שחר”, המועמדים לאוסקר, הם שניים מהם

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
דני לי, גרדיאן

הצלמים יוכלו מן הסתם לזהות את מייגן אליסון כשתגיע לטקס האוסקר היום. הצעירה כהת השיער, בת 27 ונראית צעירה יותר, היא המפיקה של שני סרטים שנויים במחלוקת – "המאסטר" ו"כוננות עם שחר" – וכבר אינה מסתורית כפי שהיתה לפני שנתיים. אבל ייתכן שהצעירה, אחד הכוחות החזקים ביותר בהוליווד כיום, לא תעורר תשומת לב מיוחדת. "היא לא עושה מעצמה עניין גדול", אומרת ג'ואן סלאר, מפיקה נוספת של "המאסטר", שעבדה עם במאי הסרט, פול תומס אנדרסון, לכל אורך הקריירה שלו. "אילו נתקלת בה באתר הצילומים, היית חושב שהיא העוזרת האישית של אחד השחקנים".

לייב-בלוגינג מהאוסקר ורשימת הזוכים המלאה: הלילה בגלריה

תעשיית הבידור אוהבת סיפורים על מיליארדרים עוטי סוד עם כוחות־על ראוותניים, ולכן יש משהו הולם, למרבה הפלא, בעלייתה לצמרת של אליסון, בתו של איל התוכנות לארי אליסון, השלישי בעושרו באמריקה. היא עצמה עדיין לא העניקה ראיון מלא לתקשורת – אבל חשיבותה בעסקי הקולנוע היא מטלטלת.

אליסון (במרכז) עם צ’סטיין וביגלו. אוהדיה רואים בה מושיעה צילום: אי-פי

בשנתיים האחרונות מימנה חברת ההפקות של אליסון, אנאפורנה פיקצ'רס (Annapurna Pictures), לא רק את שני הסרטים המתמודדים על האוסקר, אלא שלל סרטים, בין השאר בהשתתפותם של השחקנים בראד פיט וגארי אולדמן, והבמאי ההונג קונגי וונג קאר־ויי. הסכומים הכרוכים בעניין מסחררים – "המאסטר" ו"כוננות עם שחר" עלו, על פי הדיווחים, 80 מיליון דולר יחד, סכום שאת כולו שילמה אליסון.

הוליווד מצאה תמיד מקום למשקיעים עשירים מבחוץ, כמובן. כבר ב-1932 כינה התסריטאי בן הכט את המפיק העצמאי הווארד יוז "הטמבל עם הכסף". ולמרות זאת, אליסון היא דמות מרשימה, לא רק משום שהיא אשה, ועוד אשה צעירה ועשירה כל כך, אלא משום שהיא מתפקדת כמלאך השומר של סרטים חכמים ומסוכנים מבחינה כלכלית, שב-2013 ספק אם היו קורמים עור וגידים בלעדיה. "בתור חובב קולנוע אני חושב שהיא מתת אלוהים", אומר טד הופ, מפיק אינדי ותיק שעבד רבות עם הבמאי אנג לי. "היא היחידה בתחום שמשקיעה תקציבים גדולים בסרטים הרפתקניים למבוגרים, שמבטאים במאה אחוזים את החזון של הבמאים שלהם".

ג'סיקה צ'סטיין ב"כוננות עם שחר". אליסון הביאה אותה לסרטצילום: אי-פי

בדרגים העליונים של תעשיית הקולנוע ההקלה שאליסון משרה סביבה היא מוחשית – עד כדי כך שחלפו שנתיים בטרם החלו הספקות לצוץ מעל פני השטח. אבל עוד לפני הבעות הכרת הטובה או ההערות הארסיות, אנשים היו פשוט מסוקרנים לדעת מי האשה שלמעשה נכנסה מהרחוב עם שק מלא כסף.

המקור לעושר הזה היה החלק הקל לפיצוח. בארצות הברית לארי אליסון הוא סלבריטאי מתחום הכספים – איל מחשבים ראוותני מעמק הסיליקון שחברו המנוח סטיב ג'ובס היה הצלם הרשמי של חתונתו הרביעית ב-2003. אבל על בתו לא היה ידוע כמעט דבר. בגיל ההתבגרות היא עסקה ברכיבה תחרותית על סוסים. בהמשך היא למדה בחוג לאמנויות הקולנוע של אוניברסיטת דרום קליפורניה, אך לא סיימה את הלימודים.

עכשיו התמונה המצטיירת היא של צעירה ממוקדת שהחליפה לפני זמן רב את הסוסים באופנוע הארלי־דייווידסון, שסגנון הלבוש שלה פשוט במכוון (ג'ינס וחולצת טי של לד זפלין), ושלדברי סלאר, "היא חובבת קולנוע אמיתית; כיף להיות אתה ולדבר אתה על קולנוע".

פיליפ סימור הופמן וחואקין פיניקס ב”מאסטר”. הצלה של הרגע האחרוןצילום: פיל בריי

סלאר אמנם מספרת שהיא בחורה שקטה, אך העיתונאית ההוליוודית שרון וקסמן מפרטת בקפדנות את תכונותיה האחרות: "היא חכמה, לוהטת ובטוחה בעצמה". כשנפגשו במסיבה בפסטיבל הסרטים בקאן, אמרה אליסון לווקסמן בחביבות שהיא מרגישה שהתקשורת עושה לאביה עוול, ושבעניין ראיונות "היא פשוט לא רוצה לעשות את זה". עכשיו, אומרת וקסמן, "היא משלמת ליח”צנים שלה כדי שירחיקו ממנה את התקשורת".

ההתייחסות היחידה של אליסון לחיים הציבוריים מגיעה דרך טוויטר, שם היא מפרסמת עדכונים על הסרטים שלה לצד המלצות וציטוטים של אוסקר ויילד ושל יודה. אך הקריירה הקולנועית שלה התחילה בעידן העתיק של מייספייס – דרך האתר היא פנתה ב-2006 אל הבמאית קתרין ברוקס. אליסון אהבה את סרטה של ברוקס "Loving Annabelle" עד כדי כך, שהציעה לה שני מיליון דולר לסרטה הבא, "Waking Madison". הסרט לא זכה להצלחה גדולה, אך ב-2010 נקשר שמה של אליסון להצלחה גדולה יותר כשהיא ואחיה הגדול דייוויד השקיעו בסרטם של האחים כהן "אומץ אמיתי".

אבל בהוליווד היא נהפכה פתאום לשם דבר: בינואר 2011, כשמלאו לה 25, היא קיבלה מאביה הרבה כסף. אף שאין אישור רשמי להיקף הסכום, על פי דיווחים רבים הוא מסתכם בשני מיליארדי דולרים. לאחד מגיבוריה הקולנוענים העיתוי היה מושלם. זה היה פול תומס אנדרסון.

בשלב ההוא, למרות השבחים שקיבל על סרטו הקודם, "זה ייגמר בדם", נראה היה כי סרטו החדש של אנדרסון, "המאסטר", לא יצולם לעולם. שנה קודם לכן נסוגו המממנים המקוריים של הסרט, אולפני יוניברסל, מכוונתם – סלאר אומרת שהשמועות שהסרט תוקף את הסיינטולוגיה הן שהרתיעו את המשקיעים. ואז הגיעה שיחת טלפון לא צפויה מחברת CAA הכל־יכולה, שהחלה לחפש לאליסון סרטים למימון. הם הסבירו שהיא "חסידה מושבעת של פול". הסרט ניצל בן לילה.

"היא היתה כמו מלאך משמים", אומרת סלאר. בזריזות סוכם על תקציב, ואליסון "השאירה לנו" ליצור את הסיפור על עלילותיו של חייל לאחר מלחמת העולם השנייה. האם היה אפשר לעשות את הסרט בלעדיה? "לא את הסרט כפי שהוא היום".

אך אנדרסון לא היה הבמאי היחיד שהיה במצוקה כשאליסון הופיעה. מאז התופת הכלכלית של 2008 התרחקה הוליווד התאגידית מסיכונים כמו מאש. כשמעיין הכספים יבש, נאלצו אינספור קולנוענים מפורסמים להפיק סרטים בעזרת הון פרטי רעוע.

עסקה עם אליסון היא סיפור אחר. "המאסטר" מומן עד הפרוטה האחרונה, והתמיכה הזאת הושגה בפגישה אחת. התגמול המיידי של אליסון היה הזוהר החמים של פטרונית בנוסח משפחת מדיצ'י, והיא ביקרה תדיר באתר הצילומים של אנדרסון (וקסמן רמזה שהיא גם נהנית להתחכך בדרגים העליונים של התעשייה בטקסי פרסים).

אליסון פעלה בגישה דומה גם ב"כוננות עם שחר" – גרסתה של הבמאית קתרין ביגלו למצוד שערך הסי־איי־איי אחר אוסמה בן לאדן. גם הפעם היא מימנה לבדה את הסרט כולו. אך הפעם – על פי כתבה שפורסמה לא כבר ב”וניטי פייר” – היא גם סייעה לגייס לסרט את הכוכבת שלו, ג'סיקה צ'סטיין. השתיים התיידדו מאוד בצילומים במזרח התיכון, שם אליסון, צ'סטיין וביגלו עטו בורקה במהלך צילומים במסגד בירדן.

“כוננות עם שחר” אמנם מועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר – עם חמש מועמדויות בסך הכל, לעומת שלוש של "המאסטר" – אך הוא עורר מחלוקת בשל יחסו לשימוש בעינויים. סלאר מפקפקת אם הדבר הרתיע את "האדם היחיד שהיו לו ביצים" לתמוך בסרטה שלה, שגם הוא בעייתי, אך התגובות היו קשות, וכנראה בגללן לא קיבלה ביגלו מועמדות לפרס לבמאי הטוב ביותר ("So fucked up #recount", צייצה אליסון – איזה דפק#ספירה מחדש).

ובינתיים, "המאסטר", שאמנם קטף את שבחי הביקורת, נחל אכזבה בקופות – והכסף שהפסיד גרר תגובות הפוכות. אותה תמיכה מוחלטת שזיכתה את אליסון בתודות ממעריציו של אנדרסון, היא בעיני אחרים פינוק מסוכן. "לדעתי היא לא מוציאה את הכסף בחוכמה", אומרת וקסמן. לטענתה, התקציב שקיבל הסרט היה מוגזם. "זה לא מצב בריא לעסקי הסרטים האיכותיים, כשעושים סרטים שלא יחזירו את ההשקעה".

על פי הגרסה הזאת לאירועים, אליסון עלולה לעשות לתעשיית הקולנוע מה שבעלי המועדונים העשירים עשו לכדורגל האנגלי – גרמו אינפלציה בכלכלה של התחום וסכנה במקרה שיפרשו. בעניין זה וקסמן פסימית: "לא משנה כמה אתה עשיר, אתה תפסיק להתרגש מהשקעה בסרטים אם תפסיד שוב ושוב".

במקומות אחרים הנימה נהפכה לאישית. כתבת הדיוקן של “וניטי פייר” היתה רצופה תלונות לא מזוהות על "מחלת העושר" של אליסון, בין השאר על ההרגל שלה להתעלם מהנוהג המקובל בדרגים העליונים בהוליווד, להחזיר שיחות טלפון והודעות דוא"ל במהירות ובאופן אישי.

אך מבחינה עסקית היא אולי לא נאיווית. למרות ואולי בגלל המחלוקת, "כוננות עם שחר" נהפך ללהיט קופתי ופיצה על ההפסדים שגרמו סרטים אחרים. היא גם מושקעת כספית בניסיון להחזיר לחיים את סדרת סרטי הפעולה "שליחות קטלנית", הצפויה להיות מכניסה. ואף שכמה היבטים באישיותה מזכירים אולי את האמרה שטבע סקוט פיצג'רלד, שהעשירים מאוד "שונים ממני וממך", העובדה שאליסון מאמצת כמה נבחרים בני מזל מעוררת עליה באופן טבעי את זעמם של רבים מחסרי המזל.

ייתכן שהיא כבר גידלה עור קשה. אחד המקורות בכתבה ב”וניטי פייר” סיפר ש"חטפה טראומה" מהארווי ויינשטיין, הידוע בהתפרצויותיו הוולקניות (הוא הפיץ את "המאסטר" בארצות הברית), ואמרה שלעולם לא תהיה מוכנה לעבוד אתו שוב. כעבור שבוע חתמו השניים על עסקה שלפיה יפיץ ויינשטיין את האפוס הקולנועי של וונג קאר־ויי על אמנויות הלחימה "The Grandmaster".

נבואתה של וקסמן אולי עוד תתגשם, אך בטווח הקצר העתיד טמון בהתרחבות. בין הסרטים המגוונים שאליסון שוקלת לממן יש סרט של הבמאי דייוויד א' ראסל, סרט של ג'וליאן אסנג' בתסריט של מארק בואול (תסריטאי "כוננות עם שחר") וסרט נוסף של אנדרסון – הפעם עיבוד לרומן של תומס פינצ'ון, "Inherent Vice".

ובסוף כל אלה סביר להניח שלא נדע עליה יותר ממה שאנחנו יודעים היום. ויינשטיין חיזר אחרי התקשורת; אליסון, מעצם היקפו של הונה, פשוט לא נזקקת לכך. אבל אולי די במה שאנחנו כבר יודעים: "אני שמח שהיא כאן", אומר המפיק טד הופ, "היא דוחפת את התרבות קדימה". במלים אחרות, אם עולמנו הוא בעצם העולם של מייגן אליסון וכולנו פשוט חיים בו, לפחות אפשר ללכת לראות סרט טוב.

מאנגלית: אורלי מזור־יובל

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ