בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישעיהו שב לירושלים

משה רסיוק הלחין פסוקים מספר ישעיהו ביצירתו "שרפים", שתבוצע השבוע בפסטיבל "חג המוסיקה". הוא כועס כששואלים אותו אם חזר בתשובה ומודה שכמלחין אינו יכול להרגיש שום שפה חוץ מעברית

תגובות

"הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור ואור לחושך... הוי חכמים בעיניהם... הוי גיבורים לשתות יין ואנשי חיל למסוך שיכר... הוי מצדיקי רשע עקב שוחד!" - הצלפה אחר הצלפה מנחית הנביא ישעיהו את האמת המרה בפני החברה החוטאת של זמנו. "כאילו שאתה קורא את הדברים האלה היום בעיתון", אומר המלחין משה רסיוק, שהלחין את הטקסט הזה, ועוד אחרים מספר ישעיהו, ביצירתו "שרפים" - לתזמורת, מקהלה וזמר טנור סולן - שתועלה השבוע בפסטיבל "חג המוסיקה" (תיאטרון ירושלים, רביעי, 16:00). "אני לא אוהב להיות אקטואלי ולכן הולך אל העבר, אל המקרא. כך עשיתי ביצירותי ‘כיכר סדום' ו'עבודה זרה', למשל - שם אני מוצא את האנלוגיה לזמננו. שואלים אותי אם חזרתי בתשובה, וזה מרגיז", הוא מוסיף, "אני חייב להיות דתי בשביל לשאוב מהמקורות?"

הפרק הראשון של "שרפים" מתחיל בהקדשה של ישעיהו לנביא (פרק ו'), אותו חזון ציורי שכיום נטען שהוא נכתב בהשפעת סמי הזיה: הנביא מתאר בו איך ראה את אלוהים "יושב על כסא רם ונישא", מעליו מרחפים מלאכים שלהם "שש כנפיים, שש כנפיים לאחד", איך נעו אמות הספים והבית נמלא עשן מקריאותיהם "קדוש, קדוש, קדוש ה' צבאות" - קריאה שאומצה גם על ידי הנוצרים הקתולים ואפשר לשומעה בכל מיסה - ואיך טס אליו אחד מהשרפים הללו ונגע בשפתיו באומרו "הנה סר עוונך"; ולסיום - פירוט השיחה בינו לבין אלוהים ששולח אותו להינבא. "בפרק הזה, כשמגיעים לפסוק ‘וינועו אמות הספים', למשל, המקהלה לוחשת", מתאר רסיוק מקצת מהמוסיקה, "ובפרק הבא, ‘הוי', הצלפות המוסר מלוות בטימפני, והן קצביות, מזכירות קצת את סטרווינסקי".

עונשים איומים על חטאי בני האדם מונה ישעיהו (פרק ג'), ובהם על הנשים בעם, החוטאות גם הן: "גבהו בנות ציון... הלוך וטפוף תלכנה וברגליהן תעכסנה"; ובפרק השלישי של יצירתו, אשר לו קרא "בנות ציון", מלחין רסיוק את הטקסט הזה שבו גם מנבא ישעיהו מה יעלה בגורל הנשים האלה, בגורל הטבעות ונזמי האף שלהן, השביסים והשהרונים, המחלצות והרדידים, המטפחות והרעלות: "ושיפח אלוהים קודקוד בנות ציון וה' פותיהן יערה".

דניאל בר און

בנות המקהלה התלוננו

"כל בנות המקהלה ניגשו והתלוננו למה לקחתי טקסט כזה", מגלה רסיוק, שאת החלק הזה ביצירתו הלחין למקהלת נשים מחולקת לארבעה קולות השרים על כל הקישוטים והמחלצות שלא מוצאים חן בעיני הנביא. "את העונש הסופי על כל זאת, שכל הקישוטים ייהפכו לשק וכל הבשמים לריקבון וכולם ייפלו בחרב, הלחנתי בצורה לירית, עם הטנור הסולן וקרן אנגלית (מין אבוב גדול בעל קול נכאים, נב"ז), כקינה", אומר רסיוק.

אבל הפרק האחרון ביצירתו, "עורי עורי, לבשי עוזך" (ישעיהו נ"ב), הוא כבר אופטימי, ובו נבואת שלום וישועה, גאולה ותקומה - כמו בקנטטות של באך: "רציתי לגמור את היצירה לפי המסורת", אומר רסיוק.

משה רסיוק נולד בחיפה (1954) וכל ילדותו עברה עליו בבת גלים - קריית אליעזר. הוא שר וליווה עצמו בגיטרה בלי ידע במוסיקה, ובצבא שירת בלהקה צבאית. "אתה טרובדור, אבל אתה צריך ללמוד", אמר לו מורו הראשון, צבי נאדל, שלימד אותו הרמוניה בסיסית.

אחרי הצבא התקבל לאקדמיה למוסיקה בתל אביב, ומוריו היו רבים: יצחק סדאי, יהודית כהן, יחזקאל בראון - שאתו יש לרסיוק קשר אמיץ ואת עבודת הדוקטורט שלו עשה על יצירותיו; וגם מרדכי סתר ואבל ארליך. "שרתי במקהלת ‘קאמרן' עשר שנים ולמדתי המון מהמנצח אבנר איתי - וגם מעצם השירה: כששרים יצירות של מלחין מסוים, מוצרט, או ברהמס, מרגישים את המוסיקה באמת; והואיל ולא הבאתי רפרטואר קלאסי מהבית, אצלנו לא הקשיבו למוסיקה - אז את הכל למדתי מזימרה".

המוסיקה שהוא עצמו מלחין מושפעת מכל המלחינים הגדולים שחותמם נטבע בו בצעירותו: "שרתי במקהלה את ‘תיקון חצות' של סתר, ויש דברים ביצירה שלי שבאמת מזכירים אותה - הבחנתי בזה עכשיו, בחזרות. כשלמדתי אצל יוסף טל באופן פרטי הוא סירב לקבל את כספי המלגה שקיבלתי במיוחד כדי לממן את השיעורים אצלו: קודם כל תסתכל מה עשו אחרים, הוא אמר לי, לך תקנה בכסף הזה תקליטים ופרטיטורות ותלמד.

"ובאמת - בתזמור למשל, המורות הכי טובות שלי הן הפרטיטורות. היום מלחינים שומעים במחשב איך היצירות שלהם מצלצלות - אבל אני לא, אני כותב את התזמור ומהמר, מנסה לשמוע בעיני רוחי ומאמין שמה שיצלצל בסוף יהיה מה שהתכוונתי אליו. אני בודק אצל ברטוק, או שוסטקוביץ, ורואה איך הם תפסו את הצליל, ואומר לעצמי שלא אוכל להגיע לגבהים כמוהם אבל לפחות אשתדל. זה סוד: בפסנתר אי אפשר לשמוע איך תזמורת נשמעת, ובסימולציה של מחשב אני לא מעוניין להשתמש, כך שהפעם הראשונה שאני שומע באמת היא בחזרה הראשונה".

הזמנה מנעם שריף

"שרפים" חוברה ב-1997 לתחרות ההלחנה על שם לאונרד ברנשטיין, תחרות שימיה היו קצרים והיא נעלמה מעל המפה, "ומאז מחכה על המדף", אומר רסיוק. הוא פנה לפני שנה למנהל חג המוסיקה, מיכאל וולפה, וסיפר לו עליה, והיא התקבלה לביצוע - עם המקהלה הקאמרית תל אביב ומקהלת "מעיין" בניצוח מיכאל שני, והתזמורת הקאמרית הישראלית בצירוף תגבורת של כלי נשיפה.

"התנאי היה שאמצא טנור סולן, והציעו את הטנור הישראלי הבינלאומי גבי שדה: גבי שדה, אמרתי, הרי הוא במרומי הקריירה! אבל שרתי אתו ביחד ב'קאמרן', ולמדתי אתו באקדמיה - התקשרתי אליו, ובסוף הוא הסכים.

"אני קורא כמה פעמים את הטקסט ושומע את המוסיקה שנובעת ממנו - גם ממשמעות הדברים וגם מצלצול המלה עצמה", אומר רסיוק על תהליך היצירה שלו. "'הוי', למשל - זו מלה שיש לה אנרגיה חזקה, לאו דווקא עברית, אולי גם באפריקה משתמשים בה. או ‘עורי' - מלה עם מצלול מיוחד, אופטימי; והואיל והמשורר התנ"כי ראה צורך לכתוב אותה פעמיים אני הלחנתי אותה בחיקויים שבאים מכל הכיוונים. או ‘הלוך וטפוף תלכנה' - זה קצבי; ו'קדוש' כפול שלוש - לי זה נשמע כמלמול, כמו תפילה בבית הכנסת.

"אני הלכתי לבית הכנסת כל ילדותי", מספר רסיוק, "אבא שלי היה לוקח אותי; והטקסטים שם דיברו אלי. בהתחלה לא הבנתי את הטקסט הגבוה, אבל עם השנים חזרתי לזה והבנתי את הגדולה שלו. השפה העברית היא בשבילי משהו שמעבר למלה, וכמלחין אני לא יכול להרגיש שום שפה חוץ מהעברית".

רסיוק מנצח בעצמו על מקהלה - מקהלת כפר שמריהו, שאותה הקים לפני 20 שנה ולה הוא גם כותב עיבודים רבים לשירים; וכן מלמד מוסיקה: הרמוניה ופיתוח שמיעה במדרשה למוסיקה במכללת לוינסקי, וקומפוזיציה לבגרות בקונסרבטוריון קריית ים, "שם יש לי ילדים מאוד מוכשרים שקיבלו ציונים גבוהים", הוא אומר.

כך הוא חוזר לחיפה והקריות, מחוזות הילדות שלו - לאחרונה גם דרך הזמנה ליצירה מהתזמורת הסימפונית חיפה: "זו ההזמנה הראשונה ליצירה סימפונית שקיבלתי אי פעם", אומר רסיוק על ההזמנה מנעם שריף, המנהל המוסיקלי של התזמורת, לפברואר 2012, "ואני מעריך מנצחים כמו שריף שאכפת להם ממוסיקה ישראלית, ושלא פוחדים לקבל פרטיטורה של מוסיקה שאינם מכירים, בלי הקלטה מוקדמת כמו שמנצחים רבים מבקשים".

לתזמורת, שבילדותו היה בא להקשיב לה ויושב באולם על המדרגות, הוא הלחין את "ארבע קרנות המזבח", יצירה לתזמורת וארבע קרנות-יער סולניות שיושבות בקדמת הבמה, "כמו ארבע זמרות.

"גם ביצירות בלי טקסט אני פונה לתנ"ך, להשראה", אומר רסיוק, "וכאן - איך בונים מזבח עם נחושת (קרנות-היער הן כלי מתכת, נב"ז), הקרבת הקורבן: לשם כך קראתי על עקידת יצחק; ואיך נאחזים בקרנות המזבח. אני אמנם מעריץ אנשים כמו ברטוק שכתבו מוסיקה מופשטת, אבל אני לא מתנגד לאסוציאציות חוץ-מוסיקליות, תוכניתיות; ומקווה שהמוסיקה שלי נכתבת לא רק למגדל השן בחדר 17 באקדמיה - היה פעם חדר כזה - אלא לקהל אמיתי, בשר ודם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו