בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המנכ"ל של המטרופוליטן אופרה לוקח דוגמה מכדורגל

שידור ישיר מהמטרופוליטן אופרה - בקרוב גם בסינמטק ירושלים (אבל בלי ואגנר) - הוא רק אחד המהלכים הגדולים שביצע פיטר גלב עם כניסתו לניהול המוסד הניו-יורקי. שיחה עם המנכ"ל האגדי שנאבק על חיי האופרה

2תגובות

בשלהי המאה ה-19 החליטו כמה אנשי עסקים ניו-יורקים שהם ראויים לבית אופרה ראוי לשמו, בו יוכלו לצפות באופרות בתנאים טובים יותר מאלה שלהם הורגלו בבית האופרה הישן, "האקדמיה למוסיקה", ובו גם יקבלו את הכבוד המגיע להם בתאי צפייה מהודרים. הם גייסו כמעט מיליון דולר כדי להקים בניין חדש. וכך, בשנת 1883, בברודווי פינת רח' 39, נחנך בית האופרה "המטרופוליטן", עם הפקת "פאוסט" של גונו.

כבר בשנותיו הראשונות היה ה"מטרופוליטן אופרה" - ה"מט" בשם החיבה שלו - מרכז אופראי עולמי חשוב. בעשור הראשון שרו בו זמרות הסופרן האגדיות לילי להמן ונלי מלבה, ומתחילת המאה ה-20 כיכב בו גדול הזמרים של זמנו, אנריקו קארוזו, במשך כמעט 20 שנה. ארתורו טוסקניני וגוסטב מהלר היו ממנצחיו הראשונים, ואחריהם זרמו השמות הגדולים של דור הזהב בניצוח - ברונו ולטר, ג'ורג' סל, פריץ ריינר - והשמות הגדולים בבימוי, תאורה ותפאורה - ביניהם מרק שאגאל, שיצר ב-1964 את התפאורה והתלבושות לבכורת "חליל הקסם" של מוצרט.

המוסיקה של ריכרד ואגנר נשמעה בארצות הברית לראשונה ב"מט", וכמוה עשרות אופרות חדשות בהצגות בכורה עולמיות, מ"הנערה מהמערב" של פוצ'יני ועד "הקיסר הראשון" של טאן דון הסיני.

המאה ה-21 מצאה את ה"מט" בצמרת בתי האופרה בעולם, עם 200 הפקות בשנה, ומאות אלפי צופים שבאים לשמוע ולראות את מיטב המבצעים והיוצרים בתחום האופרה. לפיטר גלב, המנכ"ל והמנהל האמנותי של ה"מט" מאז 2006, לא היה די במספרים אלה, וכבר עם כניסתו לתפקיד הוא הפך את קהל מאות האלפים שהגיעו לבית האופרה הניו יורקי - לקהל של מיליונים ברחבי העולם. זאת באמצעות שידור לווייני חי בשיטת HD של האופרות שעלו במטרופוליטן.

מהשבוע הבא מצטרפת גם ישראל לכ-40 המדינות המשדרות ישירות את אופרות ה"מט" בכ-1600 אולמות הקרנה בעולם. תרומה שהעניקה משפחת קראון לקרן לירושלים, איפשרה לסינמטק ירושלים לרכוש את המערכת המשוכללת לקליטת שידורי הלוויין ולהקרנתם באיכות גבוהה, ועונת ה-Live HD של המטרופוליטן - תשע אופרות בשידור חי בשעות הערב - תחל בסינמטק ב-15 בחודש, באופרה "אנה בולינה" של דוניצטי - הפקה חדשה בבכורה ב"מט".

אי-פי

זו מלחמה קיומית

"האופרה, כז'אנר מהעבר הרחוק, צריכה כל הזמן להתחדש ולהילחם על מקומה", אומר פיטר גלב בשיחה טלפונית ממשרדו במטרופוליטן. "זו מלחמה כנגד הזרם, כי הסכנה לאופרה היא קיומית, אבל אנחנו לא מתייאשים, ופרויקט השידורים הישירים הוא חלק מהמאבק להפוך אותה לנגישה יותר לקהל רחב יותר.

"כבר בשנה הראשונה לכניסתי לתפקיד החלטתי שמטרתי תהיה להפוך את האופרות לעכשוויות יותר - בלי לפגוע בעומק האינטלקטואלי שלהן", ממשיך גלב. "הסכנה העיקרית המאיימת על האופרה היא סכנת הבידוד מהסביבה והפיכתה ללא רלוונטית. באמריקה במיוחד, שהיא צעירה לעומת אירופה, הונחתה האופרה על התרבות מלמעלה ולא היתה מעוגנת במסורת עתיקן יומין. ובאמריקה - אם כי היום גם באירופה - אסור לה לאבד את הקשר עם המציאות.

"החינוך המוסיקלי היום אינו מספק, יש תחרות רבה מצד אמנויות פופולריות ואנשים כבר מתקשים להתרכז במשהו שהוא יותר מסאונדבייט. כמנהל האופרה הגדולה ביותר באמריקה ואחת מהגדולות בעולם, הבנתי שעלי להשתמש בכל אמצעי, אמנותי וגם תקשורתי וטכנולוגי, כדי להחיות אותה".

כשהחליף גלב את ג'וזף וולפה, המנהל האגדי של המטרופוליטן שהתחיל בה כשוליית נגרים במחלקת התפאורה, לא היה מצבה של האופרה טוב, לדבריו. אמנם האיכות היתה גבוהה, אבל הקהל הלך והידלדל: "לשידורים הישירים שהפקנו היתה תהודה עצומה והשפעה גדולה - לא רק על הקהל אלא גם על בתי אופרה אחרים, שהחלו גם הם לשדר ישירות", אומר גלב. "זה קצת מזיז דברים בעולם האופרה". הוא מקביל את השידורים האלה לשידור חי של תחרויות ספורט: "המט מפורסמת בכוכבים שלה, וחובבי האופרה יכולים לראות עכשיו את הכוכבים הנערצים עליהם חיים, מקרוב, ממש כמו בשידור ישיר של משחק כדורגל".

דקה אנדרווקלס

גלב מקפיד לציין, שהוא לא רק איש כספים ושיווק, אלא המנהל האמנותי של המטרופוליטן, ושכל ההחלטות האמנותיות נעשות על ידו. אבל ההיבט השיווקי שלו בולט: בין מעצבי התלבושות הוזמנה למטרופוליטן מיוצ'ה פראדה מבית האופנה המפורסם (לאופרה "אטילה" של ורדי בעונה שעברה); "טבעת הניבלונג" צוידה בטכנולגיית הקרנה בתלת ממד; ולאופרה "האף" גויס האמן ויליאם קנטרידג' כדי ליצור אנימציה, כשבמקביל הוצגה תערוכה שלו במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. "צריך להזרים כל הזמן דם חדש כדי לשמור את האופרה רלוונטית", מסביר גלב.

האם ב"דם חדש" כוונתך גם לרפרטואר חדש, למשל?

גלב: "בהחלט כן. הנה הופקו אצלנו אופרות של פיליפ גלאס, של ג'ון אדמס, והזמנתי גם אופרת אינטרנט שתועלה ב-2014. אבל החידוש הוא גם בהפקת אופרות קלאסיות שלא הוצגו מעולם במט - למשל ‘אנה בולינה' שתפתח את העונה - אבל בגישה מודרנית. אני לא מתכוון לעיבוד מודרני בתפאורה ותלבושות תוך הסטת העלילה לימינו, אלא למודרניות בבימוי, במשחק. החווייה הבימתית עצמה צריכה להיות עדכנית, צריכה לדעת לתקשר עם הקהל ולדבר אל הרגש שלו עכשיו, בזמננו. לא צריך להלביש את הזמרים ב'אנה בולינה' בתלבושות עכשוויות, אפשר להשאיר את הבמה התקופתית מימי הנרי השמיני, אבל צריך לדבר אל הקהל כאן ועכשיו.

"קח למשל את ‘המלט': ההצגה בהפקה מלפני 40 שנה לא תהיה רלוונטית לקהל היום, לכן צריך לעדכן את הקונספט שלה".

התחלה כסדרן

פיטר גלב נולד בניו יורק ב-1953. הוא החל דרכו כעובד פשוט אצל האמרגן האגדי סול הארוק, וכבר מצעירותו היה לו קשר לאופרת המטרופוליטן: הוא עבד שם כסדרן. במשך השנים הוא צבר ניסיון בתחום הניהול האמנותי וההפקה - שחלקו קשור ישירות ל"מט": בשנות ה-80 הוא הפיק יותר מ-20 אופרות של המטרופוליטן לשידור ברשת הציבורית האמריקאית פי-בי-אס.

גלב היה גם המנהל האישי של הפסנתרן הגדול ולדימיר הורוביץ, והפיק סרט תיעודי זוכה אמי אודותיו. פסגת הקריירה שלו בניהול היתה בעשור שהחל ב-1993 - אז מונה למנכ"ל של חברת ההקלטות הגדולה סוני קלסיקל.

"הואיל ואני גם מפיק, ועשיתי סרטים, עזרתי לפתח את שיטת השידור הישיר בפרויקט ה-HD,", אומר גלב. "יש לנו דרך לצלם בלי להפריע לצופים באולם, במצלמות קטנטנות, רובוטיות, שנעות בשקט מוחלט - ומהרבה זוויות, כולל מלמעלה. ושידור האופרה עצמה הוא רק חלק מהתוכנית: בהפסקות אנחנו מצלמים מאחורי הקלעים, נפגשים עם הזמרים שמתראיינים, ומשתמשים בכוכבי אופרה כדי להציג את התוכנית ולראיין את הכוכבים האחרים.

"למשל ב'אנה בולינה', הזמרת רנה פלמינג תהיה המגישה. אנחנו מראים הכל בשידור: את החלפת התפאורה, את הטכניקה של התאורה, את מחסן התלבושות: ממש כמו בשידורי ספורט, כשהמצלמה מגיעה לחדר ההלבשה והכתבים משוחחים עם השחקנים".

11 אופרות ישודרו במסגרת הפרויקט: "אנה בולינה" מאת דוניצטי, "דון ג'ובאני" מאת מוצרט, "סטיאגרהה" מאת פיליפ גלאס, ואופרות מאת הנדל, ורדי, מאסנה וואגנר. "המבחר הזה הוא מיקרוקוסמוס של הרפרטואר שלנו, שכולל כ-24 אופרות לאורך העונה", אומר גלב, "והוא ייצוג של ההפקות המשובחות ביותר והחדשות ביותר". אבל בסינמטק הישראלי ישודרו רק תשע מתוך האחת עשרה: השתיים שלא ישודרו, "זיגפריד" ו"דמדומי האלים" מאת ואגנר, הן הסוגרות את המחזור "טבעת הניבלונג" ומועלות בהפקות חדשות לגמרי.

בראיון ל"הארץ" אמר שלשום מנכ"ל הסינמטק, יגאל מולד חיו, כי גלב עצמו הפנה את תשומת לבו לאופרות של ואגנר שנכללות בתוכנית והציע בעצמו לוותר עליהן אם כך יחליט הסינמטק, אף על פי ששידור העונה בשלמותה הוא תנאי לכל הזכיינים האחרים: "ויתרנו על האופרות לא בגלל צנזורה אלא מתוך רצון למנוע פגיעה בצופים שהודיעו שייפגעו מכך", הסביר מולד חיו את פסילתו של ואגנר.

מלבד השידורים הישירים, מספר גאלב, הם מנסים גם להגדיל את הקהל הישיר של בית האופרה. "אנחנו מפצים על חסר בחינוך מוסיקלי באמצעות שידורי HD גם לבתי הספר, זאת אחרי הכנה של תלמידים ושל מוריהם באמצעות חומרי הדרכה שאנחנו כותבים במיוחד. לכל אופרה יש הקשר היסטורי או ספרותי - הנרי השמיני, גאנדי, מקבת, פאוסט - ואנחנו עושים בכך שימוש. אנחנו גם מביאים סטודנטים לבית האופרה, לחזרות ולהצגות; ומקרינים פעם בשנה אופרה בטיימס סקוור; ומשתפים פעולה עם בית הספר ג'וליארד בתוכנית לזמרים צעירים - וזה רק חלק מהפעילות החינוכית שלנו".

לך עצמך קשר לאופרה מילדות?

גלב: "גדלתי במשפחה תרבותית: אמי היא האחיינית של יאשה חפץ, אבי היה מבקר תיאטרון (ולימים עורך ה"ניו יורק טיימס", נב"ז), וכנער סדרן במטרופוליטן שמעתי את גדולי הזמרים - פרנצ'סקו קורלי, רנטה טבאלדי. כך שמאז התיכון אני שקוע עמוק עמוק בעולם האמנות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו