בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תעוזה ועצב: פרידה מהמלחין מרק קופיטמן

עם מותו בשבוע שעבר של המלחין עטור הפרסים מרק קופיטמן, שנהפך לדמות מפתח בנוף המוסיקלי הישראלי, נגדעה גם שפת ביטוי קומפוזיטורית נועזת

4תגובות

בשנת 1972 היגר מרק קופיטמן, מלחין מוכר ועטור פרסים, ממולדתו ברית המועצות לישראל. הגירה היא לעולם טראומטית - אפילו אם היא למדינה שלווה ומשגשגת. קל לשער איזה זעזוע חווה אדם שמהגר למדינה שבה מכה משבר: מלחמת יום הכיפורים. ואכן, היצירה שכתב קופיטמן בעקבות המלחמה - קנטטה לטקסט של יהודה עמיחי "שמש אוקטובר" - מעידה על הזעזוע שחווה כאן. זו יצירה נועזת, מודרניסטית, מקוננת, קוראת תיגר, מקורית וחריפה. ביצועה המעולה - בפי מירה זכאי, שפיתחה קשרים מקצועיים וחבריים עם המלחין - הדגיש הבעתיות מצד אחד ואמצעים צורניים חדישים מצד שני.

קופיטמן, שנהפך לדמות מפתח בנוף המוסיקלי הישראלי, מת בסוף השבוע שעבר. עם מותו נגדעה שפת ביטוי קומפוזיטורית ייחודית ונועזת. קופיטמן נולד באוקראינה ב-1929. בילדותו למד מוסיקה, בצעירותו: רפואה; והשלים שתי עבודות דוקטור, אחת בכל תחום (במוסיקה - בקונסרבטוריון המהולל ע"ש צ'ייקובסקי במוסקווה).

יצירות רבות, ממוסיקה קאמרית ועד אופרה ("קאזה מארה"), הקנו לו שם ברחבי ברית המועצות, וגם פרסים רבים. בואו לישראל הוסיף ממד חשוב לנוף המוסיקלי כאן, והתקבלותו היתה מיידית בהתאם. הוא מונה לפרופסור לקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה בירושלים, שבה מילא לימים תפקידי הנהגה.

קופיטמן היה מורה אהוב ולא פעם גם עורר מורא בתלמידיו בגלל דרישות לא מתפשרות ותביעה לידע. הוא היה מאחרוני המורים שדרשו סף כניסה גבוה ללימודי קומפוזיציה - לעתים גבוה יותר מזה שסטודנטים רוכשים היום אחרי ארבע שנות לימוד.

שלמה בר יעקב

בבואו לישראל התוודע קופיטמן להיבט מוסיקלי שנעלם ממנו עד אז: שירי העדות היהודיות. כמו אבות המוסיקה הישראלית, שבאו הנה בשנות ה-30 של המאה השעברה, קופיטמן הוקסם מצלילי המזרח, ואלה מצאו את דרכם ליצירתו. כחבריו המלחינים ואלה שקדמו לו, גם ביצירתו אפשר לזהות את הקונפליקט בין המסורת היהודית וצליליה ובין המודרניות ששלטה בכיפה.

אחת מיצירותו הנודעות בסגנון זה היא "לקול הזיכרונות" (1982), שחוברה במיוחד לזמרת גילה בשארי. סדרת "קאנטוס" של קופיטמן, להרכבים שונים ולאורך שנים רבות, מגלה גם היא את טביעת האצבע שלו: חדשנות מקורית נועזת, ובו בזמן משיכה למקורות היהודיים.

אחת הטכניקות שנקט, טכניקה שזוהתה עמו לימים, היתה מרקם הטרופוני. זהו מרקם שנוצר מנגינה או שירה בצוותא, שבה כל אחד מהמשתתפים מבצע אותה מלודיה, אבל בשינויים ואילתורים אינדיבידואליים קטנים. מרקם כזה נשמע בבית הכנסת, למשל, כשהקהל שר תפילה מסוימת אבל כל אחד מהקהילה נוקט את הנוסח המוכר לו - ויחד עם זה גם ביצירות הכי חדשות, שבהן ההטרופוניה משקפת הפניית עורף מוסיקלית למסורת - מוסיקלית, לאומית ודתית גם יחד.

רמזים מטרימים לסגנונו זה אפשר למצוא עוד ב"שמש אוקטובר" המוקדם. קופיטמן אף כתב ספר הדרכה להטרופוניה, זאת בין שלל כתביו, שכוללים מאמרים וספרים על היבטים של הלחנה כמו מלודיה וסימטריה, הלחנה למקהלה, שפתו המוסיקלית של באך, מוסיקה סימפונית, רב-קוליות וסימטריה.

קופיטמן זכה להכרה ישראלית רחבה בדמות תפקידים ופרסים רבים, בהם פרס אקו"ם למפעל חיים ופרס ראש הממשלה. הוא גם זכה להכרה בינלאומית נרחבת: זכה בפרסים, ובהם פרס קוסביצקי הבינלאומי של מבקרי ההקלטות; התבקש ללמד כמרצה אורח באוניברסיטאות חשובות; היה פרופסור אורח בקונסרבטוריון צ'יקובסקי במוסקווה; ושופט בתחרויות.

פסטיבל הסתיו בוורשה, "אביב מוסיקלי" בסנט פטרבורג, פסטיבל ברטוק בבודפשט, הפסטיבלים של בון, ג'נווה וסיאול - ורבים חשובים אחרים - העלו את יצירותיו על במותיהם.

תעוזה ועצב שימשו בערבוביה ביצירותיו, שרבות מהן זכו לשמות ששיקפו את הווייתו: "זיכרון", "קדיש", "קינה", "פרידה" ו"קול הזיכרונות": יצירות שהביטו אל זמנים יהודיים עתיקים מפריזמה של מלחין חדשן, ששב וביטא את המוסיקה שלו - בסימפוניות ושירים, רביעיות כלי קשת, מקהלות ופסנתר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו