בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המוסיקה הקלאסית פורחת ברשות הפלסטינית

התזמורת הפלסטינית שהפליאה לנגן מבחר מהקלאסיקה המערבית בכנסיית המולד בבית לחם, הדגימה את הפריחה המוסיקלית המתרחשת כאן

33תגובות

"חג מולד שמח ושנה חדשה מאושרת - משרד התיירות הישראלי" - השלט הזה, המקבל בימים אלו את פני הבאים לבית לחם, קצת לועג לרש בהיותו ממוקם ליד מחסומי הדרכים המאוישים בחיילים חמושים ועטופים באפודי מגן עד לשיניהם. איך מתמודדים עם מצור כזה? בהומור: קריקטורה שמסתובבת עכשיו באינטרנט מראה את סנטה קלאוס עומד נבוך נוכח חומת הענק שמתנשאת מולו וחוסמת את דרכו לבית לחם, וממלמל "הדבר הזה לא מצוין במפות שלי". ובקריקטורה אחרת: משפחת ישוע הקטן, רכובה על עיר, נעצרת על ידי חיילים לצורך חיפוש בכליה.

זו התחושה בימים אלה של חג האורים הנוצרי, חג ההתחדשות והאופטימיות: תחושת מצור של עיר שמנותקת מסביבתה על ידי חומות ומחסומים, שאין יוצא ובא בשעריה. בירור תמים אצל עוברי אורח מהי הדרך לכנסיית המולד מעורר התמרמרות בקרב אחת מהם: "עלינו אתם אוסרים לצאת מהעיר, לי אסור לנסוע לירושלים אפילו, ואתם הישראלים מסתובבים כאן בחופשיות ומתעניינים בכנסיות!" היא מרימה את קולה - ולנו לא נותר אלא להודות בצדקת זעמה.

דודו בכר

לניתוק ממנו סובלת בית לחם, ניתוק שהביא למצב כלכלי קשה בעיר, למחסור במים ולעוני, יש גם פנים אחרות: החברה כאן הומוגנית ולא סובלת מאלימות כמו זו שמתפרצת במזרח ירושלים, למשל, שבה נוכחות הצבא והמשטרה חריפה, שבה התנחלויות מממוקמות בלב שכונות ערביות ומלבות את האש, שבה מתחולל כל הזמן הטרנספר השקט של פינוי אוכלוסין בדרכים שונות. ובימים האלה נהנית בית לחם גם מהתיירות הפורחת: אמנם התיירים באים בדרך כלל באוטובוסים רק לביקור חטוף בשעות היום, ולרוב לא נשארים כדי ליצור קשר עם מרקם החיים בעיר אלא רק מציצים בחטף באתרים המקודשים, קונים מזכרות ומסתלקים. ובכל זאת, התנועה הזאת מזרימה חיים לבית לחם - וגם פרנסה לא מבוטלת.

בכנסיית המולד, יומיים לפני האירוע הגדול שמשודר לכל העולם ומושך עשרות אלפי עולים לרגל - מיסת חצות של חג המולד באתר הולדתו של ישוע הנוצרי - מתקיים קונצרט שנתי חגיגי, "קונצרט לחיים ולשלום". זו הפעם ה-11 שקונצרט כזה מתקיים בארץ הקודש, אבל הפעם הוא שונה - ראשית, בתפישה אודות מקומה של המוסיקה בהבאת שלום. עד עתה העלתה "האגודה לחיים ולשלום", ארגון איטלקי פילנטרופי, את הקונצרט משני עברי הקו הירוק: בירושלים, בעיקר בבנייני האומה, ובבית לחם. שני הקונצרטים הועברו - וכך יהיה גם השנה - בשידור לכל איטליה ברשת הטלוויזיה הלאומית האיטלקית RAI.

מהשנה הסימטריה הזאת בוטלה, מתוך היענות לבקשת הפלסטינים: הם הביעו את מחאתם על המצג המטעה שנשלח לעולם בשידור שני קונצרטים אלה כמקשה אחת, כאילו קיים שוויון בין ירושלים החופשית ובית לחם הכבושה, כאילו הקהל משתי הערים רשאי לבוא ולהאזין לקונצרטים האלה בלי מגבלות, וכאילו המוסיקה באה לגשר בין שני צדדים שווים שרק שרויים ב"סכסוך". האגודה נענתה אפוא לבקשה זאת, והקונצרט בירושלים בוטל.

דודו בכר

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

התזמורת שכיוונה את כליה בכנסייה היפהפייה, בהכנות לקונצרט, סימלה את ההבדל המשמעותי השני בקונצרטי "החיים והשלום": בניגוד לתזמורות האיטלקיות שניגנו כאן בעבר, הפעם זו תזמורת שנגניה פלסטינים - אות לתהליך המוסיקלי הדרמטי שמתחולל מזה שני עשורים בחברה הפלסטינית. מכל העולם המערבי, ערש התרבות המוסיקלית הקלאסית, וגם - ואולי בעיקר - מישראל, מגיעות קריאות מצוקה אודות הידלדלות החינוך המוסיקלי והמשאבים המושקעים במוסיקה. בגדה המערבית, לעומת זאת, עולה תמונה הפוכה: של תשוקה עזה למוסיקה ולחינוך מוסיקלי, של עלייה ופריחה במוסדות המלמדים אותה.

הקונסרבטוריון הלאומי הפלסטיני על שם אדוארד סעיד הוא הוותיק בין המוסדות האלה. הוא נוסד ב-1993, מחזיק עתה ארבעה סניפים בערי הגדה ומתכונן להקמת החמישי בעזה. כ-700 תלמידים לומדים בו עם 45 מורים, והוא מפעיל תזמורות שחבריהן ניגנו גם בערב הזה: שתי תזמורות שחבריהן הם פלסטינים המתגוררים ברחבי העולם - התזמורת הלאומית הפלסטינית שהוקמה בשנה שעברה ובה מנגנים מוסיקאים מקצועיים בוגרים, ותזמורת הנוער הפלסטינית (הוקמה ב-2004) ובה 80 צעירים מגיל 13 עד 26; ותזמורת הקונסרבטוריון, שחבריה הם תלמידים ומורים במוסד.

שעות הערב בבית לחם, הצעידה במורד רחובותיה הצרים לכיוון כיכר המולד, והכיכר רחבת הידיים עצמה, לא מעידות על החיים השוקקים במשך היום. זו לא עיר של ערב, אפילו בתקופה זו של חג המולד. כמה אורות בצורת כוכבים מהבהבים, עץ מואר גדול ניצב בכיכר, ואחרוני מוכרי התירס והקפה מציעים את מטעמיהם. בצמוד לכיכר מתנשאת הכנסייה ההיסטורית שעתיקותה מרהיבה, ובכניסה אליה נתקלים בשיחזור האירוע שהתחולל כאן לפני אלפיים שנה ויותר ושינה את העולם: בובות בגודל אנושי שמתארות את הולדתו של ישוע באורווה שלפי המסורת נמצאת בקומת המרתף של הכנסייה. האולם עצמו הוא שילוב עוצר נשימה של קתוליות וים תיכוניות, ובכל עבר נראים הכמרים הפרנצ'יסקנים - שבאחריותם מנוהל המקום - לבושים בגלימת שק חומה וחגורה בצורת חבל, המסמלות צניעות אבל עדיין מרשימות בהידורן הפשוט.

דודו בכר

הכנסייה מתמלאת בהדרגה בקהל שהוא פלסטיני בעיקר אבל עם ייצוג בינלאומי מגוון, והתזמורת מתמקמת בתווך. צלילי "הנערה מארל" מאת ג'ורג' ביזה, שפותחים את קונצרט התזמורת הפלסטינית, מבהירים מייד במה מדובר: שבע שנים מאז הוקמו תזמורות הנוער, ושנה אחרי שנוסדה התזמורת הבוגרת המקצועית, מסתבר שקם כאן גוף מוסיקלי ברמה בינלאומית גבוהה שמנגן רפרטואר מתקדם. הקונצ'רטו לפסנתר הראשון של צ'ייקובסקי, והסימפוניה ה-40 לצד הסימפוניה הקונצרטית לכינור וויולה - שתיהן של מוצרט - שנוגנו בהמשך: תענוג היה לשמוע את הנגנים הצעירים, בניצוח המנהל המוסיקלי שלהם חואן דוד מולאנו מקולומביה. "פוואן" של גבריאל פורה, הרומנסה לכנור ותזמורת של בטהובן, ושירי חג המולד - עם סולנים ובהם הפסנתרן הווירטואוז פאדי דיב מנצרת בעל תואר שני מהאקדמיה למוסיקה בירושלים, והזמרת סנאא מוסא מדיר אל אסד בגליל, בוגרת קונסרבטוריון "אל אורמאווי" ממזרח ירושלים, בעלת קול חם וגדול ונוכחות כובשת, משקפים גם הם מוסיקה במיטבה.

לילה קר של חג המולד מקדם את היוצאים מהקונצרט, וטעות בניווט מובילה אותנו למחסום הראשי ביציאה מבית לחם במקום לאחת הדרכים הצדדיות מהן אפשר לצאת לירושלים בקלות ובלי בדיקה כלשהי. התור ארוך, גם בשעה מאוחרת זאת לקראת חצות; והמתח והחרדה, אפילו בקרב מי שנמצא כאן באישור הצבא, גוברים ככל שמתקרבים אל החיילים, ומצליחים להשכיח את התקווה שנשבה רק דקות קודם לכן ממוצרט ובטהובן, פורה וצ'יקובסקי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו