טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מוצרט צעיר מדי בשבילם: ביקור במרכז למוסיקה עתיקה בת"א

טובי הנגנים והמורים בתחום המוסיקה העתיקה מהעולם מקיימים בימים אלה סמינר שנתי. שיחה אופטימית על עתיד מוסיקת הבארוק בישראל

תגובות

בתי הספר ריקים בדרך כלל בחנוכה, ומורים ותלמידים נושמים לרווחה על החופשה שבאה בדיוק בזמן כדי להקל מעט על לחץ הלימודים והעבודה. לא כך בית הספר לאמנויות-קמפוס אריסון בתל אביב. מסדרונותיו שוקקי חיים בימים אלה, עת 85 תלמידים למוסיקה מכל הארץ - סטודנטים באקדמיה, בני נוער תלמידי קונסרבטוריון שטריקר התל-אביבי, נגנים וזמרים מקצועיים וחובבים ברמה גבוהה - שוטפים אותם, מבוקר עד לילה.

צלילים של כלי נגינה נשמעים מכל עבר, אבל אין אלה כלים שנשמעים בדרך כלל בקונסרבטוריונים: ביניהם צלילי צ'מבלו, חליל טרוורסו, נבל עתיק, גרסאות קדומות של כלי נשיפה וקשת, וחליליות בכל הגדלים. גם הרפרטואר אינו מקובל: את מוצרט כבר לא תשמעו שם, הוא חדיש מדי, ובוודאי לא את שוברט ובטהובן, ברהמס ודביסי. זהו הסמינר של המרכז למוסיקה עתיקה של קונסרבטוריון שטריקר, ובמסגרתו מתקיימים שיעורים, סדנאות וכיתות אמן, קונצרטים ודיונים. פעם בשנה הוא הכתובת למתמחים בביצוע של מוסיקת בארוק בישראל, למפגש בינם לבין עצמם וללימודים עם המורים הטובים בתחומם.

דרושה דוגמה טובה

"בישראל, מצבה של המוסיקה המוקדמת רק הולך ומשתפר", אומרת דרורה ברוק, בכירת נגני החליליות בארץ והמייסדת והמנהלת של המרכז למוסיקה עתיקה בקונסרבטוריון. "היום, תלמידים רואים בנגינת מוסיקה מוקדמת מקצוע: אחד המשתתפים הוא נגן צ'לו בארוק בן 19, שעשה בגרות בכלי הזה והתקבל למעמד של מוסיקאי מצטיין בצבא, ויש כבר ילדים בני 10 שמנגנים בצ'מבלו. אלה סימנים טובים".

גלי איתן

עד עתה, עולם הביצוע של מוסיקה עתיקה בכלים אותנטיים ובגישה היסטורית התגלה למוסיקאים בשלב מאוחר יחסית בחייהם, אחרי שבילו את ילדותם והכשרתם האקדמית הבסיסית בדרך המסורתית, עם הרפרטואר הרומנטי, בגישה הקלאסית. רוב המורים אינם מכירים כלל אופציה אחרת, ואם שיחק למוסיקאי המזל הוא התוודע לתחום זה במקרה.

"כשלילדים יש דוגמה טובה, הם נדלקים על התחום", אומרת ברוק. "הצ'לן הצעיר הגיע למורה אורית מסר יעקובי, שאינה מנגנת צ'לו בארוק כברירת מחדל - בגלל כישלון בכלי מודרני - אלא מתוך מסירות והתמחות בכלי. מורים כמוה, שיודעים לסלול דרך אל לב הילד, גורמים לו לבוא וללמוד לנגן בחלילית, למשל, ולשלם 840 שקל בחודש לקונסרבטוריון, בעוד שבכל מתנ"ס הוא יכול לכאורה לעשות זאת תמורת 50 שקל".

בשבח הצניעות

דרכה של ברוק לא היתה סלולה כך: "רציתי לנגן בכינור, אבל אמא שלי אמרה לי שהכלי מיועד רק לילדים מוסיקליים, ושלחה אותי ללמוד חלילית. בכיתה ג' למדתי אצל פסנתרנית שגם לימדה קצת חלילית, ואחרי שנה היא התקשרה לאמא שלי ואמרה, ‘הילדה עברה אותי, היא צריכה מורה אחר'. בכיתי, לא הסכמתי כי אהבתי אותה, ונשארתי שנה ועוד שנה".

ברוק עברה ללמוד אצל החיפאי גד בודנהיימר, שגידל דורות של נגני חלילית מקצועיים. בזכות שליחות של אביה לארצות הברית החלה ללמוד אצל מורה אמריקאי, נגן באנסמבל "בוסטון קמרטה" המתמחה ברפרטואר בארוקי. "אז שמעתי לראשונה את המונח ‘מוסיקה מוקדמת'", היא נזכרת. "התאהבתי בזה, בכל ממד שבו אני חיה - ונהייתי נגנית חלילית". היא השלימה את לימודיה באקדמיה למוסיקה בירושלים, ואחר כך במלגה מלאה במילאנו שבאיטליה, והיום היא מלמדת באקדמיה בעצמה.

במה שונה תחום המוסיקה העתיקה מזה של המוסיקה הקלאסית והרומנטית, זו שרוב האנשים עוסקים בה?

ברוק: "המוסיקה העתיקה מעוררת הרבה יותר שאלות. אצלנו לא כתוב כלום: אילו כלים מנגנים, מה המהירות, איך צריך להפיק את הצליל, ואם לנגן שקט או חזק. וגם כשכתוב - כי לכאורה הטקסט ברור וסול זה סול וחצי טון הוא חצי טון, כמו במוסיקה הרומנטית - כלל לא בטוח שזו הכוונה. בימי הביניים המידע הועבר אחרת, בצורת ספרים, ומידע שהיה מובן מאליו, למשל קישוט מסוים, לא טרחו לרשום.

"אפשר להשוות זאת לכתב הלטיני: האותיות זהות בשפות האירופיות, אבל אם לא תדע שזו צרפתית לא תבין מהן דבר. התווים נראים בדיוק כמו התווים של הנדל או באך, אבל מתחתם טמונה כל כך הרבה אינפורמציה לא כתובה, שהם רק הקצה. אחד החוקרים בתחום המשיל את הדרך שיש לעשות מהתווים עד למוסיקה לדרך בין המתכון לאוכל: לנגן ישר מהתווים כפי שהם כתובים זה כמו לאכול את ספר הבישול.

"תכונה ייחודית נוספת לתחום המוסיקה העתיקה היא כלי הנגינה. הכוונון של הכלים שלנו אחר, ולכן המרווחים שונים, הדיסוננטיות בין הצלילים בסולמות רחוקים מתחדדת, ואת החצי טון צריך לחפש - הוא לא מדויק כמו בכלים מודרניים. גם החומרים שמהם עשויים הכלים אחרים: כשמיתרי הגיד משנים כיוון כל הזמן, כל הגישה לנגינה משתנה.

"בניגוד לכלי הנגינה, הגרון ומיתרי הקול לא השתנו מאז הימים הקדומים - ולכן הזמרים מנסים להבין איך שרו אז כמו רסטורטורים שמקלפים שכבות כדי להגיע לאבן המקורית. אנחנו לא ארכיאולוגים ולא מדענים, אך מנסים ליצור משהו אסתטי חי".

אפשר להגיע לאותה אבן מקורית?

"אנחנו יודעים שלא. אנחנו מתקרבים אליה, ואמנם לא נצליח לשחזר את הדרך שבה ביצעו מוסיקה אז, אבל גם לא נלביש על המוסיקה מה שאין בה. כל זה מצביע על ייחוד נוסף לתחום המוסיקה העתיקה: הוא דורש הרבה יותר צניעות כלפי הטקסט. היכולת לנגן הכי מהר והכי נקי מכולם לא מספיקה, כי יש עוד ממד, העומק".

ברוק גייסה לסמינר בהנהלתה את טובי הנגנים ובכירי המורים בעולם בתחום המוסיקה המוקדמת: ג'יל פלדמן מצרפת שהיא הכוהנת הגדולה בתחום הזמרה; נגן החליליות ההולנדי קייס בוקה, תלמידו של אבי החליליות העתיקות פרנס בריכן; קנת וייס האמריקאי, מגדולי נגני הצ'מבלו בימינו ובכיר המורים באקדמיות המובילות כמו ג'וליארד והקונסרבטוריון בפאריס; וכנר הבארוק האנגלי ולטר רייטר, כנר ראשי באנסמבלים החשובים באנגליה.

יחד עם דוד שמר, אורית מסר, אילה סיקרון, מירי זינגר, ברי מוסקוביץ, מירנה הרצוג ואלון שב מישראל, התגבשה קבוצת מורים אטרקטיבית. התלמידים מתרוצצים ביניהם, קוראים ביחד פרטיטורות, לומדים ומנגנים.

הקהל הרחב מוזמן לצפות בכיתות האמן והסדנאות מ-09:30 תמורת מחיר סמלי של 50 שקל ליום: היום, למשל, יתחיל בהרצאה מוסיקולוגית, ימשיך בכיתות אמן על המוסיקה של טלמאן, בהרכבים קאמריים, כיתות אמן לזמרה - ויסתיים בקונצרט של קנת וייס וקייס בוקה. הסמינר ייגמר ביום שישי.

"אחרי שהסדנה למוסיקה עתיקה שהד סלע קיים בשנות ה-80 במרכז למוסיקה ירושלים נסגרה, נגמרו גם האפשרויות להתוודע למוסיקה הזאת בארץ בדרך של לימוד ברמה גבוהה", אומרת ברוק. "המוסדות האקדמיים לא לקחו את התחום לידיים, אז החלטתי להקים מוסד טרום אקדמי, להחזיר את מה שאני זכיתי לו כילדה".

ברוק מצאה אדם שמכיר, כמוה, בחשיבות הרבה של התחום: מנהל הקונסרבטוריון התל-אביבי קוסטין קנליס אולייר, ששילב את המחלקה למוסיקה עתיקה במוסד שלו: "כאן ילדים רואים שעל חלילית אפשר לנגן לא רק ‘יונתן הקטן' ו'התקווה'", אומרת ברוק. "לפעמים הילדים באים בדיוק בגלל זה - כי המוסיקה של ימי הביניים, למשל, היא שונה, מדליקה ונותנת הזדמנות למשהו חדש. לי לא אכפת בגלל מה הם באים: אני כבר אדאג שהם יישארו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות