בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האופרה ינופה: אכזריות במבט אמפתי

ב"ינופה" מאת ינאצ'ק, שתוצג הערב בבכורה, יש קנאה ורצח, וגם מחילה והשלמה. המנצח נעם צור טוען שזו אחת היצירות היפות שחוברו מעולם

תגובות

עלילת האופרה "ינופה" סוערת אך נראית פשוטה מבחינה פסיכולוגית: סיפור על מעשים פליליים קשים, אכזריים, שמניעיהם לכאורה ברורים: לאצה משחית את פניה של ינופה מתוך קנאה באחיו החורג שטווה, הזוכה לאהבתה; אמה של ינופה רוצחת את התינוק שנולד לבתה, מהיחסים עם שטווה, כדי לשמור על כבוד המשפחה. ינופה סולחת לאמה, וגם ללאצה, מתוך חוסר ברירה או מתוך גישה נוצרית. המאורעות מתרחשים בכפר צ'כי, את הליברטו התקין ינאצ'ק לפי מחזה שכתבה צעירה צ'כית, בסוף המאה ה-19.

"ינופה" (שבכורתה היתה בעיר המוראבית ברנו, ב-1904) מועלית עתה באופרה הישראלית בגירסה ותיקה שעשה הבמאי הגרמני ניקולאוס לנהוף, לפני 22 שנה, והוצגה בין השאר בפסטיבל גליינדבורן. הדמויות הראשיות הן שתי נשים: ינופה הצעירה, בקול סופרן, ואמה (החורגת אך האוהבת), מצו-סופרן. הגברים שלצדן שייכים למשפחה המורחבת: שני אחים (למחצה) שטווה ולאצה, בני גילה של ינופה. על ההפקה ינצחו חליפות ג'ורג' פליבניאן ונעם צור ובצוות הזמרים משתתפים אמנים מחו"ל שרובם עדיין לא נשמעו כאן. אחת מהם מלוהקת לתפקיד ראשי: דליה שכטר, מצו-סופרן ישראלית שבסיסה מזה שנים רבות הוא קלן, תופיע בדמות האשה הרוצחת את נכדה התינוק.

יוסי צבקר

נעם צור, מוסיקאי ישראלי בעל עבר והווה אופראי גדוש (הוא המנצח הראשי של התזמורת הקאמרית-פילהרמונית של פרנקפורט ובעבר כיהן כמנצח הראשי באופרה של אסן וכמנצח הבית באופרה של היידלברג) משתתף בהפקה הנוכחית של האופה "ינופה" בתל אביב כמנצח שני, לצדו של ג'ורג' פליבניאן. צור: "זו פעם ראשונה שאני מנצח על ‘ינופה', אני מחכה לה כבר עשר שנים. אני מת על המוסיקה הזאת, מכיר כל תו בה, זה אחד הדברים הכי יפים שנכתבו אי פעם, בוודאי אחת מחמש האופרות הכי גדולות, אותה קטגוריה עם ‘פלסטף' ו'דון ג'ובני'. מוסיקה גאונית שמציגה רגשות והבנת רגשות באומנות קומפוזיטורית יוצאת דופן.

זו יצירה מאתגרת, לזמרים?

"מה שקשה לזמרים הוא לא רק ההיגוי של המלים הצ'כיות אלא גם המוסיקה, שכתובה כביכול בצ'כית".

זה מתבטא בסינקופליות רבה (הדגשות רבות שלא על הפעמה)?

"בהפשטה ובהכללה התשובה חיובית. אבל למרות שזו אופרה צ'כית אמרתי לזמרים שהם צריכים לשיר כמו באופרת ‘וריזמו' איטלקית (אופרה שמספרת על דמויות לא מיתולוגיות ולא הרואיות, בגישה ריאליסטית) - אבל בשפה אחרת".

איך מתממשת עבודת צוות של מנצחים - הפעם שלך עם המנצח פליבניאן?

"כשיש שני מנצחים קיימת היררכיה. התפקיד הכי חשוב של המנצח השני - במקרה זה אני: להיות זוג אוזניים נוסף באולם, בזמן החזרות. אחדות מהחזרות אני גם ניהלתי אבל כאשר אנצח על ההפקה המוגמרת, בכמה מההצגות, יש דברים שכבר הוחלטו על ידי המנצח הראשון ובשבילי הם נתון".

יש בעיות באלאנס באופרה הזאת, התזמורת עלולה לכסות את הזמרים?

"רק במערכה הראשונה, ינאצ'ק חיבר אותה בתקופה שבה עדיין ניסה לחקות את פוצ'יני. את המערכה השנייה והשלישית חיבר לאחר 8 שנים. ההבדל החשוב בין המערכות הוא שבמערכה השנייה אין בכלל חומר מוסיקלי דמוי פולקלור. זו המערכה החשובה, ובה רק ארבע הדמויות הראשיות נמצאות על הבמה והן נחשפות מבחינה פנימית וחיצונית".

יש להיטים מובהקים ב"ינופה", אריות שהן מעין כרטיס ביקור?

יוסי צבקר

"לא ממש, אבל בולט מאוד הקטע "צו חווילה" ("עכשיו, מיד") של האם, במערכה השנייה".

לא מוזר שלשני התפקידים הגבריים ינאצ'ק קבע שני טנורים, ולא טנור ובריטון?

"אין לי תשובה מדוע הוא החליט כך, אבל על השאלה אם רצוי, בליהוק, לבחור טנורים בעלי גוון שונה ומובחן - התשובה שלילית. אני מעדיף שלשניהם יהיה דווקא קול דומה, כי ינאצ'ק כתב לשניהם מוסיקות דומות. שניהם עוברים תהליך של מעבר מכוחנות אל הבנה, בכיוונים הפוכים".

אתה מכיר את הדי-וי-די שהופק מביצוע האופרה בגרסה של הבמאי לנהוף, כלומר אותה גרסה שתוצג עכשיו בתל אביב?

"אני ממליץ עליו, בהחלט, אבל לא בגלל דמיון למה שיועלה כאן".

דליה בביקור מולדת

גיבורי האופרה אינם גברים אלא שתי הנשים: האחת היא האם החורגת, שבליברטו אין לה שם - היא מכונה רק "הקוסטלניצ'קה" על פי תפקידה בקהילה - היא אלמנת שמש הכנסייה של הכפר, והשנייה היא בתה ינופה. בתפקיד הקוסטלניצ'קה תככב הזמרת דליה שכטר, בת קיבוץ ברקאי, המתגוררת ופועלת בגרמניה מזה שנים רבות. שכטר חברה באנסמבל של בית האופרה בקלן, וזימרה גם בבתי אופרה מרכזיים אחרים באירופה, לרבות מינכן, ציריך, ברלין והפסטיבלים בזלצבורג ובביירוית. בארץ היתה חברה במקהלת "זמרי קמראן", לפני שנים רבות, למדה באופן פרטי אצל ירון וינדמילר, ואחר כך שנתיים במינכן. הרקורד העשיר שלה כולל הופעות בתפקיד הקוסטלניצ'קה ב"ינופה" בשלוש הפקות שונות (בקלן, במנהיים ובבודפסט).

"אני שמחה מאוד להופיע סוף סוף באופרה הישראלית", היא אומרת, "חיכיתי הרבה זמן שזה יקרה".

רחל הירש
מוטי קמחי

ה"קוסטלניצ'קה" היא תפקיד קשה?

"ריצת מרתון - גם בגלל השפה. אני נעזרת מאוד במדריך שמופקד על היגוי המלים הצ'כיות, וזקוקה לכך למרות שכבר הופעתי באופרה הזאת. כן, אלו קשיים בסדר גודל ואגנריאני, ואני מופיעה הרבה באופרות של ואגנר".

איזו מין אישיות את מפיקה מדמות אשה שרוצחת תינוק?

"היא דמות מעניינת, לא שטוחה. כזמרת וכשחקנית אני אמורה לגרום לקהל להבין מה הביא אותה לכך, לא עד כדי ‘סימפטיה', אבל הבנה, בהחלט. במלים אחרות: אני מקווה שחלק ממה שהצופים רואים ושומעים על הבמה, בדמותה של האשה הזאת, הם מוצאים גם בתוך האישיות שלהם, שהם שואלים את עצמם איך היו הם מתנהגים באותה סיטואציה".

צליליה של השפה הצ'כית חשובים?

"בשבילי מאוד. אני אומרת בענווה ששפה היא תופעה שמאוד מעניינת אותי, ובמיוחד היגוי נכון בזמרה. אם זמר שר בשפת המקור, נאמר איטלקית, בהיגוי גרוע, והאנגלית שלו טובה - אני מעדיפה שישיר באנגלית".

יש בעיות מיוחדות בזמרה בצ'כית?

"זו שפה קשת היגוי למי שלא מדבר אותה כשפה טבעית", אומרת שכטר, "יש להקפיד על הטעמה נכונה של הברות - למעשה שינוי אורך השמעת ההברות, או התמודדות עם צרורות עיצורים. לדוגמה, במלה ‘סמרט' (מוות), ב'ינופה', שלוש האותיות הראשונות מנוקדות בשווא, ואני שרה את זה בצליל ‘סי' גבוה, ‘יושבת על השווא'".

כאמנית שמכירה ארבע גרסות בימוי ל"ינופה", מה מייחד את הבימוי שנראה עכשיו כאן?

"זו פרודוקציה נדיבה, לא דוגמטית, נותנת לכל אמן לפתח את האישיות שלו בתוכה. התוצאה היא שוני בין העלאות שונות של הגרסה. יכול להיות שאפילו בהעלאה הנוכחית, כאן, יהיו הבדלים ניכרים בהיבט הדרמטי בין הקאסט הראשון והקאסט השני".

איך את רואה את האופרה "ינופה" בכללותה?

"היא מתחילה בסצינה תמימה, לא מאיימת, ומקבלת בהמשך - במערכה השנייה והשלישית - מין עוצמה שמושכת את הצופה המאזין פנימה. מה בדיוק מושך קשה להגיד, הרי אין כאן עומק מחשבתי גדול. זה דומה למה שקורה ב'קוולרייה רוסטיקנה' (קנאת בן כפר) של מסקאני".

מבחינה מוסיקלית אלו תפקידים מפתים, מעין "הרמת כדור להנחתה" לזמרים?

"אתה אמרת. זה מגרש משחקים נפלא".

אחד התפקידים הכי חשובים שלך?

"אצלי, מה שאני עושה בתקופה מסוימת הוא תמיד הכי חשוב, אבל כן - ‘ינופה' מיועדת אולי לשלישייה המובילה לצד ‘ליידי מקבת' ב'מקבת' של ורדי, אורטרוד ב'לוהנגרין' וקונדרי ב'פרסיפל', של ואגנר".

דליה שכטר חיה בגרמניה כבר 25 שנה, נשואה (לגרמני), ובתשובה על שאלה בדבר התעניינויות חוץ-מוסקליות היא אומרת שלאחרונה היא קצת נשאבת לכדורגל ("אין לי ברירה, כאמא לאוהד נלהב של ‘שאלקה'"). שכטר מבקרת בארץ לפחות פעם בשנה אבל לראשונה מאז עזבה היא מבלה כאן תקופה ארוכה, שבעה שבועות, והספיקה כבר, כך היא מגלה, "להתאהב בתל אביב".

באופרה "ינופה", המועלית מהערב באופרה הישראלית, בניצוח ג'ורג' פליבניאן ונעם צור (חליפות), תופיע בתפקיד ינופה זמרת הסופרן ההולנדית ברברה האבמן, בצוות הראשון, בצוותים האחרים יהיו אלה קארין באבאג'יאן הארמנית ואירה ברטמן; בתפקיד לאצה יופיעו זמרי הטנור יורמה סילבסטי מפינלנד ויו סמית' האמריקאי; בתפקיד שטווה: ג'ייסון קולינס האמריקאי ואנדרו ריס הבריטי. דליה שכטר תשיר כאמור את ה"קוסטלניצ'קה", ובמקצת הפעמים תופיע במקומה בתפקיד הזמרת הישראלית סווטלנה סנדלר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו