שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הפסנתרנית שכובשת במות באמנות אצבעות מפליאה

הפסנתרנית הסינית-אמריקאית יוג'ה ואנג רק בת 24 וכבר מופיעה על במות עולמיות. הערב תתקיים הופעתה הראשונה בת"א, עם הפילהרמונית הישראלית

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

לאחר רסיטל הבכורה של יוג'ה ואנג באולם קרנגי בניו יורק, באוקטובר, כתב אנטוני טומסיני ב"ניו יורק טיימס" שהביצוע שלה לסונטה בסי-מינור של ליסט התאפיין בניואנסים לא שגרתיים, ובעיקר התפעל והפליג בתיאור טיפולה האינטליגנטי בסונטה מס' 6 של פרוקופייב. נגינתה חשפה, כך כתב, דקויות שלרוב נעלמות בביצועים אחרים. עוד ציין טומסיני כי העלמה ואנג לא ניחנה בצליל גדול במיוחד, אך החיסרון הזה נהפך אצלה ליתרון, מכוח יכולתה להפיק צלילים קריסטליים, ברורים. המבקר הוותיק הזכיר גם את אחד ההדרנים המסחררים שלה, "מעוף הדבורה" (רימסקי קורסקוב), המככב ביוטיוב בתפוצה ויראלית.

בעידן יוטיוב קל אכן לחוות, מיד, את הווירטואוזיות המהממת של אמנית ששום משוכה טכנית לא נראית גבוהה מדי בשבילה. בין השאר אפשר לשמוע ולראות אותה מבצעת את העיבוד של ליסט ל"שר היער" של שוברט, בטמפו מהיר ללא תקדים.

נפגשתי אתמול לשיחונת עם ואנג לפני שקיימה חזרה עם הפילהרמונית הישראלית על הקונצ'רטו מס' 3 של רחמנינוב, אותו היא תבצע הערב בהאנגר 11 בנמל תל אביב, בניצוח פיטר יונג'יאן. הרושם הכללי שהיא מעוררת, בהיכרות קצרצרה, מסתכם במלה "מגניבה". הליכותיה פשוטות, טבעיות, ישירות, עם הבעות פנים משתנות, בלי חיוכים מקצועיים. קומתה נמוכה, היא קטנה, קשה להאמין שמהידיים האלה בוקעים פרצי אנרגיה ואשדי פסנתרנות עצומים.

ואנג, בת יחידה, גדלה בבייג'ין, הופיעה לראשונה עם תזמורת שם בגיל 12, בת 14 היתה כשיצאה אל המסלול החוץ-סיני שלה, שנמשך עד היום. היא נסעה תחילה לקנדה, גרה ולמדה שם שנה ומשהו, עברה למכון קרטיס בפילדלפיה אל המורה גארי גרפמן, בעצמו פסנתרן עבר ידוע. יש לה דירה בניו יורק. יש לה שמיעה אבסולוטית (תכונה בלתי הכרחית למוסיקליות גדולה); יכולת אלתור? "לא ולא".

בראיון קודם היא נשאלה על ההסתגלות לשפה זרה, וענתה בבדיחות שהכורח לרכוש את השפה נחת עליה כשהיתה צעירה והמוח שלה עבד יותר טוב, שהרי הגיעה לקנדה לבדה ולא היתה לה ברירה. מה היה שונה בלימודים אצל גרפמן בפילדלפיה, לעומת מוריה הקודמים? "גארי", היא עונה משועשעת, פשוט הכיר היטב, כפסנתרן קונצרטים, את כל היצירות שבהן הם עסקו - ושום שגיאה לא חמקה ממנו.

בכל הראיונות שהעניקה חוזרת ונשנית המלה "פאן": היא עובדת קשה, מופיעה המון, נהנית בלי סוף. החודש, למשל, תופיע 10 פעמים עם הקונצ'רטו מס' 3 של רחמנינוב שאותו תבצע הערב בתל אביב.

לא מנגנת סינית

מה מיוחד בקונצ'רטו הזה?

זה, אומרת ואנג, הקונצ'רטו של רחמנינוב שהיא הכי קשורה אליו. "האהבה שלי ליצירה הזאת גדלה לכל הכיוונים: מתעמקת, מתגבהת, מתרחבת. זה קונצ'רטו מפואר שיש דרכים רבות לקבל אותו - אפשר לגלות בו סיפור אהבה, או סיפור על געגועים, או שיבה הביתה. בראש ובראשונה אני מוצאת עצמי נדהמת מהפאר של המבנה הכולל, 45 דקות, קומה על קומה. איכשהו הקונצ'רטו מזכיר לי את מאהלר, והרי מאהלר ניצח על נגינת הבכורה שלו בארצות הברית".

נחזור מעט אל הרקע המשפחתי שלך.

"אמי רקדנית, אבי נגן כלי הקשה".

בראיון קודם סיפרת שאמך שונאת אופרות סיניות.

"באמת אמרתי את זה. היא גדלה על צ'ייקובסקי. מוסיקה סינית, כלי הנגינה הסיניים, מצלצלים לה מוזר.

ואת?

"אין לי קשר או היכרות עם מוסיקה סינית, מעולם לא נחשפתי לה. המגע שלי עם המוסיקה התחיל, בזכות אמי, ב'אגם הברבורים' של צ'ייקובסקי".

ובחרת בפסנתר?

"בחרתי בו בגלל ההיקסמות מצלילי תזמורת, משום שלפסנתר יש יכולת לחקות אותה. מומחים שהורי התייעצו איתם, בסין, לא המליצו על פסנתר, הסבירו שהידיים שלי קטנות, עדינות, חלשות. לא שמעתי להם".

את חושבת שבעתיד תרצי להכיר מוסיקה סינית?

"כרגע אין לי תוכניות כאלה, היא יותר מדי ‘מדיטטיבית', אבל אולי, פעם. שירה סינית אני אוהבת".

לשם "יוג'ה" יש משמעות?

"זה שם המשפחה של אמי, שנתנה לי אותו כשם פרטי. הפירוש, בערך, הוא 'יפות'".

כפסנתרנית צעירה עם קריירה עשירה, יש אמנים שהיית רוצה לנגן לפניהם בפגישה פרטית, להאזין לעצותיהם? את מדמיינת פגישה עם שמות גדולים מהעבר?

ואנג בתל אביב. אין קשיים טכנייםצילום: דניאל צ'צ'יק

"הייתי שמחה לנגן לפני אלפרד קורטו, ולדימיר הורוביץ, ארתור שנאבל. ניגנתי במסגרת פרטית ליפים ברונפמן, וגם לראדו לופו. בחזרות עם מנצחים אני לומדת מהם, הצרה היא שהם לא מדברים הרבה".

בראיון קודם אמרה ואנג כי אין סכנה בהאזנה להקלטות של הורוביץ תוך כדי הכנת יצירה לביצוע, כיוון שהוא יחיד ומיוחד ואי אפשר לחקות אותו.

לקצבים המהירים שאת נוקטת יצאו מוניטין, קורה שמנצחים חולקים עליך?

"זה קורה הרבה, לא אנקוב שמות. הם בעלי ניסיון, יודעים מה התזמורת יכולה. התוצאה היא שבנגינת קונצ'רטי עם תזמורת, לעומת רסיטלים, אני מתאימה עצמי לטמפו מהיר פחות ממה שהייתי רוצה".

הכנרת אידה הנדל אמרה פעם לכנרים צעירים, שניגנו בפניה, שבבעיות טכניות היא לא יכולה לעזור - כי מעולם היא לא ידעה קשים טכניים. זה המצב אצלך?

"אני חושבת שכן, זה כך. פסנתר הוא כלי טבעי, פשוט, כל אחד יכול לנגן בו" (מחייכת).

איך את לומדת יצירה ומגבשת פרשנות? לדימויים חוץ-מוסיקליים יש מקום בהכנות?

"ההתעסקות הראשונה שלי היא בפרטים התוך-מוסיקליים. המוסיקה והלך-הרוח שהיא מקרינה הם אותו דבר, המוסיקה היא כבר פואזיה, אני חושבת. תמונות, סיפורים - אלה מגיעים לפעמים רק לאחר שכבר ניגנתי את היצירה מאה פעמים".

מוסיקה קאמרית?

"אוהבת מאוד, בסין לא ניגנתי בשום מסגרת כזאת, רק בקרטיס התחלתי. זה תמיד כיף. בהופעה עם תזמורת קל יחסית להצליח, להרשים; בהופעה במסגרת קאמרית המעמד אינטימי, ולרוב יותר מספק. פחות ראוותנות ויותר יצירתיות".

רגעים גדולים שאת זוכרת?

"למשל, כשנקראתי להחליף את מרתה ארחריץ' וכשהופעתי עם קלאודיו אבאדו".

כמה קונצ'רטי זמינים אצלך להופעה בהתראה קצרה?

"שמונה עד עשרה, כולל הרביעי והחמישי של בטהובן, ושלושה של פרוקופייב. מוצרט? לא ברשימה. כמובן שאני יכולה ללמוד קונצ'רטו שלו, לנגן את התווים, אבל נראה שיחלוף עוד זמן עד שארגיש שזה חלק ממני".

בסצינת הפסנתר מדברים לפעמים על הבחנה בין מוסיקאי פסנתר, למשל מבצעים שמומחים רק לבאך או מוצרט, ובין אמני פסנתר מובהקים. איפה את נמצאת?

"לא אוהבת למסגר את עצמי כפסנתרנית, אני מעדיפה להרגיש מוסיקאית. הרי בחרתי בפסנתר כתחליף לתזמורת".

ומה היחס שלך לבאך ולמוצרט?

"מבאך אני עדיין חוששת, את הסונטות של מוצרט לא אוהבת במיוחד. הרי אמרו פעם שאת מוצרט צריך לנגן או לפני גיל 12 או אחרי 80. אני בהחלט מעדיפה את הסונטות של היידן, שיש בהן המון הומור והפתעות".

בטהובן?

"תמיד ניגנתי, אבל לא את כל הסונטות המפורסמות. את ה'אפסיונטה' לא ניגנתי מעולם. קשה לי לנסח למה".

מה היחס שלך למוסיקה של שוברט ושל שומאן?

ואנג. טמפו מהיר ללא תקדים

"שומאן? משתנה מיצירה ליצירה. אני אוהבת את ה'קרייזלריאנה' ולומדת אותה עכשיו. שוברט? אוהבת מאוד".

ולמי מקומפוזיטורים את מרגישה הכי קרובה?

"כעת קרובים אלי דביסי, רחמנינוב, ובמיוחד פרוקופייב, עם הסרקזם שלו".

הציפיות לקראת ההדרן שלך מחר גבוהות כמו לקראת הקונצ'רטו. מה תנגני?

"לא יודעת. זו החלטה שמתקבלת בו במקום, ספונטנית".

מהם התחביבים החוץ-מוסיקליים שלך?

"סודוקו, איי-פד, צפייה במשחקי טניס". בכלל, אומרת ואנג, "רוב העולם החוץ-מוסיקלי שלי מתממש במחשב".

את רואה את עצמך חוזרת מתישהו לסין, מתגוררת שם?

לראשונה, יוג'ה ואנג מהססת שתי שניות, כאילו השאלה לא הכי נוחה. "הממ... לא נראה לי", היא אומרת. "אני מעדיפה לגור בארצות הברית או באירופה. אולי אי פעם יהיה שינוי. הורי נשארו בסין".

הם ממשיכים לעבוד, כמו תמיד, אף שהבת שלהם כובשת את העולם ומשתכרת בהתאם?

"לא מדובר בהכנסות גבוהות כמו שאתה חושב".

חברים סינים שנשארו שם, במולדת?

"לא. כל חברי משם עזבו את סין והתפזרו באמריקה ובאירופה. אגב, יש לי גם חברים ישראלים לא מעטים".

ובשורה: יוג'ה ואנג תחזור לישראל באוקטובר, ואז תנגן עם הפילהרמונית בניצוח זובין מהטה. התוכנית: קונצ'רטו של צ'ייקובסקי (מס' 1), שופן (מס' 1) ו"בורלסקה" של שטראוס.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ